ביחסים בין-אישיים ניתן להעביר מסרים במילים, אך לא פחות מכך גם בתנועות, מחוות ומעשים. תקשורת זו, בין עולמות נפרדים הקיימים זה לצד זה, היא הנושא המרכזי בסרט היפני "כל מה שלא נאמר" (ぼくが生きてる、ふたつの世界). זהו סרט כן, מרגש וחכם, המזכיר ברגישותו את "משפחת בלייה", ומתאר את ניסיונות התקשורת בין עולמות שונים ואת הרגשות המעורבים בהם, שמובילים לעיתים לאי-הבנות או לפעולות הולמות. הסרט הוצג וזכה בפרס הבחירה הראשית בפסטיבל לונדון 2024.
|
|
|
הבמאי מיפו או בחר להתרכז בעולם השומעים והמדברים מול עולמם של אנשים חרשים. ללא מתווך שומע השולט בשפת הסימנים, הם נותרים מבודדים עם יכולת תקשורת מוגבלת מול העולם החיצון. חוסר זה מוביל לאי־הבנות, ליחס משפיל ולעיתים אף לזלזול הנובע מדעות קדומות. רק באמצעות הדרכה מתאימה, בבתי ספר מיוחדים או בטיפול פרטני, הם לומדים לתקשר בינם לבין עצמם בשפת הסימנים.
|
|
|
|
|
 המספנה במיאגי בצפון יפן, מקום עבודתו של האב
|
|
הסרט מגולל את סיפורו של דאי, בן להורים חרשים המתגוררים בעיירה מיאגי בצפון יפן. דמויותיו מגולמות על-ידי השחקנים ריו יושיזאווה, אקיקו אושידארי ואקיטו אימאי. ההורים נפגשו בבית ספר לשפת הסימנים, ונישאו למרות התנגדות הוריהם. הם התיישבו במיאגי, שם עבד האב כצבע ספינות במספנה.
|
|
|
|
|
 דאי זוכה לטיפול מסור ואהבה מצד אביו
|
|
המשפחה חיה לצד הורי האם: סבתא צייתנית שמעולם לא למדה שפת סימנים, וסבא שהיה קשור ליאקוזה ולעיסוקי הימורים לא חוקיים, וזכה לכינוי "עיני נחש". בעוד הסבא התעמר באשתו, הוא היה נחמד לנכדו דאי והשפיע עליו לחיוב ולשלילה כאחד.
|
|
|
|
|
 גילויי חיבה בין הבן לאמו
|
|
מאחר שהוריו חרשים, שימש דאי מגיל צעיר כמתווך בינם לבין העולם החיצון. תפקיד זה היה כבד עבורו וגרר שאלות ולעיתים גם לעג מצד חבריו. הוא התבייש להביא את הוריו לאספות הורים, ולעיתים הסתיר מהם מידע. למרות אהבתם ותמיכתם, חווה תסכול ובושה שהובילו להתפרצויות וליחס פוגע כלפי אמו, עד שאמר לה כי אינה מסוגלת להגן עליו.
|
|
|
|
|
 תחנת הרכבת שבה מתרחשות הפרידות והפגישות
|
|
בבגרותו עזב לטוקיו כדי לחפש את דרכו, אך בהמשך חייו הבין את עומק אהבתם של הוריו וניסה לפצות על יחסו. הוא התנצל בפני אמו בחיבוק ללא מילים - רגע מכונן בסרט - ולבסוף שב לעיר הולדתו כדי לגמול להוריו על מסירותם.
|
|
|
|
|
 המורה לשפת הסימנים יחד עם השומעים: דאי ובתה
|
|
"כל מה שלא נאמר" מציע מבט נוקב על יחסי משפחה, זהות ותקשורת בעולם המפגיש חרשים ושומעים. הסרט מדגיש את המורכבות הרגשית של ילד שומע להורים חרשים, את מאבקי הבושה והקבלה, ואת האפשרות לפיוס מאוחר דרך מחווה אנושית פשוטה.
|
|
עיתונאית, היסטוריונית של האומנות, מרצה ואוצרת.
| תאריך: |
06/09/2025
|
|
|
עודכן: |
06/09/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות הצילה עשרות מיליארדים 
