נתן כתף לכאבי הגב

ישנם הבדלים תהומיים בין גובה קיצבת הנכות הכללית שמשלם הביטוח הלאומי למבוטח לבין שיעורה של קיצבת נכות מעבודה. הראשונה על-פי רוב זעומה, ואילו גובה קיצבת נכות מעבודה נגזר משכרו של המבוטח, בהתאם לשיעור הנכות שנקבעת לו בידי הוועדה הרפואית הרלוונטית. אדם שנפגע בעבודה ושכרו המדווח לביטוח לאומי עמד על 8,000 שקל בחודש, יכול לקבל קיצבה נכבדת שתתקרב לשכרו החודשי. לעומת זאת, גובה קיצבת הנכות הכללית המלאה לרוב לא יעלה על 2,300 שקל.

פגיעות בעבודה מתחלקות לשני סוגים: תאונות ומחלות. הדין מונה רשימה סגורה של מחלות שמוגדרות כמקצועיות, והרשימה לא עודכנה מזה כמה וכמה עשורים. כתוצאה מכך, מספר רב של מחלות ומצבים לא זכו למענה הולם בחוק. בתי הדין לעבודה מצאו פתרון לחלק מהמקרים באמצעות פיתוח תורת ה"מיקרו-טראומה".

מדובר בגישה שמכירה באפשרות של פגיעה בעבודה שנגרמת לאיטה על-ידי פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, קרי: כאלה שלא נגרמות בפתאומיות עקב אירוע תאונתי, אלא "נרכשת" על פני תקופה ממושכת בשל אופי העבודה ותנאיה. לדוגמא: עובד בקצבייה ששגרת עבודתו מחייבת אותו לאמץ את ידיו ולהפעילן מדי יום בצורה ובדרך מסוימות, עלול ללקות במחלות פרקים וכתפיים, והמוסד לביטוח לאומי יכול להכיר בליקויים אלה, לפי תורת המיקרו-טראומה, כ"פגיעה בעבודה". פירוש הדבר שכל הפעלה של היד גרמה למבוטח פגיעות זעירות, והצטברותן יחד הובילה בסופו של דבר לפגיעה משמעותית ולנכות. הפסיקה הכירה במצבים רבים ובמחלות ספציפיות כפגיעות עבודה שאופייניות למקצועות מסוימים.

באחרונה נדונה בפסיקה השאלה האם כאבי גב אצל מי שעבד משך שנים כנהג משאית אשפה יכולים להיחשב לפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בכך, והמבוטח פנה לבית הדין לעבודה. בית הדין הסתייע במומחה לאורתופדיה שקבע, שאמנם יש קשר סיבתי בין מיחושי הנהג לבין עבודתו, ושלעבודה הייתה תרומה משמעותית לכאבים. עם זאת המומחה הבהיר, שלא ניתן להחיל על המקרה את תורת המיקרו-טראומה לצורך הסבר להתפתחות המחלה. על סמך תשובה זו של המומחה טען הביטוח הלאומי, שהמבוטח אינו זכאי לקיצבת נכות מעבודה.

אלא שבית הדין סבר אחרת. השופטת דגנית ויסמן לא השתכנעה מקביעת המומחה שלא מדובר במיקרו-טראומה, ואימצה את חוות דעתו באורח חלקי בלבד. לדבריה (12.4.15), "גם אם מבחינה רפואית המומחה שלל מיקרו-טראומה, הרי שמבחינה משפטית, הוא אישר בנימוקי חוות הדעת את ההנחה בדבר מיקרו-טראומה... בנסיבות אלה, כאשר המומחה קבע מפורשות כי רטט כל גופי מהווה גורם סיכון ידוע ומוכר בספרות הרפואית למנ"ד ואף הכיר בכך שלתנאי העבודה של התובע השפעה ממשית על התפתחות הליקוי הרפואי, יש לקבל את התביעה".

קביעה זו אינה מובנת מאליה, שהרי ככלל בתי המשפט ובתי הדין לא נוטים להתערב בחוות דעת מומחים בלתי תלויים. במקרה זה (שפסע בדרך שהתווה פסק דין אחר) דומה, כי בית הדין הבהיר למומחה, כי הסמכות לגזור מסקנות משפטיות הייתה ונותרה בידיו.