לזכר האמן היקר יאיר גרבוז

מותו של האמן, הצייר, הפובליציסט יאיר גרבוז הפתיע אותי, שכן זמן מה קודם לכן ראיתי אותו בתערוכתו בגלריה גורדון. נכתב שחלה בסרטן בפתאומיות ונפטר. מה חבל. בשבוע שעבר (25.4.26) ראיתי ציור גדול שלו תלוי בגלריה גורדון, ובה חתם בצד ימין "ראובן רובין", ובצד שמאל "יאיר גרבוז". הדמויות הגדולות אומנם הזכירו את הסגנון והצבעוניות של ראובן אבל תהיתי מה פשר "החוצפה" לחתום בשמו של הצייר הישראלי המהולל ראובן רובין ז"ל. המדריכה בגלריה ענתה לי במבוכה "רק גרבוז יכול לעשות דבר כזה". לא התרצתי. גרבוז, כמובן, לא יוכל לענות, ואשמח לקבל הסבר על "תעלול" זה מכל יודעי דבר.

יאיר גרבוז, הומוריסטן, איש אשכולות, ריפרר בציוריו לנושאים חברתיים ישראלים ובינלאומיים, בבדיחות הדעת, אבל עם עוקץ. ציטוטים חדים ומשעשעים כאלה ניתן לראות בציורו המרשים שהוצג במוזאון ת"א ב-2017 בתערוכתו "אני ציירים", בעקבות זכייתו בפרס רפפורט:

בכיתוב למעלה כותב גרבוז בשגיאת כתיב, לכאורה, "טראו מה נהיה כאן". בחיבור המילים מתקבלת המילה "טראומה". כלומר, גרבוז כבר אז חש שהמצב השורר במדינה הוא טראומטי. בכיתוב הקטן יותר גרבוז משחק במונח "פעמי משיח" ומשמיט את האות "מ", ונשאר הכיתוב "פעמי השיח". כך, הוא בא חשבון עם השיח הציבורי האלים השורר בארץ. ומכאן לא נוכל להתעלם מההתקפות המרושעות וחסרות הבסיס עליו לאחר נאומו הידוע "מנשקי הקמעות", ב-7 במרס 2015, כעשרה ימים לפני הבחירות. המלעיזים עליו עשו "ספין" על אמירתו זו וטענו כי אמר גם "מנשקי מזוזות", ומטרתם הייתה להעלות את חמתם של הדתיים, אך מילים אלה לא נאמרו על ידו כלל! (ניתן לבדוק בנאומו).