מהישרדות אישית לטוב משותף

​המציאות הפוליטית בישראל סובלת מחוסר הבנה בסיסי של נבחרי הציבור לגבי מהות תפקידם. במקום לשרת את הכלל, הפוליטיקה הפכה לכלי לחלוקת משאבים לצורך הישרדות אישית ומפלגתית. ישראל מצויה במשבר קיומי המוזן מהנהגה המתמקדת ב"נראות תקשורתית" של ריב ומדון, במקום במנהיגות אחראית ושקולה.

​היעדר אתיקה: הכנסת הפכה מזרוע מחוקקת עצמאית לזרוע ביצועית של הממשלה. ללא קוד אתי מחייב העוסק ב"ראוי" (ולא רק ב"חוקי"), נפרצו כל הגבולות. ​הצורך בהכשרה: כשם שכל מקצוע דורש מיומנות, כך גם נבחרי ציבור זקוקים להכשרה שתזקק את חובתם לשרת את כלל האזרחים - גם את אלו שלא בחרו בהם.

​בין יהדות של חמלה ליהדות של כוח

​אנו עדים לתופעה כואבת שבה נבחרי ציבור מדברים בשם היהדות, אך זונחים את ערכיה המוסריים הבסיסיים ביותר: "ואהבת לרעך כמוך" ו"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".

​הקצנה דתית: הציונות הדתית המתונה של קום המדינה פינתה את מקומה לזרמים משיחיים וקיצוניים המלבים סכסוך פנימי עמוק.
​קריאה לשינוי: עלינו להשיב למרכז הבמה את היהדות המכילה, זו הרואה באתיקה ובסולידריות ערך עליון.

​לקחי הקורונה והשחיקה הדמוקרטית

​תקופת הקורונה חשפה את פגיעותה של החברה הישראלית אל מול כוח שלטוני דורסני. במקום להקשיב למדענים ולאנשי רוח שהציעו שכל ישר וביקורת בונה, השלטון בחר בהשתקה ובניהול פחד. "התו הירוק" סימן את נקודת התורפה שלנו - הכניעה לשתלטנות ולוויתור על חשיבה ביקורתית. אנו זקוקים לנבחרים המסוגלים להעריך מידע במקצועיות, ולא כאלו המחפשים פתרונות קסם תקשורתיים.

​השברים בביטחון, במשפט ובמשילות

​הפקרות מול אחריות: אירועי 7 באוקטובר חידדו את הפער התהומי בין פוליטיקאים שהפקירו וסירבו לקחת אחריות, לבין מפקדים שבצד כישלונם, התייצבו באומץ וביושרה מול הציבור.
​ערעור מערכת המשפט: ההתנגחות השיטתית בשומרי הסף היא כלי לשימור כוחה של הקואליציה. ללא ריסון עצמי של נבחרי הציבור, הדמוקרטיה נשחקת עד דק.
​ממשילות לפולחן אישיות: תנועת הליכוד, שהייתה בעבר תנועה ציונית-ליברלית, הפכה למפלגה המקדמת פולחן אישיות. החשש של חצי מהעם אינו נובע מאידיאולוגיית ימין, אלא מהמדרון החלקלק של הפגיעה בערכי היסוד.
​
הדרך לתיקון: בניית גוש ה"טוב המשותף"
​הפתרון אינו נמצא במסדרונות השלטון, אלא בידי הריבון - אזרחי ואזרחיות ישראל. עלינו להשתחרר מהמסגורים המפלגים שמוכתבים מלמעלה ולפעול יחד במישורים הבאים:

​בחירה מבוססת כישורים: הצבעה למועמדים ישרים, בעלי השכלה וניסיון מוכח, ולא על-פי נאמנות עיוורת.
​יצירת סולידריות: התעלות מעל החלוקה המיושנת לימין ושמאל לטובת בניית בריתות מקומיות ואזוריות.
​אתיקה לפני הכל: הבנה כי המוסר קודם לפרוצדורה החוקית. חוק יכול לעבור ברוב קולות, אך להיות בלתי ראוי בעליל.

​הבחירות שבפתח הן הזדמנות גורלית. עלינו להקים גוש אזרחי משמעותי המאמין בטוב משותף ובונה תקווה ישראלית חדשה. חברי הכנסת של היום לועגים לשכל הישר ומאמינים שזו הדרך לשמר את כיסאם, אך הכוח לשנות נמצא אצלנו. זהו הזמן לבחור במי שפועל בדרכי נועם, מעודד דיאלוג ורואה לנגד עיניו את עתיד הבית של כולנו.






Michael Mero Phd. civil journalist,

political science researcher

+972536600255

נרשמים לערוץ הפודקסטים ביו טיוב של ד"ר מיכאל מירו





ובספוטיפיי: