שני הטייסים ההרוגים עמרי אריאב ויצחק זלינגר היו מלח הארץ. עמרי אריאב נולד ב-28 בספטמבר שנת 1927 בעין חרוד לדוב וברוריה אריאב והיה ככל הידוע עמרי הראשון בארץ ונקרא ע"ש עמרי מלך ישראל. אביו דב אריאב היה מראשוני קיבוץ עין חרוד ובשנים 1952 ל-1955 כיהן בתפקיד ראש ועדת העירייה בבית שאן (ראש מועצה ממונה).
באתר "יזכור" מספרים כי עמרי מילדותו התבלט בעצמאותו, במחשבותיו ובהליכותיו. ניחן בנפש אצילה והיה אהוב על כל מכריו. למד בבית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף ועם סיום לימודיו בגיל 17 התנדב לבריגדה היהודית ושהה באירופה לרגל שירותו. עם שחרורו חזר למשק ועבד בדיר.
בשנת 1948, בתוך מלחמת העצמאות התגייס לחיל-אוויר והשתתף בקורס טייס מס' 2 - הראשון בארץ. בתום הקורס, בדצמבר 1950 הוסמך כטייס קרבי בצה"ל. הוא נשא לאשה את חברתו ציונה עזריאלי מורה במקצועה אף היא בת קיבוץ עין-חרוד.
בשל הפילוג בקיבוץ עין חרוד (הפילוג בקיבוצים בשנות ה-50, א.א) עברו השניים, עמרי וציונה לקיבוץ כברי, שם נולד ביוני 1954 בנם ירום אריאב לימים מנכ"ל משרד האוצר. כחבר בקיבוץ כברי הועסק עמרי כטייס ריסוס בחברת כימאויר" אך כעבור שנתיים שב לחיל-האוויר לשירות-קבע.
כאמור, ב-18 באוגוסט 1954 נהרג בעת במפגן אווירי בבסיס רמת דוד והובא למחרת למנוחות בבית העלמין עין חרוד מאוחד. בן 26 היה בנופלו. הותיר אחריו את רעייתו ציונה ובנם ירום בן החודשיים. לימים תינשא ציונה לחבר הפלמ"ח שי קיפניס בנו של המשורר והסופר לוין קיפניס.
באוקטובר 1957, כך אני קורא בעיתון "דבר", נפתח בבית שאן במבנה אבן מול בניין המשטרה בית תרבות ע"ש עמרי אריאב הנקרא "בית עמרי". מעניין אם קיים עדין.