הרצוג והרצוגובינה

בניגוד לרבים מחברי השפויים אין בליבי על הגב' ציפי לבני, הרצוגובינה. מדלגת? מדלגת! נוטשת חברים? נוטשת! עזבה את מסורת בית אבא? עזבה!, ביג דיל, גם אברום בורג עזב את מסורת בית אבא, אז קרה לו משהו? ובני בגין, וביבי נתניהו דבקים במסורת בית אבא, אז זה מקדם אותם במשהו?

ציפי לבני היא ממוקדת מטרה, היא חותרת למטרה הזו בעיניים עצומות, ומבחינתה הפלטפורמה עליה היא שועטת אל המטרה פחות חשובה לה, זה יכול להיות בתנועה קדימה, בתנועה אחורה, תנועה ימינה או שמאלה, זה יכול להיות סתם בתנועה, בתנועה עם הליכוד ואף בתנועה עם העבודה, רק לא בתנועה עם החרדים, החרדים אצלה - סדין אדום, אצלה יותר חשוכים מהמטרה.

זה בסדר שאנשים הם ממוקדי מטרה, זה בסדר שיש להם שאיפות והם חותרים אליהן, לכל אחד יש הגבולות שלו, לביבי יש גבולות ביטחון, גבולות הביטחון של הרצוג הם גלגלי ההצלה וספריי ג'וקים נגד כרישים מחוף הים התיכון ומערבה, ולהרצוגובינה גבול הביטחון הוא גבול ר"ג בני-ברק, כל אחד והגבולות שלו.

שלא תבינו אותי לא נכון, מנהיג נחוש ומונחה מטרה זה חשוב, ראינו כבר מנהיגים בעבר שלא היו נחושים ולא היו ממוקדים ולא אהבנו את זה בכלל.

עם זאת מנהיג נחוש וממוקד מטרה עם פרה-עיוורת על העיניים זה מסוכן, אתם יודעים, פרה-עיוורת, השחור הזה ששמים על העיניים כשטסים בלילה, השחור הזה שעושה שחור בעיניים ואז לא רואים כלום, אולי חולמות.

מילא מנהיג שלא רואה כלום ולא עושה כלום, אבל מנהיג היפר-אקטיבי שלא רואה כלום, זה מרשם בטוח לקטסטרופה, הרצוגובינה.
ואז תשאלו אותי איך זה שאתה אפרים הצעת לביבי נתניהו, כאן באתר למנות את ציפי לבני לשרת השלום, וביבי בין אם קרא את הצעתך או בין אם הגיע למסקנה זו בעצמו, אכן כך פעל?

או, על זה בדיוק רציתי לדבר אתכם. כאשר הצעתי לביבי לקחת את ציפי לבני ולמנות אותה לשרת השלום, ידעתי על הפרה-עיוורת, אבל ידעתי שיהיה לידה כל הזמן מבוגר אחראי שינחה אותה, שיאיר לה עם פנס כשצריך, שיעניק לה מניסיוני הבינלאומי הרב, תיארתי לעצמי גם שיהיו מידי פעם אי-הסכמות וזה בסדר, כל עוד זה מתאים לשני הצדדים, ובעניין הזה אני סמכתי ואני סומך על ביבי.

ומה קורה עכשיו? עכשיו זה הרצוג והרצוגובינה, עכשיו יש לנו, גדי עיוור וגדיה עיוורת, אין מבוגר אחראי, במקום להתכנס הם יתבדרו, במקום לרסן איש את זוגתו הם יאבדו כל רסן.

אני לא יודע מה שמעתם על מערכת יציבה שיוצאת מאיזון והופכת למערכת לא יציבה, אז בואו ואספר לכם. מתי מערכת איננה יציבה?, מערכה יוצאת מייצוב כאשר יש לה איזה מנוע טורבו, אבל העיניים שלה, המשמשות לה כמשוב שאמור לרסן אותה, טחו מראות, או רואות חזיונות שווא, ואז במקום לתקן אנו מקלקלים. כמו אותו זוג, הרצוג והרצוגובינה שהלכו לישון בחורף והחליפו בטעות ביניהם את מתג הבקרה של סדין החימום, להרצוג חם הוא מקטין את החימום, להרצוגובינה נעשה קר והיא מגבירה, אתם יודעים מה יוצא בסוף? הבית עלה בלהבות, והרצוגובינה לא הספקה אפילו להביט לאחור והפכה לנציבת קרח. אשת לוטו, לוטו מסוכן על גורל המדינה.

בין מצב של יציבות למצב של חוסר יציבות קיים מצב ביניים, מעין מצב יציב/לא יציב, מצב זה נקרא תהודה, כלומר המשוב אין בו די על-מנת לרסן, אך הוא אינו מובהק מידי על-מנת לשחרר כל רסן, ותהודה היא מצב זמני שעלול להתבדר, עשוי להתכנס, ובדרך כלל היא מצב של הרס עצמי כי גוף לא יכול לעמוד במצב תהודתי לנצח, הוא פשוט מתפרק לרסיסים, המולקולות נפרדות בצער האחת מרעותה, מה זה נפרדות, נקרעות. למשל הממשלה הקודמת הייתה יציבה תקופת זמן, ואז היא התחילה להדהד עוד חודש ועוד חודש, ואז במקום להמתין לקריסה הרועמת, ביבי פירק את החבילה חמש דקות קודם לכן. כאמור מצב של תהודה הוא מצב זמני ואז עדיף לייצב, ואם אי-אפשר צריך לפרק בשקט על-מנת למנוע קריסה רעשנית ומסוכנת.
ראוי שנראה מה קרה לגשר הענק " Tacoma Narrows" זמן קצר אחרי שנפתח בשנת 1940 במדינת וושינגטון בארה"ב. [קישור], מה שאנו רואים שם זה תכנון לקוי ואי התחשבות של המתכננים בתנאי הסביבה. ומה גרם לגשר להיכנס למצב תהודה ולקרוס? האם היו אלה גיגה טונות מטענים כבדי משקל?, או שמא מאות משאיות עמוסות חומרי בניין?, או אלי בליץ אווירי עם טונות חנ"מ? חברים, לא זה ולא זה ולא זה, את הכל עשתה הרוח, כן הרוח, הביטו וראו מה רוח עצוב יכול לעשות לגשר בטון וברזל שתכנונו דפוק, וזה היה כּוּלָה גשר, לא מדינה.

ובבחירות, אנחנו המתכננים, אם נבחר שלטון שכל רוח שטות תכניס אותו לתהודה, לא יהיו לנו מהנדסים להאשים. הגשר הזה, הוא הגשר של חיינו, אנחנו המתכננים שלו, אנחנו המהנדסים, אז בואו נפעל באחריות.

תכלס, הרצוג והרצוגובינה הם אולי זוג נחמד ללכת אתם לסרט, הצגה, קריוקי, אבל להנהגת ישראל בימים טרופים אלה, ואפילו בימים רגועים יותר, עפעס זה מסוכן, מאוד מסוכן.