מאז הפסידה הציונות האדומה את השלטון בתשל"ז 1977 ל
מנחם בגין ואיבדה לאחר 44 שנים את ה"הגמוניה" של שלטון מוחלט על המדינה, הם אינם מקבלים עד היום את אובדן השלטון, הם הרי מעולם לא האמינו בדמוקרטיה, אלא בהגמוניה נצחית שלהם.
כאשר רואים את העמדות האנטי ציוניות של מחנה השמאל, צריך להבין את הרקע לעמדות אלה. ההכרזות שלהם על נסיגה מיהודה ושומרון ועל שתי מדינות "כדי לשמור על יהדותה של המדינה", בשקר יסודם, כמו כל דבר שנאמר על ידם. מרמים את הציבור, כפי שרימו שהם נגד חלוקת ירושלים, ובהזדמנות הראשונה "מסר"
אהוד ברק לידי ערפאת 90% מהעיר העתיקה לרבות הר-הבית. הם הרי התנגדו נמרצות ומתנגדים עד היום לסיפוחה של רמת הגולן למדינת ישראל ושם הרי חיים דרוזים שקרוב ל-90% מהם משרתים בצבא. שם לא קיימת בעיה דמוגרפית של ערבים, אז מדוע התנגדו? האינם יודעים שאם נקים עוד מדינה לערבים ביהודה ושומרון תקום שם מדינה ג'יהדופשיסטית?
כדי להבין עמדה רעיונית זו, יש להרחיק לשנות ה-20 ה-30 של המאה הקודמת ולהשמיע את דעתם של העומדים בראש ההסתדרות הציונית. בכל הקונגרסים ומעל כל במות מדיניות לא הסכימה הציונות האדומה להקמת מדינה יהודית.
נשיא ההסתדרות הציונית הראשון חיים ויצמן הכריז בשנת 1919 "בעניין העלייה צריך להשגיח על העלייה השגחה מעולה ולהרשות רק לעולים נבחרים לעלות..." ובאותה שנה מעל בימה אחרת "התנועה הציונית אינה עזרה לתנועת נודדים, אין למלא את הארץ בכל מיני יהודים...אין הציונות יכולה לענות על כל קטסטרופה" הרי הקמת מדינה יהודית נועדה להציל את היהודים מקטסטרופה, והוא מזהיר "עלייה המונית תהיה אסון לארצנו הקטנה".
כאשר הבריטים "הוגים" רעיון של עלייה לפי כוח קליטה של הארץ שהיה אז אפסי, "עלייה" שהיא החזון הבריטי לחנוק אותה באיבה, שהרי בלי עלייה אין כלום, אזי וויצמן סומך את שתי ידיו על כך.
ובן-גוריון "מייסד" המדינה, כן,רק בלית ברירה, ב-1931 אמר בקונגרס הציוני "לא נשלים עם שלטונה של קבוצה לאומית אחת על רעותה, אין אנו מקבלים את סיסמת המדינה היהודית, שמשמעותה שלטון יהודים על ערבים..." על העמדה שהוא נגד הקמת מדינה יהודית חזר שוב ושוב גם בפני הבריטים. בוועידת פיל ב-1937 אמר "אנחנו נגד הקמת מדינה יהודית כי אנחנו לא רוצים לשלוט בערבים, זו העוינות שגילו תמיד למדינה יהודית.
יערי מנהיג השומר הצעיר "אנחנו שוללים את הרעיון הבורגני של מדינה יהודית", זו עמדתם עד אחרי השואה, עד שסטלין ב-1947 החליט לתמוך בהקמת מדינה יהודית וסרסוריו יערי וחזן הסכימו לכך. ומשה שרת לימים ראש הממשלה, אמר בהיותו ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, "לא נעלה כל עיור, פיסח, בעל מום, ומושב זקנים שלם".
הציונות האדומה הצטרפה למפלגה הרויזיוניסטית רק לאחר השואה ובאיחור של דור, מפני שאז כבר היו להם תשתיות שבאמצעותם שלטו ביד רמה באוכלוסייה היהודית. קופת החולים שבאמצעותה שיעבדו 90% מהאוכלוסייה בכול הנוגע לבריאות, לא התקבל לשום עבודה שכירה מי שאין בידו פנקס אדום (רק באמצעותו יכולת להחזיק במשרה) הם הקימו טרור פוליטי, וכך רק במדינה כזו שהם שולטים בה ועושים כרצונם לא התנגדו לעליית יהודים ושערי הארץ נפתחו לכל מי שרצה. יהדות אירופה הושמדה והעלייה הייתה של שארית הפליטה וכ-900,000 אלף יהודים שהגיעו ממדינות ערב והבאתם ארצה הייתה כורח המציאות.
ב-1977 היה המהפך והציבור היהודי החילוני האשכנזי פסק להיות רוב. הרוב החלו להיות יוצאי עדות המזרח, חובשי כיפה, יוצאי ברית המועצות שתחילת עלייתם החלה בשנות השבעים והם שהגיעו משלטון של סמרטוט אדום לעולם לא יצביעו לסמרטוט אדום, כמיליון עולים הגיעו ארצה, והאמת שהם הגיעו על אפו ועל חמתו של מחנה השמאל שלא רצה אותם, כי ידע שישנו את המאזן, על כן כינה אותם יהדות הדממה.
השמאל החל להבין שהשלטון כבר איננו שלהם שהם ובניהם שהיו הנדבך של המשטר האדום בתש"ח, איבדו את ה"הגמוניה" ועוינותם למדינה היהודית בה אינם שולטים עוד הלכה והתעצמה.... מאז המהפך בכול עניין שבין מדינת ישראל לאויב הערבי או ל"ידידים" כמו ארה"ב הם תמיד מתייצבים לצד האויב. וכשהם אומרים אנו בעד מדינה יהודית הרי זה נוגד את כל מה שהם עושים בפועל, כי הכול הוא נגד מדינה יהודית.הערבים עד היום זוכרים את התנגדות השמאל למדינה יהודית ואת זה שרק בגלל השואה, הסכימו בסוף להקמתה,ואומרים מה אשמים אנו שגרמנים רצחו אתכם, עובדה שקודם לא רציתם מדינה.
על כן האמירות בעבר ובהווה של אנשים מהשמאל, על מנשקי מזוזות, על "כשרואים את החרדים מבינים את הנאצים" (תומרקין), כלל איננו מפתיע.
השמאל הישראלי - על במותייך חלל
נפלו שיכורים - היו לשלל,
נפל משמיים הילל בן שחר - דוכס
נגדע לארץ - כפגר מובס.
אמרתם בלבבכם - השמיים נעלה
לעליונים נדמה,
אל ירכתי בור הושלכתם - כנצר נתעב
ובתחתית שאול יאה לכם רקב.
בעוון אבותיכם לא תירשו שלטון - לא ארץ
כל שעשיתם- העליתם חרס.
כה רבו מעללכם - לא נשכח תינוקות שדודים
קול ילדי תימן - מלב מאפליה -זועקים.
איך גנבתם אותם מהורים
אל תכסה ארץ - פשעים אדומים.
כאז כן היום - הגנים עברו
חצרונים ומיני גרבוזים - צמחו ורבו
הסירו מנגד עינינו, את רוע מעלליכם -
שחררו העם מסבלכם ועולכם.