|   15:07:40
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
בין האישי והלאומי
קריאה לפעולה

תפיסתו על יחסים שוויוניים של הפלשתינים אזרחי ישראל היא מבחינתו קריאה לפעולה "לנו היהודים, להתנסות אישית בהתחלקות ממשית בכוח המסור לנו כיום, מעצם קיומנו כאן כיהודים, עם האזרחים הפלשתינים בישראל". לכן ספר זה הוא בגדר מנשר, או קריאה לפעולה, ולא בגדר אוטוביוגרפיה

▪  ▪  ▪
ביקורת על ספרו של שולי דיכטר - מבעד לכוונות הטובות, מתווה לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל:

מסמך על ישראל כאנומליה ממבט משמאל

שולי דיכטר, מחנך ופעיל חברתי כתב את ספרו בשנים 2008-2011. הוא בן קיבוץ מענית של השומר הצעיר, שעלה על הקרקע בשנת 1942. רציונל הקמת הקיבוץ דווקא באזור זה הוסבר אז במילים הבאות: "נתקע תריז (כך במקור) לתוך ההרים שהטילו אימה בימי המאורעות ונתנו מחסה לקני מרצחים" (עמ' 13). אולם טריז זה עדין נעוץ במחשבת אנשים, לא רק בקיבוץ אלא בחברה, והוא עומד מאחורי "יהוד הגליל" כמו גם "ההיאחזות הנגב".

דיכטר אומנם מחנך וגם תלמיד הלומד בעצמו משגיאותיו, אולם אין די בלימוד בו הוא נדרש "להחליף מערכת שלמה של ערכים, אשר נוסדו על הכן הרעוע וההפכפך של עליונות יהודית במדינת ישראל"(עמ' 16). לכאורה מדובר בהחלפת מושגי יסוד, אבל הוא לא הפך לפתע ל"כנעני" או ל"פוסט ציוני" ביקורתי חס וחלילה, ומציין ש"ההכרה העמוקה בייחודו של העם היהודי ובזכותנו ההיסטורית לעצמאות בארץ האבות אומנם לא התערערה בתוכי, אך עתה היא כבר הושפעה עמוקות מהערך של סולידריות אנושית".

תפיסתו על יחסים שיוונים של הפלשתינים אזרחי ישראל היא מבחינתו קריאה לפעולה "לנו היהודים, להתנסות אישית בהתחלקות ממשית בכוח המסור לנו כיום, מעצם קיומנו כאן כיהודים, עם האזרחים הפלשתינים בישראל"(עמ' 18).

לכן ספר זה הוא בגדר מנשר, או קריאה לפעולה, ולא בגדר אוטוביוגרפיה, אם כי לזכות דיכטר יאמר, שהוא יודע לשלב את האישי עם הלאומי בספר קריא ומעניין.

כבר בסוף המבוא הוא מציין את החלופה בה הוא מצדד למצב הקיים: -"אזרחות שוויונית של יהודים וערבים במדינת ישראל, בדרך של שוויון ביחסי הכוח ובערך הממשי של האזרחות המשותפת"(עמ' 19). אין זו טענה מובנית מעליה בקרב הציבור, והוא ער למשמעות העמוקה של ויתור על הפריבילגיות שיש ללאום ההיגמוניאלי בארץ לטובת מיעוטיה.

למרות שהמחבר כותב בדם ליבו ובאומץ תוך התמודדות עם מוסכמות שקיבל כקיבוצניק ציוני השייך ל"שומר הצעיר", דומה שבכל זאת הוא נוטה לאחוז במיתולוגיות אידיאולוגיות. כך למשל הוא מכתיר את הציונית כהומניסטית בהנגדתה לזו של ההתנחלויות –"הפרא האציל המתנחל-המזוהה עם העברי הקדום" ( עמ' 36) ובכך הוא ממשיך בתפיסה המלפפת את גוש אמונים עם הכנעניות, הגם שמדובר בתופעות שונות מיסודן.

