האם חג שמח

לוח השנה משדר אלינו מדי שנה את ממצאיו בזריזות. כך בימי אבל או בעיתות שמחה. בכל מקרה לוח השנה לעולם לא עוצר. יומננו מטביע את רישומיו בכתב, בדפוס, או באמצעות שעון. אך יש הבדל בין שניהם, המתחרים ביניהם על מידת הדיוק. לנגד עיני כבר מזדקר בלוח העמוד שעליו נדפסו ציוני המועדים של חודש אפריל: בחודש זה העצב, הזיכרון ויום השמחה יום העצמאות. אומנם בכירי האומה עדיין לא התכוננו לקראת היום שבו עליהם ללבוש את בגדי החג.

מכרים וידידינו הבכירים טרם הגישו את בקשותיהם למען יישמרו להם מקומות ישיבה ביציעים בהר הרצל כדי שיוכלו לצפות בטקסים ובמופעי המחולות והמצעדים. ואם יינתן, והמקומות השמורים והסמוכים יסומנו לפי בקשותיהם, רצוי שייקבעו מקומות אלה בקירבת מקומה של השרה מירי רגב, שרת התחבורה. היא אורחת הכבוד, מקרב הקהל. והציבור אולי תוהה: על שום מה תמיד נזכרת הנוכחות של השרה רגב. היא אפילו אינה חייבת להזכיר למארגני הטקס כי מקומה (שוב) יישמר לה בשכנות מחבקת, ליד רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. אולי יתחבקו בחום.

סדר זה של מקומות הישיבה, נקבע לפי המסורת בימי חג העצמאות: השרה תתמקם ליד שרה, רעיית ראש הממשלה, או להפך. השרה מירי רגב, נזכיר לכל המזומנים שיגיעו להר הרצל, מעורבת תמיד בהחלטות הנוגעות למתכונת ולתוכן של טקס הדלקת המשואות. מעמד המשואות הדלוקות, וכן המצעדים ותרגילי הסדר מסמנים את תחילת החג. בחלקת היער הסמוך להר הרצל יוקצו לזוללי נתחי הבשר פיסות קרקע בחורשות הסמוכות ליציע הקהל. לא פחות חשוב: על ועדת השרים לטקסים הממלכתיים לקבוע את הנושא המרכזי שיאפיין את הטקס השנתי בהר הרצל.

על מארגני הטקס של חג העצמאות, לבחון מקרוב מאוד את נוסח הברכה אותה ידקלמו מדליקי המשואות. כאן יש להישמר שמא מדליק מן המדליקים ינסח ברכה שבה ייכללו ביטויים שעלולים להזיק ליחסים הבינלאומיים. הרי בעיתונים שיופצו לאחר טקס הר הרצל יודפסו רשימות שכמה מכותביהן ימתחו ביקורת על מראה הטקס. יהיו מי שישוו את המתכונת של הטקס הישראלי למציאות בקוריאה הצפונית. וזהו לעג, עד כדי כך.

עוד נזכרתי - פעם אחת הזכירה מדליקה בדברי הברכה שלה את רצח העם הארמני, וזה היה משגה חמור לפחות בעיני טורקיה. זה קרה לפני שהצטננו יחסינו עם מדינה זו. הממונים על הטקס צנזרו את הברכה הזאת. היא נמחקה. התוצאה: קשה, עד בלתי אפשרי לשאת ברכה. למרות זאת נאחל לכלל: חג שמח!