מה שהיה הוא שיהיה

התקשורת הישראלית חטפה נוק אאוט מתוצאות הבחירות בישראל, אף אחד מהפרשנים הפוליטיים לא העריך את תוצאות הבחירות מראש וניצחונו הסוחף של בנימן נתניהו היה למורת רוחם של רבים מהפרשנים האלה אשר החלו לעשות "חשבון נפש" ולעסוק בשאלה היכן הם טעו.

חלק מהפרשנים מטיל את האשמה בסקרי דעת הקהל ומתעלם מתפקידה של העיתונות שאמורה לשקף את הלכי הרוח ברחוב הישראלי כפי שהם באמת, היכן הייתה העיתונות בימים האחרונים לפני ההצבעה בקלפי? מדוע היא לא הייתה בשטח ושיקפה את השינוי בהלכי הרוח ובדעת הקהל?

הרי ישראל היא מדינה דמוקרטית ואין שום מגבלה להגיע לכל פינה בה ולדווח ממנה. האמת היא כואבת ומביכה, לא רק פרשנים מהשמאל לא חזו נכון את התוצאות גם הפרשנים מהצד הימני של המפה טעו.

אני מציע שלא נתרשם מההלקאה העצמית של כמה פרשנים בכירים בתקשורת ומחשבון הנפש שהם עושים כביכול, תוך זמן קצר הם יחזרו לסורם. הם ימשיכו להיות מנותקים מהשטח, מורמים מעם, לחשוב שיש להם מונופול על החוכמה ולשבת במערכות העיתונים או באולפני השידור מבלי לרדת אל השטח ולחוש אותו מקרוב.

הם ימשיכו להיות מוזנים מספינים של פוליטיקאים ולהטות את השידור בהתאם לאידיאולוגיה שלהם ולהשקפותיהם הפוליטיות.

היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?

האגו של אותם בכירים לא מאפשר להם לעשות חשבון נפש אמיתי, להודות בטעויותיהם והחשוב מכל, להסיק מסקנות ולשנות בהתאם. הם סומכים על זכרונו הקצר של הציבור והעובדה המצערת שאין באמת מי שיכול להתחשבן עמם ולקרוא אותם לסדר.

אין זה קשה לזהות כלל וכלל מה האג'נדה האישית של כל אחד מ"הפרשנים" האלה, לעיתים הם אף לא מנסים להסתיר זאת, יש להם מועמדים פוליטיים משלהם והם מנצלים את העיתון, המיקרופון או המסך כדי לקדם אותם.

וכמובן שיש מי שנותן להם גיבוי במקום לשמור על הגינות ואתיקה עיתונאית, לפעמים זה המו"ל או העורך הראשי או בעל השליטה או הברנז'ה העיתונאית כולה המגינה על הקו הכללי שבו נוקטים אותם פרשנים.

"חשבון הנפש" המתנהל בימים אלה בתקשורת הישראלית על סיקור הבחירות האחרונות נראה כמו משחק מכור מראש. ניתן להתרשם לכאורה כי אכן מדובר בפוסט מורטם רציני המתחייב מטעויות התקשורת, אבל האמת היא שיש פה תהליך שנועד להגיע לשום מקום, ההלקאה העצמית נועדה לסמן וי ולהמשיך הלאה באותה הדרך.

אף אחד מהפרשנים האלה לא מתכוון באמת לשנות את דרכו, מדובר בפרשנים עם תפיסת עולם מסוימת, מקובעת ובלתי ניתנת לערעור. הנטיות הפוליטיות של אותם פרשנים לא ישתנו והפרשנות תמשיך להיות בהתאם, אז על איזה חשבון נפש מדברים פה?

כדאי שנגיד את האמת, האוביקטיביות נעלמה מן העולם, לכל כלי תקשורת היום יש עמדה וקו פוליטי מסוים, יש גם כלי תקשורת שמעסיקים עיתונאים בעל קו פוליטי אחר המשמשים כ "עלה תאנה" כדי להראות שיש באותו כלי תקשורת "איזון" כביכול או פלורליזם.

כל מי שעוסק בעיתונות מכיר זאת היטב, הציבור קצת פחות אך הוא מתחיל להכיר יותר ויותר את המציאות העגומה הזו. לכן, בואו לא נרמה את עצמנו ובטח לא את הציבור, מה שהיה הוא גם מה שיהיה.

הציבור הוא זה שישפוט, הוא איננו יכול יותר לסמוך כל כלי תקשורת אחד כדי ללמוד את התמונה האמיתית, הוא חייב לעקוב אחרי כמה כלי תקשורת במקביל, להשוות ביניהם, לנתח בעצמו ולהגיע למסקנות.

הציבור איננו טיפש, הוא מצוי היטב בפוליטיקה הישראלית והוא זה שיבחר במה להאמין.