המאבדים עולמם מדעת

עצוב לי על המורשת שמותירים אחריהם חלק מנבחרי הציבור, פוליטיקאים, גנרלים, הוגי דעות, כלכלנים ואנשים בעמם בעבר ובהווה. עצוב לי מאוד על המורשת שראשיתה תפארת ואחריתה ביזיון, עצוב לי מאוד מאוד על בלבול הערכים הנורא שפשה בקרב חלק מהאנשים הטובים הללו, עצוב בריבוע על הרקב המוסרי, הצחנה הנוראה העולה מהם, אחריתם חרפה, בושה ועליבות.

בין המיעוט השונא, המחרים, המנרמל כמעט כל רעה חולה בחברה הישראלית ישנן דמויות מופת שהיו מושא לכבוד, להערצה, מודל לחיקוי בבחינת והיו עינך רואות את מצביאך, נבחריך, ועתה הפכו למשל ולשנינה לבוז ולעג, לסוחרי ערכים אומללים. ליבי ליבי עליהם, עיניי יורדה דמע איך אפשרו לשנאה להיטמע בגופם, איך אפשרו לאיבה לנוח בשלום על לוח ליבם, איך טחו עיניהם מראות את המפולת אליה הובילו אומה שלימה בעיניים קרועות לרווחה, איך אטמו אוזנם משמוע את רחש מלחמות האויב המתרגשות, איך קראו בגרון ניחר לסרבנות, לפירוק החברה, לפירוק הצבא ויצאו להבעיר מדורות במרכזי כבישים, לזרוע הרס וכאוס במדינה שלימה ולהיות בטוחים כי הם, רק הם "מצילים את הדמוקרטיה".

עצוב לי עליהם מאוד, בהם אנשים רבי זכויות, בעלי אות כבוד בתרומתם לחברה בישראל, לתקומת העם היהודי, בהם גיבורים, עזי נפש, איך שחה קומתם, איך ביקשו לשלוח יד איש באחיו, איך יצרו מצג שווא בארץ ובעולם כאילו מדינת העם היהודי היחידה בעולם לפני חורבן, מפורקת ומותשת.

בעיקר ליבי מלא בצער על "הצלחתם" לרתום עשרות אלפי אזרחים נאמנים, אוהבי מדינת ישראל ללא תנאים, אנשים שחבורה קטנה של אנרכיסטים קיצוניים, רדיקליים, בהם ממומנים על-ידי גורמים עלומי שם ואינטרסים, חבורה פונדמנטליסטית, קנאית משיחית והזויה, השוליים של השוליים, הצליחה לטעת בהם את תחושת האפרטהייד והדיקטטורה העומדת מבוישת מחוץ לדלת ועוד רגע תשתלט על מוסדות המדינה.

עצוב על שנאלצנו להתמודד עם טבח שבת שמחת תורה כדי להבין שאחים אנחנו, שהשנאה, ההפקרות והקוטביות אותם הובילה חבורת האנרכיסטים הביאה אותנו עד הלום. אחרי טבח שבת שמחת תורה, נדמה כי השוליים הסהרוריים הופכים להיות שמורת טבע, קטנה, זניחה, שולית, עדיין נאחזת בציפורניה הסדוקות במוקדי ההשפעה והכוח, מביטה לאחור ואינה מוצאת את העם. העם החכם בחר בדרך של חיבור.

עצוב מאוד משום שחלק מהאנשים שנפלו לתהומות השנאה ולמחוזות האיבה היו אמורים להיכתב באותיות של זהב על כותל המזרח בהיכל התחייה הלאומית, בהיכל התקומה על עשייתם ותרומתם ולשיברון הלב מה שייזכר מחלקם הוא מחלוקת, חרמות, פילוג שנאה. חלקם לא יהיה עם גיבורי התהילה כי אם ממחוללי הפילוג ועל זה עצוב לי מאוד.