משבר פוליטי

ב-28 ביולי 2023, אלוף (מיל.) עמי אילון, אל"ם (מיל.) גלעד שר ואורני פטרושקה פרסמו מאמר משותף באתר The Hill העוסק במשבר הפוליטי בישראל על-רקע הרפורמה המשפטית.

שלושת מחברי המאמר הוצגו כמובא להלן: אלוף עמי אילון היה ראש שירות הביטחון הכללי של ישראל (השב"כ); מפקד חיל-הים הישראלי; ושר בממשלה. גלעד שר, שימש גורם בכיר במשא-ומתן לשלום, ראש המטה של ראש הממשלה אהוד ברק וממייסדי מטה המרכזי להתנגדות פרו-דמוקרטית בשנת 2023. אורני פטרושקה הוא טייס חיל-האוויר לשעבר, יזם הייטק ופילנתרופ חברתי, ששימש כמייסד שותף של מטה המרכזי להתנגדות פרו-דמוקרטית בשנת 2023.

[כותרת המאמר]

התנועה למען הדמוקרטיה בישראל מוכנה למאבק, אך אנו זקוקים לעזרתך [של הנשיא ג’ו ביידן]

[תוכן המאמר]

נשיא [מדינת] ישראל, יצחק הרצוג, אמר לפני שבוע במושב משותף של הקונגרס האמריקני כי הדמוקרטיה היא חלק מה-דנ"א של העם שלנו. ההחלטה של הכנסת, רק כמה ימים לאחר מכן, לרסק את הדמוקרטיה מראה שהעם ייאלץ בכל זאת להילחם על חירותו. המאבק הזה יהיה קשה וממושך.

החוק הנורא הזה עבר ביום שני שעבר ברוב של 64-0, משום שהאופוזיציה יצאה מהמליאה בזעם ובתיעוב. החקיקה הזו משתלטת על כוח עצום של הרשות השופטת ומעבירה אותו לרשות המבצעת, ובפועל מבטלת את הפיקוח השיפוטי. עילת ה"סבירות" שבוטלה הייתה חלק יסודי במשפט הישראלי, בדומה למצב במדינות רבות המבוססות על המשפט המקובל. נעשה בה שימוש במידה מוגבלת, אך היא הייתה קריטית בריסון אירועים חמורים ביותר של ניצול כוח לרעה על-ידי השלטון ושחיתות השלטון. אך כשראש הממשלה בנימין נתניהו עומד לדין בגין שוחד ושאר עבירות שחיתות, הממשלה שהוא עומד בראשה רצתה לסלול לו את הדרך [בהיבט המשפטי].

במעשה עז המצח והמרחיק לכת הזה, חברי הקואליציה הפגינו חוסר פטריוטיות בסיסי ביותר וחוסר אחריות מוחלט. המשימה לתקן את המשבר שהם יצרו נופלת כעת על החברה האזרחית התוססת שלנו ועל בית המשפט העליון עצמו. שבע עתירות לביטול החוק החדש כבר הוגשו, וביום רביעי שעבר החליט בית המשפט העליון כי ידון בהן בספטמבר.

אבל נוכל להיעזר גם בחברינו, ובראש ובראשונה בארצות הברית. הנשיא ג'ו ביידן, שאוהב את ישראל מאוד, צריך הפעם להפגין אהבה קשוחה. נתניהו לא השיג פגישה עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן (או בכל מקום אחר, לצורך העניין).

הישראלים - ובמיוחד נתניהו - צריכים ללמוד מהן ההשלכות של יציאה לדרך שסוטה באופן דרמטי מהערכים המשותפים שלנו עם ארצות הברית, והממשל של ביידן צריך להבהיר זאת בצורה חד-משמעית. כך גם חברי הקונגרס. כדי שתהיה "מערכת יחסים מיוחדת" המבוססת על ערכים משותפים - צריך באמת לחלוק ערכים.

אנו נזכרים בפגישה עם פרדריק וילם (פ.ו.) דה קלרק, מנהיג דרום אפריקה לשעבר, שסיפר מה גרם לו לפנות עורף לאפרטהייד כשלושה עשורים קודם לכן. הוא אמר שזה היה השילוב של לחץ בינלאומי עם מרד מבפנים. למרות ההבדלים בין שני המקרים, אנו חוששים שגם בישראל זה יקרה וגם לישראל זה יצטרך לקרות.