ומה לגבי הציונים ההומניסטים של שנות השבעים? דיכטר עצמו מציין בניית גדר לתיחום המרעה "אבל כולנו ידענו שקיים עוד שיקול, נוכח החופש התנועה של עדרי הצאן של הערבים באזור, היה צורך לתפוס חזקה על השטח שהתפנה מאימוני הצבא" (עמ' 39). עוד יש לציין שקיבוץ מענית קיבל גוש של אלף דונם קרקע "ורובם המכריע היה שייך לחקלאים פלשתינים שבניהם ובני בניהם מתגוררים כיום בבאקה אלע'רביה" (עמ' 60).

לא ארחיב אודות צביעות השמאל הציוני בכלל וביחס לקרקע בפרט, אלא אתמקד בהצעותיו האופרטיביות של דיכטר, שכבר בהגדרת הבעיות, נופל בבור מושגי נורמטיבי. הוא גורס ש"הגדרת המדינה כיהודית, אך בעיקר היישום של הגדרה זו במדיניות תואמת לאורך כל שנותיה מציבה שני סולמות שונים זה מזה להערכת השייכות למדינה: אחד ליהודים ואחד לערבים, סולמות אלה משמשים דרך קבע כבסיס לחלוקת משאבי המדינה לאזרחיה"(עמ' 50).

אולם המונח "מדינה יהודית" הינו מונח בעיתי המפריך הן את יכולת מימוש הדמוקרטיה בה, כמו גם את היכולת להגדירה כמדינת לאום טריטוריאלית. דיכטר, הציוני, לא יכול לעשות זאת וגם פתרונו אחוז בצבת האנומליה של ישראל כמדינת לאום וכמדינה דמוקרטית.

למרבה הצער הוא נופל קורבן לאי הבנת האנומליה של ישראל, עד כדי יצירת השוואה מופרכת מיסודה בטענו – "האמת היא שקיים מתח בין "דמוקרטיה" לבין, "יהודית", אבל המתח הזה הוא אתגר שניתן לחיות אתו, ממש כשם שקיים מתח בין הגדרת הממלכה הבריטית כנשלטת על-ידי מלכות שכיסאה כונן בחסד עליון לבין הגדרתה כדמוקרטיה, אבל בכל זאת מצליחים שם לקיים דמוקרטיה, משום שמפרידים בין המרכיב הסמלי של המדינה לבין הפרקטיקה של התנהלותה"(עמ' 115). בריטניה היא כמובן מדינה מונרכית אבל למלכות יש מעמד סמלי בלבד, ובכך אין היא שונה ממדינות אירופאיות דמוקרטיות למהדרין כמו: הולנד, שבדיה, ונורווגיה. אבל מדובר במדינות שבהן הלאום הנו אזרחי, מה שלא קיים בישראל. בישראל אין הפרדה בין מיסוד הדת למדינה, ובין מה שמוגדר כ"לאום היהודי" לדת.

דיכטר מבלבל קצת במושגי הלאומיות והאזרחות, אבל צודק בטענת מרכזיות הציונות מבחינת התפיסה התוכנית של האזרחות, בציינו ש"הציונות שמוגשמת בארץ צמחה באירופה, במקביל לצמיחת מושג האזרחות שם, אך למרות זאת האזרחות במדינת ישראל היא המרכיב החסר בציונות..- האזרחות השוויונית, שתהיה מכילה ותעניק תשתית מדינית וחברתית משותפת ופתוחה ליהודים ולפלשתינים גם יחד"(עמ' 121).

מבחינה חינוכית, מעניינות התובנות של דיכטר בדרכו בעיצוב תפיסתו, כמו למשל - "כי שותפות פירושה חריגה מאזורי האמפטיה והסימפטיה האופייניים לסולידריות, וכניסה לאזור השוויון" (עמ' 79).

התמודדות המשטר בארץ עם הסוגיה מעידה על חוסר הבנה בסיסית, כפי שגם ניתן ללמוד מהדוגמה הבאה: "המועצה לביטחון לאומי הייתה עד לשנת 2006 גוף המטה שמונה על-ידי משרד רה"מ לגיבוש מדיניות בנושא האזרחים הערביים ("מגזרי המיעוטים" או "לא יהודים", כלשונם). זו הייתה דרכה של מדינת ישראל לחשוב ולעסוק בענייני המיעוט הערבי החי בקרבה - במשקפי "ביטחון לאומי" ( עמ' 125).

