שום לקח לא נלמד

מזה שנים יש מחלוקת גם בישראל עצמה על הצורך בהתנחלויות ביהודה ושומרון. רבים בציבור תומכים בהתנחלויות אלה החל מימי ההתנחלות בימי יצחק רבין ושמעון פרס בסבסטיה ובחברון. המתנחלים הראשונים ראו בהתנחלות שטחי ארץ-ישראל ובישובם מצווה ושליחות. בשלב השני החל סחר בקרקעות ועימו הגיעו מתנחלים שחיפשו פתרונות דיור ברי-השגה. ההתנחלויות עוררו בעיות קשות שטרם נפתרו, החל משאלות בתחום המשפט הבינלאומי וכלה בהעדר פתרון לטיפול במיליוני התושבים הערביים. נוצרו חיכוכים שלא השכלנו לפתרם בראשיתם, המנהיגות הערבית התנגדה למכור קרקעות ליהודים ואפילו איימה בעונש מוות על מוכרי אדמות ליהודים. במקביל התעוררו בעיות של הבחנה בין שטחים בבעלות פרטית רשומה, או מכוח עיבוד וחזקה רבת-שנים, לבין אדמות מדינה.

למותר לציין שאף מדינה, פרט לישראל, לא הכירה בהתנחלויות כחוקיות באופן מלא אם גם ארה"ב לא יצאה חוצץ נגדן עד לאחרונה. דרישת הפלשתינים למדינה עצמאית מצאה הד חיובי בהרבה מאומות העולם, שלא לומר במרביתן. כל נושא ההתנחלויות הוא בעייתי וטעון טיפול זהיר. ההסברה הישראלית הייתה חסרה ורופסת, אם בכלל נשמעה ואילו הערבים השקיעו הון עתק בתעמולה עוינת לישראל, להתנחלויות ובקריאה ליסוד מדינה פלשתינית.

מזה זמן רב אנו עדים להתפרעויות של צעירים המכונים באופן כללי "נוער הגבעות" בכל יהודה ושומרון. אומנם יש בהם כאלו המתגוררים בהתנחלויות המאושרות על-ידי הממשלה אך רבים אחרים גרים במאחזים בלתי חוקיים שהם שבים ומקימים אחרי כל פעולת סילוק של השלטונות, ויש אחרים שכלל אינם מתגוררים בהתנחלויות ובאים מבחוץ כדי להתפרע. ההתפרעויות קשות וניתן לכנותן אפילו "פוגרום", הן כוללות הכאות, עקירת עצי-זית או כריתתם, ידוי אבנים, הצתות כלי רכב ומבנים, לעתים אפילו שרפו בתים על יושביהם ובצעו רצח של חפים מפשע.

התפרעויות אלה אשר אינן מדוכאות מיד ביד קשה, זוכות לגיבוי מצד מפלגות מסוימות, שרים וחברי-כנסת, שאינם מבינים שהן בחינת הכריתה של עץ ההתנחלויות כולו. אפילו אזרחים שתמכו בפועל, בכסף או ברוחם בהתנחלויות משנים את עמדתם. למותר לציין שפרעות אלה מחמירות את היחס השלילי בעולם לא רק להתנחלויות אלא למדינת ישראל בכלל. קשה לאדם הגיוני להאמין שמדינה המחזיקה צבא אדיר ומשטרה מודרנית הכוללת משמר גבול חמוש אינה מצליחה לעצור את העבריינים ולהשליט ביטחון ביהודה ושומרון. לך וספר לעיתונאים על השר במשרד לביטחון לאומי ועל שר אוצר שהוא גם שר ביטחון חלקי ליו"ש במשרד רה"מ.

מדינת ישראל שהשקיעה בזמנו הון תועפות בפיתוח סיני על כבישיה המשוכללים ומלונותיה ובהקמת העיר ימית ואכלוסה נאלצה לפנות את כל סיני ולהרוס את ימית. מאוחר יותר, בשל אירועים הקשורים לאריק שרון ז"ל, ביצעה את "ההינתקות" ונאלצה להרוס ולפנות את גוש-קטיף בדרום ואת אזור שא-נור בצפון. שום לקח לא נלמד ובעוד צה"ל לוחם בעזה כבר היו שרים בישראל שתכננו והתלהמו בפומבי על התנחלויות בעזה ושלל סיפוחים. כרגע ארה"ב, ידידתנו הכמעט יחידה בעולם, פרסמה תוכנית למזרח התיכון ובו מדינה פלשתינית!

נופך מסוכן ביותר אירע ממש בימים אלה. מתפרעים יהודים מזוינים תקפו בלילה ישובים ערביים, הציתו ושרפו כלי רכב ובתים, התעמתו עם כוחות הביטחון ואף פצעו חיילים, שרפו רכב צבאי וגרוע מכל - הציתו ושרפו מסגד. יש לנו מחלוקת ביטחונית ולאומית קשה מאוד לגבי יו"ש ועזה אך חלילה לנו להצית גם מחלוקת דתית עם האיסלאם. כבר בכיבוש קודם של עזה התרענו כאן מפני היוזמה של קצין כלשהו להציב חנוכייה בכיכר מרכזית בעזה. כתבנו שאפשר להציב דגל כחול-לבן, שהוא סמל לאומי, אך לא חנוכייה שהיא סמל דתי. יש לנו מלחמה על ביטחון ושליטה, לא מלחמת דתות. השיקול הוא הגיוני ולא רק מחמת הסכנה לעימות דתי.

על צה"ל ומשטרת ישראל, לבער את "נוער הגבעות" והמתפרעים היהודים מיהודה ושומרון ולהעמידם לדין ולכלאם בכלא בטרם יגרמו להרס ההתנחלויות כולן חלילה, ובטרם יוסיפו נזק למדינת ישראל וליהודי התפוצות, בהן מתרבים ומתחזקים הציבורים המוסלמי והאנטישמי.