הימים הקרובים יוכיחו לאילו ערכים ישראל באמת נאמנה. אם בית המשפט העליון יפסול את החוק הבזוי הזה, צפויה ממשלת נתניהו הפזיזה והצינית לנסות לעקוף אותו - אולי על-ידי פיטורי שומרי הסף המרכזיים שאמורים להבטיח את שלטון החוק. משבר חוקתי מתקרב. כולם יצטרכו עצבים מפלדה, כולל המשטרה וגופי אכיפת החוק האחרים, ובהם השב"כ (שאחד ממחברי המאמר הזה עמד בראשו בעבר).

כמובן, חברים אמיתיים רבים של ישראל כבר מזמן מתקשים להשלים עם המעשים המוכרים יותר של הימין הלאומני-קיצוני בישראל: דיכוי הפלשתינים, התרחבות ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית הכבושה, והסובלנות כלפי חוליגנים יהודים המשתוללים באלימות באזורים פלשתינים.

בהשוואה להתנהגויות המחרידות האלה, מה שמכונה "רפורמה משפטית" עשוי להיראות כעניין של מה בכך. אך למעשה מדובר בסכין שננעצת בלב הרעיון של ערכים משותפים בין אמריקה לישראל.

ההצעות כללו מתן אפשרות לממשלה למנות מקורבים לבית המשפט העליון, לעקוף אפילו את הבובות שלה בבית המשפט באמצעות רוב בכנסת, ולבטל מנגנוני ביקורת חשובים על שחיתות. בהמשך הדרך הן כוללות גם הסרת עבירות ה"מרמה" ו"הפרת אמונים" מרשימת העבירות שבהן ניתן להעמיד לדין עובדי ציבור - שתיים מתוך שלוש העבירות שבהן נתניהו עומד כיום לדין.

בהתחשב בכך שלישראל אין חוקה רשמית - והצהרת העצמאות האידיאליסטית משנת 1948 ושרשרת חוקי יסוד שניתן לשנותם בקלות אינם תחליף - ובכך שאותה קואליציה שולטת גם בממשלה וגם בכנסת, ההצעות האלה מסתכמות בכמעט-פוטיניזציה [דיקטטורה הדומה לזו של רוסיה בהנהגתו של ולדימיר פוטין] של מה שהיה עד כה דמוקרטיה ליברלית במשך 75 שנה. נתניהו ישלוט למעשה בשלוש הרשויות [השלטוניות].

זוהי תפיסה בוטה של דמוקרטיה הבאה לידי ביטוי בעריצות של הרוב - תפיסה שרחוקה מאוד מהמערכת האמריקנית של איזונים ובלמים, יחד עם ההגנות הבסיסיות לכל אזרח על-פי מגילת הזכויות.

יתרה מזאת, ה"רפורמות" האלה - או ליתר דיוק הדיכוי השיטתי של שלטון החוק והריסת מערכת המשפט - מעולם לא הובאו בפני הבוחרים. מפלגת הליכוד של נתניהו לא הציגה מצע, ונתניהו אפילו לא הזכיר אותן בנאום מרכזי על סדרי העדיפות שלו לכהונה החדשה, שנשא ימים ספורים לפני שהם יצאו לדרך.

כל הסקרים מראים שאילו הבחירות היו היום - הוא היה מפסיד, וכי קיים רוב מוצק המתנגד לרפורמות. יותר מחצי שנה מפגינים מאות אלפי ישראלים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ נגד המתקפה על הדמוקרטיה שלהם. בין מנהיגי תנועות המחאה נמצאים דמויות בכירות ביותר מהממסד הביטחוני והצבאי, מהתעשיה והעסקים, ובמיוחד מענף ההייטק - המהווה כשישית מכלכלת ישראל, כמחצית מהייצוא וכמעט את כל הצמיחה שלה.

גם הביטחון של ישראל נמצא בסכנה: יחידות מילואים קריטיות לביטחון המדינה מאיימות להפסיק להתנדב לשירות אם המדינה היהודית תחדל להיות דמוקרטיה ראויה.

חברים של [מדינת] ישראל צריכים להבין שנתניהו משקר לתקשורת הזרה כאשר הוא טוען שכל רפורמה תיעשה רק בהסכמה רחבה; המציאות כאן בישראל היא שההפיכה המשפטית ממשיכה להתקדם במלוא הקצב, כפי שמלמדת ההצבעה השבועית.

אירוני הדבר שהחקיקה הזו מגיעה בדיוק בשבוע שבו היהודים מציינים את תשעה באב - יום חורבן בית ראשון ושני בירושלים. הצום השנתי נתפס כסמל לאסונות שבאים כאשר העם היהודי מתפצל ומתחלש ללא צורך מול אויביו.

