חיוך פוגש עצב

באחד מימי השבעה על סמ"ר אופיר ברקוביץ' ז"ל היה מונח בפינת הסלון ספר פתוח. כל מי שרצה יכול היה לכתוב בו זיכרון, חוויה, תמונה או מילים שרצה לשתף ולא הספיק לומר. באחד העמודים הופיע שיר שכתב רועי מבצרי, מי שהיה מפקדו של אופיר. אופיר נולד והתחנך ברעות והיה לוחם שריון בגדוד 52 של חטיבה 401. מאז פרוץ המלחמה לחם במשך כשנה ברצועת עזה. הוא היה בן 20 כשנפל בקרב בג'באליה שבצפון הרצועה, ב-19 באוקטובר 2024.

משפחתו של אופיר מלווה את השיר מראשיתו ושותפה לתהליך. הוריו, סימונה וברוך ברקוביץ': "זהו שיר שמלא באופיר, בחיוך שלו ובעוצמות שלו. אופיר היה הבחור עם החיוך. חיוך כובש כזה שאי אפשר היה להתווכח איתו. הוא ראה את הצד הטוב בכל דבר. הייתה בו רגישות טבעית ולא מתאמצת. הוא פשוט ראה את האחר, שם לב אליו וידע להיות שם בשבילו. כל קושי היה מפרק במשפט אחד שחזר בפיו: 'צריך לתת לדברים לחלוף, כי הכל זה לטובה'."