העדר הכשרה מקצועית בציות בליבת אכיפת ה-AML בארה"ב

רשויות האכיפה בארצות הברית ממשיכות להחמיר את גישתן כלפי שוק הנכסים הווירטואליים. אחד מתיקי האכיפה הבולטים בהקשר זה הוא תיק Paxful, הממחיש שינוי ברור באופן שבו נבחנת אפקטיביות של מערכי ציות: לא עוד התמקדות בקיומם של נהלים ומסמכים, אלא בחינה מהותית של יכולת מקצועית ותפקודית בפועל.

נסיבות המקרה

Paxful היא חברת אמריקנית המפעילה פלטפורמת מסחר מבוזרת (P2P) לנכסים וירטואליים, המאפשרת העברת כספים בין משתמשים, לרבות פעילות נרחבת מול השוק האמריקני. פעילות מסוג זה כפופה לחובות רישום, פיקוח וציות לפי חוק סודיות הבנקים (BSA) ובכלל זה החובה לקיים תוכנית אפקטיבית לאיסור הלבנת הון.

על-פי ממצאי הרשויות, במשך שנים פעלה החברה תוך כשלים מתמשכים בניהול סיכוני AML לרבות פערים משמעותיים ביישום מנגנוני ניטור, בהסלמה של חריגים ובדיווח על פעילות חשודה כנדרש, אף כאשר התקיימו אינדיקציות ברורות לשימוש בפלטפורמה לצרכים בלתי חוקיים.

מועד נקיטת צעדי האכיפה

ב-9 בדצמבר 2025 פרסמה רשות איסור הלבנת הון של ארה"ב¹ (FinCEN) הודעת אכיפה אזרחית, שבמסגרתה הוטל על Paxful קנס כספי אזרחי בסך 3.5 מיליון דולר בגין הפרות מהותיות ומתמשכות של חובות ה-BSA.

יום לאחר מכן, נקט משרד המשפטים האמריקני² בצעדים מקבילים ובמסגרת הליך פלילי-רגולטורי מוסכם, שבסיומו הודתה החברה בהפרות של חובות סטטוטוריות בתחום העברת כספים ואיסור הלבנת הון, הוסכם על הטלת קנס פלילי. סמיכות הזמנים ותיאום הקנסות מעידים כי מדובר במהלך אכיפה מתואם ומתוכנן.

חוסר ידע והכשרה כגורם שורש

ההליכים נגעו להפרות מהותיות של חובות סטטוטוריות בתחום איסור הלבנת הון לפי חוק סודיות הבנקים (BSA) ובמרכזם כשל מתמשך בהקמה ובהפעלה של תוכנית ציות אפקטיבית.

אחד הממצאים המרכזיים בתיק נוגע להיעדר הכשרה מקצועית ופונקציונלית בתחום איסור הלבנת הון. הרשויות קבעו כי במשך תקופה ארוכה לא התקיימה הכשרה שיטתית, מבוססת סיכונים וייעודית לצוותי הציות ולגורמים הרלוונטיים בארגון.

הסיבתיות שנקבעה ברורה. על-רקע היעדר ידע והכשרה מקצועית, לא יושמו פרקטיקות ציות אפקטיביות, כאשר הכשל לא נבע מהיעדר מסמכים או מהיעדר מינוי פורמלי, אלא מהיעדר יכולת מקצועית להבין את הסיכונים, לזהות פעילות חריגה ולהפעיל מנגנוני ניטור ודיווח בזמן אמת.

שינוי בגישת האכיפה

תיק Paxful משקף את מה שנראה כשינוי בגישת האכיפה, מעבר מבדיקה של קיום פורמלי של נהלים ומדיניות ציות לבחינת האפקטיביות המקצועית של מערך הציות ויכולתו להתמודד עם סיכונים בפועל. במקרה זה, היעדר ההכשרה לא הוצג כליקוי שולי, אלא כמרכיב מרכזי בהערכת כשלי ב-AML בהצדקת הסנקציות.

חשוב לציין כי מגמה זו משתלבת התמקדות גורמי האכיפה בכשלי ציות מערכתיים תוך הגברת האחריות המיוחסת לפונקציית הציות ולדרגי ההנהלה, לרבות בהקשרים של פיקוח רגולטורי מורכב וסיכונים מבניים (א. קוחלני, 6.7.2025, News1).

המשמעות לקציני ציות ולהנהלות

עבור קציני ציות, המסר ברור: האחריות המקצועית אינה מתמצה בעמידה פורמלית בדרישות, אלא מחייבת ידע יישומי, הכשרה מתמשכת והבנה עמוקה של מודלי הסיכון הרלוונטיים לפעילות הארגון. עבור הנהלות, מדובר בתמרור אזהרה: מינוי קצין ציות ללא השקעה בהכשרה ובבניית יכולת מקצועית אינו מהווה הגנה רגולטורית, ולעיתים אף מגביר את החשיפה.

ויתרה מזו, מציאות שבה רגולטורים מייחסים משקל גם לרמת המקצועיות של קציני הציות מעלה בהכרח את רף האחריות המוטל על הנהלות הבוחרות להעסיק קציני ציות שאינם בעלי כשירות מקצועית מספקת. תחום הציות, שהפך בשנים האחרונות מעיסוק למקצוע, מוסדר כיום באמצעות איגודים מקצועיים מדינתיים הקשורים לאיגוד בינלאומי (ICA), המקיימים הסמכות ייעודיות ומחייבים התמחות והתמקצעות שוטפת כתנאי להחזקה בהסמכה.

גם בישראל ניתן להזכיר את פסק הדין ב-ת"פ (ת"א) 40131-08 מדינת ישראל, פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) נ׳ יעקב ג׳רבי (1.9.2013), שבו תהה בית המשפט כיצד מועסק אדם בתפקיד קצין ציות מבלי שהוא מחזיק בהכשרה ובידע הנדרשים לתפקיד. במציאות שבה הסמכה בינלאומית מוכרת הופכת לנייר לקמוס לבחינת כשירות מקצועית, אין תימה כי המשך מגמת האכיפה יוביל גם להשלכות ישירות על החלטות מינוי של הנהלות.