נשארים מאחור [צילום: ויסאם השלמון/פלאש 90]
מעצמת דיגיטל, ממשלת נייר |
ב-2024 ישראל מדורגת 16 בעולם בתחרותיות דיגיטלית, אבל רק 23 בממשל דיגיטלי. למה? כי מאחורי ההכרזות על ארנק דיגיטלי ומטה AI חדש שהוקם בספטמבר במשרד רה"מ, מסתתרים 4,562 שירותים מפוזרים, 4,255 אישורים שהמדינה מבקשת ממך, למרות שהם כבר אצלה, ואין עדיין זהות דיגיטלית אחת שמחברת הכל מקצה לקצה |
ישראלי יכול היום לפתוח חשבון בנק, לקנות דירה על הנייר ולנהל צוות בברלין מהטלפון. ואז הוא נכנס לאתר ממשלתי כדי לסגור משהו קטן ומגלה שהשירות מתחיל אונליין ונגמר בתור. לא כי אין טכנולוגיה. כי אין חיבור בין המערכות. לא שבאמת אין חיבור, אבל ככה זה מרגיש. כל העברת מידע צריכה לעבור ועדה משרדית להעברת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות. זה לוקח זמן. בגלל זה אתה עדיין נדרש להביא תעודת לידה ממשרד הפנים לביטוח לאומי, למרות ששניהם יושבים על אותו מאגר בסוף. במקום שהמערכות ידברו ישירות, האזרח עדיין משמש כשליח בין המשרדים. זה לא כישלון של ההייטק. זה כישלון של מדיניות. והפער הזה הוא הסיפור הדיגיטלי האמיתי של ישראל.
הגוף שאמור לסגור את הפער
על הנייר, יש מי שמנהל את האירוע. מערך הדיגיטל הלאומי הוא גוף ממשלתי בישראל האחראי על קידום הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי. מערך הדיגיטל הלאומי, שפעל עד סוף 2022 תחת משרד ראש הממשלה וכיום כפוף למשרד הכלכלה והתעשיה, הוא הגוף שמתווה ומבצע את מדיניות הממשלה בתחום הדיגיטל. הוא גם זה שמתעסק בדברים שאזרח לא רואה אבל מרגיש - שירותי ענן, שימוש בנתונים לקבלת החלטות, הגנה בסייבר, פיתוח אזור אישי ממשלתי ומיזם קמפוס IL. וכשהוא מקבל כלים, הוא יודע לעבוד. הוא גם זה שמוביל את המאמץ לצמצום פערים, לעידוד צמיחה כלכלית מואצת ולקידום ממשל חכם.
הסיב שהוכיח שהמדינה כן יודעת
המקרה הכי טוב הוא הסיבים. במשך שנים בזק פרסה סיבים ולא חיברה לקוחות. הסיבה הייתה חוקית: חלה עליה חובת אוניברסליות לפרוס בכל הארץ וזה לא השתלם. כדי לגרום לה בכל זאת להתחיל לחבר אזרחים לסיבים, יצר שר התקשורת לשעבר יועז הנדל יחד עם מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין את מתווה הסיבים. יחד עם בזק הוסכם שהיא תבחר 85% ממשקי הבית.
התוצאה היא קפיצה מ-30% ליותר מ-86% כיסוי, והיעד הרשמי היום הוא סיבים אופטיים שיגיעו ל-99.5% מהאזרחים. זו לא קסם של שוק חופשי. זה נחשב לאחד מקצבי הפריסה המהירים בעולם, וזה קרה רק כי המדינה ויתרה על הרעיון שהיא תכריח חברה אחת לפרוס בכל מקום, ובמקום זה יצרה שוק שבו לכולם משתלם לפרוס. זו התערבות ממשלתית חכמה שהבינה איפה השוק נכשל.
איפה אנחנו בעולם
כאן מתחיל הבלבול בדירוגים. בדיגיטל הפרטי, ישראל היא אימפריה. לפי דוח Digital Quality of Life, ישראל דורגה בספטמבר 2022 במקום הראשון מתוך 117 מדינות, כשהיא עוקפת את דנמרק. בדירוג התחרותיות הדיגיטלית של IMD (בית ספר למנהל עסקים שיושב בשוויץ), בדירוג התחרותיות הדיגיטלית של IMD ב-2023 ישראל הייתה במקום ה-8, וב-2024 היא ירדה למקום ה-16. בדירוג התחרותיות הכללי של IMD היא ירדה למקום ה-22 עם 74.98 נקודות ב-2024.
