לאחרונה פרסם משרד המשפטים האמריקני (DOJ) הנחיות ציות, הנוגעות ליישום ואכיפת "תוכנית אבטחת המידע
1(DSP -Data Security Program. מדובר ברגולציה פורצת דרך אשר נועדה ליישם את צו הנשיא 14117, שמטרתו למנוע גישה של "מדינות מדאיגות" - בהן סין, רוסיה, אירן, קוריאה הצפונית, קובה וונצואלה - לנתונים רגישים של אזרחי ארה"ב ולמידע הקשור לממשלת ארה"ב.
מהות הכלל והיקף האיסור
ה-DSP הנו צעד דרסטי שנועד להגן על הביטחון הלאומי האמריקני מפני איום גובר של ריגול, סחיטה דיגיטלית, מעקב והתערבות זרה המבוססים על ניצול מידע אישי. הכלל אוסר או מגביל ביצוע עסקות הכוללות העברת נתונים אישיים רגישים בכמויות גדולות או נתונים הקשורים לאינטראקציות שמקיימים גורמים ממשלתיים זרים עם אזרחי ארה"ב. כיום רשימת המדינות שהכלל חל עליהם כוללת את אירן, רוסיה, סין ועוד. הרעיון הוא לצמצם את הסיכון שמשטרים אלה יוכלו להשתמש בנתונים אישיים ורגישים של אזרחים אמריקנים כדי לאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב.
השלכות לקציני ציות - צומת קריטית
קציני ציות בארגונים אמריקנים ובחברות זרות הפועלות בשוק האמריקני ניצבים מול מערך דרישות רגולטוריות חדש, שמחייב אותם לבחון את השפעתן והשלכתן על מפת הסיכונים מחד-גיסא, וכיסוי תוכנית הציות מאידך-גיסא, ולבחון לנקוט, בין היתר, את הבאים:
1.
מיפוי מידע (Data Mapping) - קצין הציות נדרש להבין ולאפיין את סוג המידע הנאסף, היכן הוא נשמר, כיצד הוא משותף, והאם הוא עלול להיחשב כ-"מידע אישי רגיש" לפי הגדרת ה-DSP.
2.
זיהוי קשרים עם מדינות רלוונטיות, ספקים זרים או שותפים עסקיים - הפך לחובה רגולטורית.
3.
בדיקות נאותות (Due Diligence) מורחבות - יש ליישם תהליכי בדיקת נאותות קפדניים בעסקות מידע - במיוחד כשמדובר בהעברות מידע, שיתופי פעולה עם צדדים שלישיים, ושירותים טכנולוגיים המערבים ספקים מחו"ל. כשל בזיהוי צד קשור למדינה רלוונטית עלול להיחשב כהפרה חמורה של החוק.
4.
עידכון חוזים - רגולציית ה-DSP מדגישה את הצורך בעידכון הסכמים קיימים והטמעת הוראות חוזיות שמונעות העברת מידע לצדדים אסורים. יש לקחת בחשבון שיתכן שעל-מנת לעמוד בדרישות החוק יהיה צורך לבחון החלפת ספקים או לשנות מערך מחשוב הענן של התאגיד.
5.
ניהול סיכונים תאגידי ואחריות אישית - עבירה על הוראות DSP עשויה להוביל לעיצומים כספיים חמורים (עד מיליון דולר ועונש מאסר עד 20 שנה במקרה של הפרה מכוונת). לכן, על קצין הציות לפעול מיידית לגיבוש מדיניות ארגונית לציות מלא לרגולציה.
6.
שינוי מערך האבטחה והגישה לנתונים - יש להטמיע בקרות טכנולוגיות חדשות, לרבות הגבלות גישה לפי תפקיד, התאמת מיקומי עבודה של עובדים, אמצעים למניעת גישה לא מורשית, והקפדה על הנחיות סייבר של CISA.
|
|
|
|
עוצמת הסיכון [צילום: דוד בוקר/AP]
|
|
מדיניות אכיפה רכה - חלון הזדמנויות עד 8 ביולי
משרד המשפטים האמריקני (DOJ) הצהיר כי על-מנת לאפשר היערכות נאותה, עד ה-8 ביולי 2025 הוא יימנע מאכיפה אזרחית נגד גופים הפועלים בתום לב בהתאם לרגולציה זו. עם זאת, במקרים של הפרות חמורות או מכוונות - יינקטו צעדים אזרחיים ופליליים. אשר על כן זהו פרק זמן קריטי עבור קציני הציות להיערכות לרגולציה החדשה. יש בהקשר זה לקחת בחשבון שחוסר פעולה או הזנחה עשויים להתפרש כהפרה ללא תום לב - דבר שמקים סיכון ממשי להטלת סנקציות.
מסקנות והמלצות לפעולה
1. הקמת צוות ייעודי לציות ל-DSP בהובלת CCO ובשיתוף ייעוץ משפטי, מחלקת אבטחת מידע ומערכות מידע.
2. ביצוע סקר סיכונים בתחום ניהול מידע - כולל מיפוי זרימות מידע, ספקים וקשרי חוץ.
3. הטמעת מדיניות מידע ונהלי ציות חדשים - לרבות תיקוף חוזים, בקרות טכנולוגיות והדרכות לעובדים.
4. דיווח להנהלה והדירקטוריון: - לגבי החשיפה הרגולטורית, המשמעויות האפשריות והצעדים הנדרשים.
סיכום
כניסת רגולציית DSP האמריקנית מסמנת עידן חדש בתחום ניהול המידע והציות - עידן שבו מידע אישי הופך למשאב אסטרטגי המאיים על הביטחון הלאומי. קציני הציות, כקו ההגנה הראשון של הארגון, חייבים להפנים את עוצמת הסיכון, להוביל תהליכי הערכות מהירים ולוודא שארגונם לא יהפוך לחוליה חלשה במאבק הבינלאומי על שליטה במידע. היערכות זו ממחישה גם את הצורך בהעסקת קציני ציות בעלי הסכמה בינ"ל מוכרת, הפועלים על-פי קודקס מקצועי המחייב אותם, בין היתר, בעידכון שוטף.
|
|
|
|
1. DOJ, DATA SECURITY PROGRAM: IMPLEMENTATION AND ENFORCEMENT POLICY THROUGH JULY 8, 2025
|
|
הכותב הוא קצין ציות מוסמך (CCO) וקצין איסור הלבנת הון מוסמך (CAMLO) המכהן כיו"ר אגודה ישראלית לציות, חבר במועצה הבינ"ל המקצועית לציות של איגוד הציות הבינ"ל (ICA), חבר מערכת בכתב העת הבינ"ל לציות Incompliance ומרצה באוניברסיטת חיפה.