על משבר הזהות הגברית

הזהות הגברית לקראת אמצע המאה ה21 היא מבנה מורכב למדיי, שבו קיים חיבור מחד אל הקמאיות הגברית, שמקורה בטבע, ומאידך- חיבור שעניינו פקפוק, התלבטות, מערכים רגשיים שהיו לפני כמה מאות שנים בלתי נתפסים. מצב זה יצר למעשה מעין משבר זהות. על משבר הזהות הגברית במאה ה-21 אפשר להסתכל כעל מפגש חזיתי בין היסטוריה, פסיכולוגיה ושינוי חברתי מהיר. אם בעבר התפקיד הגברי היה מוגדר, ברור וכמעט אוטומטי – המפרנס, המגן, "הסלע האיתן" שממעט להחצין רגש – הרי שהעולם המודרני ואחריו הפוסט מודרני,פירק את המבנים האלה, אך לא תמיד סיפק במקומם מפת דרכים ברורה חדשה. זהו אינו רק משבר של "מה גבר צריך לעשות", אלא משבר עמוק יותר של "מי גבר אמור להיות".

מוקדי המשבר העיקריים

- התפרקות הבלעדיות על תפקיד "המפרנס": במשך מאות שנים, ערכו העצמי של הגבר נגזר במידה רבה מיכולתו לספק הגנה פיזית ממשית (לוחם וחייל) ובד בבד גם ביטחון כלכלי. כניסתן המבורכת והנחוצה לתחומים שונים, כולל צבאות, לצד שינויים במבנה הכלכלי, הפכו את התפקיד הזה לפחות בלעדי. כאשר הגבר אינו עוד הלוחם המגן או המפרנס היחיד והעיקרי.

- "מהפכת הרגישות" מול קוד השתיקה: החברה כיום מעודדת גברים, ובצדק, להיות קשובים לרגשותיהם, לגלות פגיעות, להפגין אמפתיה ולהיות מעורבים רגשית בזוגיות ובהורות. אלא שגברים רבים חווים כאן "מסרים כפולים": מצד אחד, מצפים מהם לפתוח את הלב ולהשתחרר מהחזות הקשוחה. מצד שני, קודים תרבותיים עמוקים וציפיות סמויות (לעתים גם מצד בנות ובני הזוג) עדיין מחפשים את הגבריות המסורתית, המאופקת והחזקה ברגעי משבר. הניווט בין הפגיעות לחוזק יוצר מתח פנימי עצום. לעיתים המתח הזה נתפס באופן מוטעה ומוטה הן על-ידי גברים והן על-ידי נשים כחולשה מביכה. שלא בצדק כמובן

- היווצרות חללים רוחניים ותרבותיים: המשבר של הזהות הגברית גרם לחיפוש עצמי בתחומים כמו טיפולים פיזיים ורוחניים, בישול, ספורט תחרותי אינוודואלי. תחומי תרבות כמו מחול, ומוזיקה. אלו מילאו במהרה את החללים שנוצרו .ביחד עם נטישת אמונות דתיות ומערכי חיים שמרנים ומקובעי הרגלים( נישואין בגיל מוקדם, עבודה מסודרת וקבועה, הבאת ילדים לעולם ובפרט בגיל צעיר)

התגובות בעקבות המשבר:

- התבצרות בנוסטלגיה (גבריות יתר): ניסיון לחזור לאחור, אל גבריות מוקשחת, לעתים כוחנית, המיוצגת על-ידי דמויות רשת פופולריות שמטיפות ל"חזרה למקורות" ולדחיית המודרניות. זוהי תגובת הגנה לעיתים מתוך פחד מאובדן שליטה.

- ביטול מוחלט וטשטוש: תפיסה הרואה בכל מאפיין גברי מסורתי דבר שיש לשרש או לתקן, מה שמותיר גברים רבים בתחושת אשמה בסיסית על עצם קיומם או על נטיותיהם הטבעיות.

המבט האקזיסטנציאליסטי: משבר כהזדמנות ליצירה עצמית

אם נשאל את גדולי ההגות הקיומית, הם כנראה יזכירו לנו שמשבר זהות – עם כל הכאב, הבדידות והחרדה שהוא מביא עמו – הוא למעשה רגע של חסד חופשי. כאשר התבניות הקבועות מראש קורסות, הגבר כבר אינו יכול להישען על "מה שנכון לעשות" רק משום שכך עשו אבותיו. הוא נדרש להביט פנימה ולבחור, מתוך מודעות ואחריות מלאה, איזה גבר הוא מבקש להיות. הגבריות החדשה אינה חייבת להיות ביטול של העבר, אלא אינטגרציה (מיזוג). היא מאפשרת לגבר לשמור על עוצמה, תושייה, מנהיגות ואחריות, ועם זאת להחזיק בעולם רגשי עשיר, ביכולת להקשיב, להיות פגיע ולטוות קשרים אנושיים עמוקים מתוך שוויון וחופש.

זהו מעבר מזהות שנכפתה מבחוץ (כסט של חוקים חברתיים נוקשים), לזהות שנבנית מבפנים – כאקט של יצירה פנימית ואוטונומית. המיזוג הזה אם הוא נוצר נכון, מחזק בוודאי את הקשר בין המינים ומפחית מתחים חיוצניים בהיותו הוגן ממילא בצורה הזאת. בהגינות הזאת צריכים נשים וגברים ליטול חלק הכרחי בהבניה נכונה וחיובית שלו.