ובממשל הדיגיטלי התמונה אחרת. לא רעה, אבל לא מעצמה. בדירוג ה E-Government של האו"ם ל-2024 ישראל מדורגת במקום ה-23 עם ציון 0.90. בדירוג האזורי היא במקום ה-16, אחרי איחוד האמירויות במקום 13, כשרק 12 מקומות מפרידים בינה לבין קזחסטן. Gov.il עצמו זכה לשבחים, אבל הציון מראה שהתשתית מצוינת והשירותים עצמם עדיין מאחור.
המחסן מאחורי חלון הראווה
יש דוח אחד שממחיש את זה יותר מכל: דוח שהוגש לכנסת ע"י מערך הדיגיטל הלאומי ב-30 ביוני 2025, ומיפה 4,562 שירותים ציבוריים בישראל. כמה מהם באמת נסגרים מקצה לקצה בלי נייר, בלי להגיע, בלי להביא אישור ממשרד אחר? איש לא יודע להגיד מספר מדויק, וזו בדיוק הבעיה. מבקר המדינה כבר לא מדבר ברמזים. במאי 2026 הוא כתב שממצאי הביקורת מצביעים על פערים בהיערכות, בניהול הסיכונים, בפיקוח וביישום המדיניות הממשלתית בתחום, לצד התקדמות חלקית בלבד בהנגשת שירותים דיגיטליים. חודשים קודם הוא הזהיר שגופי החירום ומשרדי הממשלה פועלים עם פערים טכנולוגיים עמוקים ותרבות ארגונית רשלנית.
הממשלה מבינה את זה. באוקטובר 2024 התקבלה החלטת הממשלה 2273 בנושא ייעול המגזר הציבורי. מה זה אומר בעברית פשוטה? עד עכשיו כל עירייה בנתה אתר ואפליקציה לבד. תושב בתל אביב מקבל שירות אחד, תושב ברהט מקבל שירות אחר, ואף אחד מהם לא מדבר עם משרד הפנים או משרד התחבורה. 2273 אומרת: המדינה תפסיק לבקש מכל רשות להמציא את הגלגל. מערך הדיגיטל יבנה תשתית מרכזית, וכל רשות תתחבר אליה. המטרה היא שירות "מקצה לקצה" - שאתה תתחיל ותסיים את הבקשה בדיגיטל, בלי לבוא פיזית ובלי להביא אישור ממשרד אחר. בשורה התחתונה - האצת שירות הדיגיטל לאזרח. הכותרת נכונה. הביצוע עדיין תקוע בין משרדים שלא מדברים אחד עם השני.
תרבות של דיסקט מול תרבות של ענן
זה לא פער טכנולוגי. זה פער תרבותי. ההייטק הישראלי מצליח כי הוא בנוי על תעשה ותתקן תוך כדי תנועה. הממשלה בנויה הפוך: תבקש אישור, תעביר לוועדה, תבדוק עם היועמ"ש. לכן אנחנו מעולים בלבנות אפליקציות וגרועים בלחבר מאגרים. לכן יש לנו ארנק דיגיטלי בהכרזות, אבל אין זהות דיגיטלית אחת שעובדת בכל משרד. המדינה הכריזה על אפליקציה שתשמור לך את התעודות בכיס, אבל עדיין לא בנתה מערכת אחת שמזהה אותך בכל המשרדים בלי שתצטרך להזדהות מחדש כל פעם.
לאן הולכים מכאן? הכיוון המסתמן הוא הכי ישראלי שיש: לא רגולציה כבדה בסגנון אירופה, אלא רגולציה רכה. המדיניות הרשמית ל-AI קוראת לבחון את הצורך לקדם רגולציה במקרים קונקרטיים, לקדם רגולציה מבוססת ניהול סיכונים, להעדיף שימוש בכלים רגולטוריים רכים ומתקדמים ולפתח רגולציה מודולרית באמצעות פיילוטים. אותה גישה זהירה שהמדינה אימצה רשמית לתחום ה-AI לבחון רגולציה רק במקרים קונקרטיים, לנהל סיכונים, להעדיף כלים רכים ופיילוטים - היא בדיוק מה שחסר לנו בשאר הדיגיטל הממשלתי.
המטה הלאומי ל-AI שהממשלה החליטה להקים בספטמבר 2025 במשרד רה"מ, אמורה לגייס טאלנטים מובילים, לפתח תשתית מחשוב מתקדמת ולשלב יישומי AI במערכות ממשלתיות. זה המודל היחיד שיכול לעבוד כאן: מדינה שמפסיקה לנסות לנהל את הטכנולוגיה, ומתחילה לשמש כפלטפורמה. שתפרוס תשתית איפה שהשוק לא מגיע, תחייב את המשרדים שלה לדבר באותה שפה, ותיתן לשוק לעשות את השאר עם ארגז חול וכללים ברורים. כל עוד זה לא קורה, נמשיך לחיות עם הפיצול: מעצמת דיגיטל שיודעת לשגר לווין עם AI, וממשלת נייר, שלא מצליחה לסגור טופס אחד עד הסוף.