ישראל כבר עומדת על סף דיקטטורה. ועם זאת - אנו אופטימיים, כי תנועת ההתנגדות העצומה שקמה בישראל, עם מאות ארגונים עממיים שפועלים יחד וחדשים נוספים נוצרים מדי יום, מוכיחה שהנשיא [יצחק] הרצוג צדק באמת. היא מראה שלאחר שנים של אדישות וישיבה על הגדר, המחנה הליברלי-דמוקרטי מבין שהוא חייב להילחם על חירותו ועל עתידה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית - בצורה נחושה ולאורך זמן. אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד. [סימוכין1]

כתבות קודמות

שלושה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - 82 בכירים לשעבר במערכת הביטחון מתריעים במכתב לחברי ועדת החוץ של הסנאט האמריקני, לסנאטורים החברים בוועדת הצבא והמודיעין בארה"ב וליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין: יותר מעשרת אלפים קצינים ומפקדים בשרות מילואים ביחידות מובחרות ומיוחדות של צה"ל, ומאות טייסי חיל-האוויר הישראלי הודיעו על פרישתם משירות מילואים, והמצב מאיים על הביטחון הלאומי, ומסכן את עם ישראל. [סימוכין2]

מאי 2025 - "מפקדים למען ביטחון ישראל", כולל עמי אילון, פונים במכתב לנשיא האמריקני דונלד טראמפ: "המשך המלחמה [בעזה], ומדיניות הסיפוח האגרסיבית של הגדה המערבית, יציבו אתגרים בפני היציבות האזורית; [ו]מאיימים להצית תבערה רחבה יותר שתערער את [היציבות של] בנות הברית, והאינטרסים של ארה"ב [במזרח התיכון]". [סימוכין3]

חודש לפני מתקפת שבעה באוקטובר - עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלשתינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום". [סימוכין4]

עו"ד גלעד שר מספר על התארגנות המחאה נגד הממשלה כשבועיים לפני הקמתה: "אנחנו כמה אנשים שהבינו שלא הולך לצמוח שום דבר לטובתה של מדינת ישראל מהממשלה המתגבשת. ולמרות שהיא עדיין לא הושבעה אפילו, אנחנו התכנסנו באמצע דצמבר [2022]; [והצטרפו אלינו] הטייסים, המילואימניקים ואחים לנשק". [סימוכין5]

10 באוקטובר 2023 - עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". [סימוכין6]

עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר: "כשאנו יוצאים לרחובות יש לנו תקווה; כשאין תקווה אנו נעשים אלימים. יש כאלה, כשמאבדים תקווה שורפים עצמם ברחוב, ויש כאלה, שכשאין להם תקווה הולכים והורגים. וזה החשש האמיתי שלי; אילו הייתי ראש השב"כ הייתי מאוד מאוד מאוד דואג". [סימוכין7]

עמי אילון: "המדינה שלנו", "ניאבק עד הניצחון הסופי" ו"אנו ננצח". [סימוכין8]

עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר, אומר כי חמאס טעה בכך שהפיץ תיעוד מצולם של מתקפת שבעה באוקטובר. [סימוכין9]

ערוץ הטלוויזיה של חמאס: "ראש השב"כ לשעבר עמי אילון קורא למרד ולהפר את החוק נגד ממשלת נתניהו". [סימוכין10]

2017 - עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר: "על הצבא לספק "הגנה" (כאמור, להבדיל מ"ביטחון") ולאפשר תנאים שבהם תעוצב המציאות החדשה באמצעים דיפלומטיים, כלכליים ואחרים; אנו ממליצים לאמץ את אסטרטגיית ההרתעה הגמישה, המתבססת על מכלול רחב של היבטי רווח והפסד ולא אך ורק על האיום בהפעלת הכוח". [סימוכין11]

2017 - עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר: "מן ההיבט הישראלי, הכרעה צבאית של שלטון חמאס ברצועת עזה - המצריכה פעולה צבאית רחבת היקף לכיבוש הרצועה כולה - לא רק שאיננה אפשרית, אלא שהניסיון להשיגה כרוך במחיר כבד בשלוש חזיתות המאבק". [סימוכין12]

אפריל 2016 - מאות בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובהם עמי אילון: "השאירו את צה"ל מחוץ לפוליטיקה! [המתקפה נגד הרמטכ"ל היא] ניסיון פסול ואף מסוכן לגרור את צה"ל למגרש הפוליטי". [סימוכין13]