חובת הסיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי

במציאות הביטחונית המורכבת שאופפת אותנו, משפחה חזקה ותומכת היא העוגן ומקור הכוח שעוזר לנו לצלוח את קשיי היום-יום. לצעירים חסרי עורף משפחתי אין את המשענת הזו, דבר שהופך את מציאות חייהם - בטח בעת מלחמה - למורכבת וקשה במיוחד.
הסוגיה הזו בולטת במיוחד כשאנו מצויים בפתחו של חג הפסח, חג בו רובנו מתכנסים ומבלים בחיק המשפחה. במדינת ישראל יש אלפי צעירים וצעירות בסיכון המוגדרים חסרי עורף משפחתי. לפי ההערכות של אנשי המקצוע, רק כ-30% מהם זוכים לסיוע, והסיוע חלקי ובלתי מספק.

מי הם אותם צעירים בסיכון וכמה מהם הם חסרי עורף משפחתי? משרד הרווחה מגדיר צעירים בסיכון כרווקים, בני 18 עד 25, הסובלים ממחסור או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים - השכלה, תעסוקה ומיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, קיום פיזי, בריאות ומוגנות והשתייכות חברתית ומשפחתית. בתוך הקטגוריה הזו, קיימת קבוצה מובחנת של צעירים נטולי עורף משפחתי, שעלולים להימצא במצבי סיכון חריפים וקשים עוד יותר.

בעיה מרכזית שמקשה על הטיפול בנושא היא העובדה שהחוק במדינת ישראל איננו מגדיר בבירור את משמעות הביטוי "חסרי עורף משפחתי". בכנסת הקודמת הועלו מספר הצעות חוק בנושא, בהן אחת שהוביל הפורום הציבורי ואושרה כהצעה טרומית, אך הממשלה התפזרה לפני קידומן. כך או כך, לפי המלצת ועדה מקצועית שהוקמה במשרד הרווחה, יש להגדיר חסר עורף משפחתי כצעיר המנותק ממשפחתו הגרעינית ו/או שהוריו אינם בחיים או אינם יכולים לספק לו קורת גג, תמיכה בקיום בסיסי וקידום התפתחות אישית.

כיום, מרבית השירותים לצעירים חסרי עורף משפחתי ניתנים במסגרת 'יתד' - התוכנית הלאומית לצעירות וצעירים במצבי סיכון, אך אלו ניתנים רק בחלק מהרשויות המקומיות - לעתים במימון עמותות - ואינם מקיפים את כלל האוכלוסיות הנכללות בהגדרה של "חסרי עורף משפחתי". במסגרת תוכנית 'יתד' לחסרי עורף משפחתי ניתנים שירותים שונים: החל מתוכנית המשך לליווי בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות ופרויקט 'גשר לעצמאות' המעמיד 55 דירות מעבר לבוגרי השמה חוץ ביתית לתקופה של שנה וחצי עד 4.5 שנים, וכלה בתוכנית ליווי ('מחסות לעצמאות') המספקת במשך שנתיים ליווי לבוגרי מסגרות חסות הנוער, תוכנית לליווי בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות על-ידי מנטורים מתנדבים ועוד.

הדברים הללו נחוצים ומבורכים אך אינם מספיקים מול שלל האתגרים המלווים צעירים חסרי עורף משפחתי, לכל אורך חייהם. לא בכדי ועדה מקצועית שגובשה במשרד הרווחה המליצה לצרף לסל המענים הקיים תחומי סיוע נוספים כמו למשל סיוע בשכר הדירה, השתתפות במימון השכלה ורכישת מקצוע, הנחה בתחבורה ציבורית ועוד.

בעיה מרכזית נעוצה בכך שאין היום מאגר מידע אחיד, מסודר ונגיש המציג את מספר הצעירים בסיכון או מספר הצעירים נעדרי עורף משפחתי. הנתונים נשענים על הערכות של מספר מקבלי השירותים כיום או סדרי גודל של אוכלוסיות היעד (כמו מספר הצעירים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים). אנו יודעים לומר שבשנת 2020 לוו על-ידי 'יתד' 18,343 צעירות וצעירים במחלקות לשירותים חברתיים. צעירים המתמודדים עם קשיים רבים בהם חסמים תפקודיים, חברתיים ואישיים, עבריינות, אלימות ועוד.

להערכת הפורום הציבורי, היקפי הפניות והצרכים של חסרי העורף המשפחתי - שעלו משמעותית במלחמת "חרבות ברזל" - ילכו וירבו ככל שהמציאות הביטחונית תוסיף להיות מתוחה. בנוסף, יש לקחת בחשבון צעירים רבים, חסרי עורף משפחתי, שלא פונים לסיוע או שאינם מודעים למענים הקיימים, ועל כן הצרכים אפילו יותר רחבים מאלו שידוע עליהם.
מלחמת "חרבות ברזל" וכעת מבצע "שאגת הארי" יצרו מציאות מאתגרת וקשה במיוחד עבור צעירים חסרי עורף משפחתי. בשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בוועדה לענייני צעירים, בראשות ח"כ נעמה לזימי, סביב המציאות המורכבת של צעירים חסרי עורף משפחתי. כולי תקווה שהישיבה תקדם את המענים הדרושים.

חברה חזקה נמדדת על סמך ההתייחסות שלה לחוליות החלשות שבתוכה. היא נבחנת בערבות ההדדית וביכולת להגן אל עלו שקולם לא תמיד נשמע, בטח בעתות משבר. לקראת חג החירות, עלינו להבטיח שגם צעירים חסרי עורף משפחתי יקבלו מעטפת הולמת, ירגישו שיש להם גב, וייהנו מהחופש לצמוח בסביבה מחבקת ולממש את עצמם.