הגוף שאמור לסגור את הפער
על הנייר, יש מי שמנהל את האירוע. מערך הדיגיטל הלאומי הוא גוף ממשלתי בישראל האחראי על קידום הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי. מערך הדיגיטל הלאומי, שפעל עד סוף 2022 תחת משרד ראש הממשלה וכיום כפוף למשרד הכלכלה והתעשיה, הוא הגוף שמתווה ומבצע את מדיניות הממשלה בתחום הדיגיטל. הוא גם זה שמתעסק בדברים שאזרח לא רואה אבל מרגיש - שירותי ענן, שימוש בנתונים לקבלת החלטות, הגנה בסייבר, פיתוח אזור אישי ממשלתי ומיזם קמפוס IL. וכשהוא מקבל כלים, הוא יודע לעבוד. הוא גם זה שמוביל את המאמץ לצמצום פערים, לעידוד צמיחה כלכלית מואצת ולקידום ממשל חכם.
הסיב שהוכיח שהמדינה כן יודעת
המקרה הכי טוב הוא הסיבים. במשך שנים בזק פרסה סיבים ולא חיברה לקוחות. הסיבה הייתה חוקית: חלה עליה חובת אוניברסליות לפרוס בכל הארץ וזה לא השתלם. כדי לגרום לה בכל זאת להתחיל לחבר אזרחים לסיבים, יצר שר התקשורת לשעבר יועז הנדל יחד עם מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין את מתווה הסיבים. יחד עם בזק הוסכם שהיא תבחר 85% ממשקי הבית.
התוצאה היא קפיצה מ-30% ליותר מ-86% כיסוי, והיעד הרשמי היום הוא סיבים אופטיים שיגיעו ל-99.5% מהאזרחים. זו לא קסם של שוק חופשי. זה נחשב לאחד מקצבי הפריסה המהירים בעולם, וזה קרה רק כי המדינה ויתרה על הרעיון שהיא תכריח חברה אחת לפרוס בכל מקום, ובמקום זה יצרה שוק שבו לכולם משתלם לפרוס. זו התערבות ממשלתית חכמה שהבינה איפה השוק נכשל.
איפה אנחנו בעולם
כאן מתחיל הבלבול בדירוגים. בדיגיטל הפרטי, ישראל היא אימפריה. לפי דוח Digital Quality of Life, ישראל דורגה בספטמבר 2022 במקום הראשון מתוך 117 מדינות, כשהיא עוקפת את דנמרק. בדירוג התחרותיות הדיגיטלית של IMD (בית ספר למנהל עסקים שיושב בשוויץ), בדירוג התחרותיות הדיגיטלית של IMD ב-2023 ישראל הייתה במקום ה-8, וב-2024 היא ירדה למקום ה-16. בדירוג התחרותיות הכללי של IMD היא ירדה למקום ה-22 עם 74.98 נקודות ב-2024.
ובממשל הדיגיטלי התמונה אחרת. לא רעה, אבל לא מעצמה. בדירוג ה E-Government של האו"ם ל-2024 ישראל מדורגת במקום ה-23 עם ציון 0.90. בדירוג האזורי היא במקום ה-16, אחרי איחוד האמירויות במקום 13, כשרק 12 מקומות מפרידים בינה לבין קזחסטן. Gov.il עצמו זכה לשבחים, אבל הציון מראה שהתשתית מצוינת והשירותים עצמם עדיין מאחור.
המחסן מאחורי חלון הראווה
יש דוח אחד שממחיש את זה יותר מכל: דוח שהוגש לכנסת ע"י מערך הדיגיטל הלאומי ב-30 ביוני 2025, ומיפה 4,562 שירותים ציבוריים בישראל. כמה מהם באמת נסגרים מקצה לקצה בלי נייר, בלי להגיע, בלי להביא אישור ממשרד אחר? איש לא יודע להגיד מספר מדויק, וזו בדיוק הבעיה. מבקר המדינה כבר לא מדבר ברמזים. במאי 2026 הוא כתב שממצאי הביקורת מצביעים על פערים בהיערכות, בניהול הסיכונים, בפיקוח וביישום המדיניות הממשלתית בתחום, לצד התקדמות חלקית בלבד בהנגשת שירותים דיגיטליים. חודשים קודם הוא הזהיר שגופי החירום ומשרדי הממשלה פועלים עם פערים טכנולוגיים עמוקים ותרבות ארגונית רשלנית.
