ראש הממשלה בנימין נתניהו זכה להישג עצום. 30 מנדטים - רבע מהכנסת. הוא הביס את יריביו ואת משמיציו והבטיח לעצמו את ראשות הממשלה. הציבור הצביע בהמוניו עבור הליכוד בכלל ועבור מנהיגותו של ביבי בפרט. כלי התקשורת, הסוקרים מטעמם ופרשני החצר, ששפכו את דמה של שרה נתניהו, נחלו מפלה קשה. על-פי הערכות, שלושה-ארבעה מנדטים לפחות קיבלה מפלגת הליכוד, כתגובת-נגד לפגיעה הבלתי מוצדקת בבני הזוג נתניהו. ארנון מוזס, שניהל קמפיין מלוכלך נגד ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו, הובס. "נוני אכל אותה", קראו ההמונים. ובצדק.

כמה כלי תקשורת שהובסו בבחירות - לאחר שהכפישו וניסו להטעות את הציבור על-מנת למנוע מנתניהו את ראשות הממשלה, לא למדו לקח. כאילו כלום. עכשיו הם מפטפטים עצמם לדעת, ומציינים כי הממשלה הנוכחית תהא הקדנציה האחרונה של נתניהו.

בסביבתו הקרובה של נתניהו, מגחכים ומציינים: נתניהו, שהביס את יריביו, כבר חושב על התמודדות על ראשות הממשלה בעוד ארבע שנים. וגם לאחר מכן. לנתניהו יש גנים טובים, נאמר (אביו נפטר בגיל 101). כך שלביבי (65) יש עוד שנים רבות של עשייה, ובכוונתו להתמודד שוב ושוב על ראשות הממשלה. כן-כן, יחד עם שרה נתניהו. בני הזוג נתניהו יודעים היטב על הקרבות וההכפשות שבדרך, כולל מצד נוני מוזס, אך הם משוכנעים כי כל הבדיקות ו/או החקירות יסתיימו בלא כלום.

מה יעשה ביבי עם הזכייה הגדולה

שאלת השאלות היא: מה יעשה נתניהו עם הזכייה הגדולה שקיבל מהציבור. האם יבזבז את האשראי שניתן לו (30 מנדטים) ואת ההזדמנות לבצע מהלכים כלכליים וחברתיים גדולים, או שישגה וימשיך להתמקד בעיקר בגרעין האירני תוך הותרת חלקים גדולים מהציבור לצרותיהם ולמכאוביהם.

הקמת הממשלה החדשה היא המהלך החשוב ביותר העומד בפני נתניהו, כדי להשיג את המטרות החשובות. אם יתכנס לגוש הימין בלבד ויקים ממשלה צרה (ליכוד, הבית היהודי, כולנו, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו), הוא עתיד למצוא עצמו כבר בשלב ההקמה במצב של סחיטה. הנה, ליברמן, שנחל מפלה קשה בבחירות ובכירי מפלגתו מסובכים בחקירות פליליות (העלולות לשטוף גם אותו), דורש, ברוב חוצפתו, את תיק הביטחון.

נתניהו אמור לחשוב מחוץ לקופסה. אם חפץ הוא בממשלה חזקה ויציבה, שתכהן קדנציה מלאה או קרוב לכך, הוא צריך לעשות מאמץ כדי להקים ממשלה שמרכיביה העיקריים יהיו: הליכוד (30), יש עתיד (11), כולנו (10), הבית היהודי (8). מרכיבים אלה נותנים לנתניהו 59 מנדטים. לאלה יוכל להוסיף את ש"ס (7), יהדות התורה (6) ואולי גם את ישראל ביתנו (6). יחד 78 מנדטים. תמהיל כזה ימנע סחטנות מצד המפלגות הקטנות יחסית, ובראשן: ש"ס (אריה דרעי) וישראל ביתנו (ליברמן).

אחריות לאומית כבדה

על נתניהו מוטלת עכשיו אחריות לאומית כבדה ביותר. הוא חייב לשקם את היחסים עם הממשל האמריקני, שבראשו ברק אובמה, ולהפנות את מיטב זמנו ומרצו לטיפול בבעיות הדיור, ביוקר המחיה ובבעיות החברתיות. לשם כך הוא זקוק לקואליציה חזקה ויציבה, ששותפיה המרכזיים, נוסף לבית היהודי, יהיו מפלגות יש עתיד וכולנו:

• כחלון דורש ונכון שיקבל את תיק האוצר או תיק כלכלי בכיר ומשולב. יש לדחות דרישות סחטניות שהוא מציג. במקביל, טוב יעשה נתניהו אם יחזיק בתיק שר-על כלכלי, וירכז בידיו את סמכויות ההכרעה בנושא הדיור המצויות במשרדים השונים (משרד האוצר, משרד התשתיות, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים);

• יאיר לפיד הקפיד במהלך הבחירות שלא לפסול השתתפות יש עתיד בממשלה בראשות נתניהו, אם הליכוד ירכיב את הממשלה החדשה. טוב יעשה נתניהו לעם ישראל אם יתאמץ לשלב את יש עתיד בממשלה - ובאם ימסור את תיק החוץ, או תיק בכיר אחר, לידיו של יאיר לפיד. בנסיבות שנוצרו, יאיר לפיד יכול לעשות עבודה טובה בתיק החוץ - הן מול הממשל האמריקני, והן מול ממשלות אירופיות פרו-פלשתיניות. אגב: בנושא המדיני המרכזי - עמדותיו של לפיד בסוגיה הפלשתינית חופפות, כמעט לחלוטין, את דעותיו ומדיניותו של נתניהו. בכל מקרה, גם תיק בכיר אחר יכול לבוא בחשבון, העיקר להכניס את יש עתיד לקואליציה.

לפיד ומפלגתו יתקשו, מן הסתם, להסכים לקואליציה עם החרדים בכלל ועם ש"ס בפרט. הם יוכלו לבלוע את הגלולה המרה, אם יובטח להם חופש הצבעה בהצבעות בכנסת בנושאים רגישים כמו חוק הגיוס. הממשלה היא שתחליט. לפיד, שקיבל אמונם של מאות אלפי אזרחים, אמור לקבל החלטות מתוך אחריות לאומית, ולהתגייס, ובהקדם, לעשייה ולקידום המטרות הלאומיות, יחד עם חברי כנסת רציניים ואיכותיים ממפלגתו, בהם: שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי ועפר שלח.

לפיד צבר ניסיון משמעותי כחבר בכיר בממשלה וכחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בכל מקרה, יאיר לפיד כשיר ומתאים לתפקיד שר החוץ לא פחות מאישים כמו ציפי לבני או אביגדור ליברמן. אם ידחה הצעה שכזו מנתניהו, אם אכן תוגש, או תיק בכיר אחר, יידעו בוחריו כי מחויבותו כלפיהם הינה בערבון מוגבל, וכי הוא מעדיף להמשיך ולשרת את מטרותיו של נוני מוזס.