בריטניה מחמירה את בחינת תוכניות הציות

חודשים אחדים לאחר שהעבירה החדשה והתקדימית של אי-מניעת הונאה (failure to prevent fraud offense) נכנסה לתוקף בבריטניה, פרסם משרד ההונאה החמורה¹ (SFO), גוף הכפוף לתובע הכללי הבריטי ואחראי לחקירת פשעי הונאה ושחיתות, הנחיה להערכת תוכנית ציות תאגידית.

הצורך בהנחיה עלה כיוון שהעבירה החדשה יוצרת צורך בבחינת מעשיהן של חברות על-מנת לצמצם סיכוני ציות, ולכן נדרש להקנות לפרקליטים בפרקליטות המדינה כלים כדי לבחון את האפקטיביות של תוכניות ציות תאגידיות. מדובר בצעד מרכזי בהעמקת האחריות התאגידית ובהרחבת כלי האכיפה העומדים לרשות המדינה במאבק בעבירות כלכליות ובהתנהלות ארגונית כושלת.

ההנחיה קובעת כי תוכנית ציות תאגידית תיבחן לא לפי קיומו של מסמך או "תיק נהלים" בלבד, אלא לפי אופן פעולתה בפועל: איכות מנגנוני המניעה והגילוי, רמת הבקרה השוטפת, קיומן של הדרכות והטמעה ויכולת תחקור ותגובה לאירועים ויישום של צעדי תיקון. ה-SFO מדגיש כי תוכנית ציות אינה אמורה להיות "צ'ק ליסט" אלא מנגנון ניהול משולב המזהה סיכוני ציות, מטמיע תרבות ציות יישומית ומאפשר ממשל תאגידי אפקטיבי.

חידוש מרכזי בהנחיה הוא שילוב עולם ההונאה תחת תפיסה דומה לזו של עולם השוחד וההונאה. בעוד שבעבירות שוחד נבחנה בשנים האחרונות דרישת קיומם של "נהלים מספקים" (Adequate Procedures), הרי שבעבירת אי-מניעת הונאה שנחקקה במסגרת חוק 2^ECCTA 2023, המבחן הוא לקיומם של "נהלים סבירים" (Reasonable Procedures). ההנחיה החדשה מאחדת אם כן את הגישה כלפי שתי העבירות ומציבה סטנדרטים משולבים, המכוונים לבניית מערך ציות מודרני.

בנוסף ה-SFO מבהיר לראשונה את כלל הנסיבות בהן תיבחן תוכנית הציות: בעת החלטה על העמדה לדין, בבחינת התאמת התיק להסדר טיעון (DPA), בקביעת תנאי הציות של הסדר כזה, בהערכת איכות התוכנית בזמן האירוע, ואף בשלב גזירת העונש. בכך הופכת תוכנית הציות התאגידית לרכיב קריטי במנגנון שבו נבחנת האחריות הפלילית התאגידית, ולכן היא משפיעה באופן ישיר על תוצאות ההליך.

בהנחיה מודגש גם נושא התיקון הארגוני. הפרקליטים יבחנו האם הנהלת החברה נקטה פעולות מתקנות משמעותיות: חקירה פנימית, שינוי מערכתי, החלפת מנהלים, עידכון נהלי ציות, שיפור מערכות טכנולוגיות ובקרה, וכן שיתוף פעולה מהותי עם רשויות האכיפה. איכות הצעדים המתקנים תשפיע על הערכת אמינותן של פעולות הציות ועל מידת החומרה שבה תיבחן אחריות התאגיד.

השלכה על קציני הציות

ההנחיה מעניקה משנה תוקף למקומם של קציני הציות בתוך הארגון. קצין הציות נתפס כגורם המקצועי המרכזי שנדרש להוביל תוכנית ציות אפקטיבית, לספק ראיות ליישומה בפועל, ולהוות חוליה מקשרת בין הנהלה, עובדים ורשויות האכיפה. פועל יוצא לכך שארגן שיבחר שלא הקנה פונקציית ציות עצמאית ובעלת משאבים ויבחר להעסיק גורם שאינם בעל ידע מוכח העומד בסטנדרטים מקצועיים מקובלים (קצין ציות מוסמך - CCO), עלול למצוא את עצמו מתקשה להוכיח לגורמי חקירה כי הנהלים שהוא מפעיל הם "נהלים מספקים". בצד ההכרה בחשיבות הציות, ההנחיה מציבה גם רף מקצועי גבוה לתפקיד קצין הציות ודורשת ממנו תיעוד, בקרה, ניהול אירועים עקבי ויכולת להראות השפעה ממשית על התנהגות ארגונית.

התכנסות

בריטניה מצטרפת לארה"ב בהחמרת הציפיות של גורמי האכיפה מתאגידים בתחום הציות. ההנחיה החדשה של ה-SFO קובעת כי ציות תאגידי לא ייבחן עוד כהצהרה סמלית או כ"תיק נהלים" בלבד, אלא כנדבך אינהרנטי הטבוע בדנ"א הארגוני, הנשען על ראיות ממשיות. בכך היא מסמנת את העלאת הרף מצד הרגולטורים כלפי המערכת התאגידית, ומדגישה כי תוכניות ציות אינן מבנה טכני אלא מנגנון מהותי למניעת עבירות ולביסוס ממשל תאגידי תקין.

ההנחיה מהווה חלק ממעבר גלובלי ממסגרות עקרוניות להגדרות רגולטוריות ברורות, בעולם שבו ניהול סיכוני הונאה ושוחד הפך לחלק בלתי נפרד מהתנהלותה התקינה של כל חברה בינלאומית. חברות הפועלות בסביבה הרגולטורית הבריטית נדרשות לחזק את מערכי הבקרה והניהול הפנימי, להבטיח כי כ"א שהם מעסיקים הוא בעל הסכמה בינ"ל מוכרת, להשקיע בשיפור תהליכים ולהבטיח עידכון דינמי ומתמשך של מערך הציות.