הממשלה מבינה את זה. באוקטובר 2024 התקבלה החלטת הממשלה 2273 בנושא ייעול המגזר הציבורי. מה זה אומר בעברית פשוטה? עד עכשיו כל עירייה בנתה אתר ואפליקציה לבד. תושב בתל אביב מקבל שירות אחד, תושב ברהט מקבל שירות אחר, ואף אחד מהם לא מדבר עם משרד הפנים או משרד התחבורה. 2273 אומרת: המדינה תפסיק לבקש מכל רשות להמציא את הגלגל. מערך הדיגיטל יבנה תשתית מרכזית, וכל רשות תתחבר אליה. המטרה היא שירות "מקצה לקצה" - שאתה תתחיל ותסיים את הבקשה בדיגיטל, בלי לבוא פיזית ובלי להביא אישור ממשרד אחר. בשורה התחתונה - האצת שירות הדיגיטל לאזרח. הכותרת נכונה. הביצוע עדיין תקוע בין משרדים שלא מדברים אחד עם השני.
תרבות של דיסקט מול תרבות של ענן
זה לא פער טכנולוגי. זה פער תרבותי. ההייטק הישראלי מצליח כי הוא בנוי על תעשה ותתקן תוך כדי תנועה. הממשלה בנויה הפוך: תבקש אישור, תעביר לוועדה, תבדוק עם היועמ"ש. לכן אנחנו מעולים בלבנות אפליקציות וגרועים בלחבר מאגרים. לכן יש לנו ארנק דיגיטלי בהכרזות, אבל אין זהות דיגיטלית אחת שעובדת בכל משרד. המדינה הכריזה על אפליקציה שתשמור לך את התעודות בכיס, אבל עדיין לא בנתה מערכת אחת שמזהה אותך בכל המשרדים בלי שתצטרך להזדהות מחדש כל פעם.
לאן הולכים מכאן? הכיוון המסתמן הוא הכי ישראלי שיש: לא רגולציה כבדה בסגנון אירופה, אלא רגולציה רכה. המדיניות הרשמית ל-AI קוראת לבחון את הצורך לקדם רגולציה במקרים קונקרטיים, לקדם רגולציה מבוססת ניהול סיכונים, להעדיף שימוש בכלים רגולטוריים רכים ומתקדמים ולפתח רגולציה מודולרית באמצעות פיילוטים. אותה גישה זהירה שהמדינה אימצה רשמית לתחום ה-AI לבחון רגולציה רק במקרים קונקרטיים, לנהל סיכונים, להעדיף כלים רכים ופיילוטים - היא בדיוק מה שחסר לנו בשאר הדיגיטל הממשלתי.
המטה הלאומי ל-AI שהממשלה החליטה להקים בספטמבר 2025 במשרד רה"מ, אמורה לגייס טאלנטים מובילים, לפתח תשתית מחשוב מתקדמת ולשלב יישומי AI במערכות ממשלתיות. זה המודל היחיד שיכול לעבוד כאן: מדינה שמפסיקה לנסות לנהל את הטכנולוגיה, ומתחילה לשמש כפלטפורמה. שתפרוס תשתית איפה שהשוק לא מגיע, תחייב את המשרדים שלה לדבר באותה שפה, ותיתן לשוק לעשות את השאר עם ארגז חול וכללים ברורים. כל עוד זה לא קורה, נמשיך לחיות עם הפיצול: מעצמת דיגיטל שיודעת לשגר לווין עם AI, וממשלת נייר, שלא מצליחה לסגור טופס אחד עד הסוף.
|
|
+האקרים מקוריאה הצפונית פיתחו מודלי בינה מלאכותית לאוטומציית מתקפות סייבר
11:39 10/08/26 | יואב יצחק | לרשימה המלאה
פיתיונות דיוג [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
חברת הסייבר ג'ניאנס חושפת התקנת מודלים מקומיים לעיבוד מסמכים ללא שירותים חיצוניים ▪ הממצאים מעידים על מעבר ליצירת נוזקות ואוטומציית תקיפות ▪ הקבוצה הפיקה מסמכי פיתיון בתחום המטבעות המבוזרים הנחזים כדוחות השקעה ▪ ארה"ב הטילה סנקציות על התארגנות זו
פיתיונות דיוג [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מעצמת דיגיטל, ממשלת נייר |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