המחבר מטפל באומץ בסוגיית משאבי המדינה החומריים ומשאבי התודעה (עמ' 50- 62), ומציין ש"תודעת השליטה כוללת אכן מתחילה במאבק על השליטה בקרקע, אך משליכה, כאמור, על עיצוב התודעה של תושבי הארץ ועל תחושת השייכות של האזרחים הפלשתינים למדינה"(עמ' 55).

תרומת הספר הנה ב"ציונות האזרחית" כלומר "ציונות מבוססת על תודעה לאומית יהודית שתבוא לידי ביטוי מלא במסגרת מדינית מכילה ושוויונית, מכילה את שתי הזהויות הלאומיות ושוויוניות כלפי כל האזרחים" (עמ' 156).

אולם מעבר לכוונות הטובות של דיכטר עצמו, דומה שהצעתו אינה קוהרנטית ואפשרית. אין הוא מצדד בלאום אזרחי ישראלי מכיל, אלא מקבל אף שתי זהויות לאומיות במסגרת פוליטית אחת, מה שמזכיר את תפיסת "ארץ אחת, שתי ממשלות", מבחינת האנומליה באי זיהוי הלאומיות עם האזרחות.

כדי לעשות את קפיצת הדרך בה מצדד דיכטר, יש צורך בשינוי מושגי. אין מקום לחשוב מאז הקמת המדינה במושג כמו "ציונות", אלא יש לחשוב במונחים של מדיניות פנים של מדינה דמוקרטית מודרנית ביחס לכלל אזרחיה.

אין גם לצפות לציונות, שהמחבר מצפה בסוף ספרו - "כשתתפתח הגות ציונית הרלוונטית לחיים במאה העשרים והאחת, זו שמייסדת את עצמה מחדש בשותפות עם הפלשתינים בני הארץ, או אז יחל המסע האמתי לביסוס היסטורי של החיים היהודיים בארץ אבות" (עמ'162).
אבל דומה שבכל זאת כיוון הצעת ספר זה, עשוי לקרב למודל של היות ישראל מדינת לאום דמוקרטית של כל אזרחיה. (את הציונות נשאיר להיסטוריה).

  • מבעד לכוונות הטובות, מתווה לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל, הוצאת קו אדום הקיבוץ המאוחד, 2014, 163 עמ'.


הכותב הוא פובליצסיט וחוקר עצמאי
תאריך:  25/05/2015   |   עודכן:  25/05/2015
יוסי ברנע

מועדון הבלוגרים עוקבים: 10 לקבלת רשימות יוסי ברנע לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בין האישי והלאומי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: ישראלי-פלשתיני כתוב הודעה
+
רמבו צלניק
25/07/19 07:27
 
כך פשוט
30/07/19 10:04
+
ערבי פליט
22/07/19 20:22
+
שבץ חלובה
22/07/19 19:50
+
בני דוד
6/05/19 09:54
 
ביבי -פיפי
10/07/19 10:04
 
תימוני
11/07/19 21:05
 
אלי99
16/07/19 22:45
+
בני בנקר
3/07/19 10:35
+
ירדנה
19/06/19 00:20

תגובות בפייסבוק


התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
בעיר העתיקה בירושלים, סמוך לשער שכם, ברחוב סולטן סולימן, נדקרו במהלך הלילה (24.5.15), בסביבות השעה 2:30, שני נערים יהודים בני 17 ונפצעו פצעים בינוניים, עם פצעי דקירה בפלג גופם העליון.
24/05/2015  |  עופר וולפסון  |   חדשות
תמיד תהינו אם אפשר להאמין להצהרות הנאמרות בזמן מערכת בחירות. בזמן כזה אנו בעיקר בוחנים את מערכת האמונות והדעות שלנו, אך רק כשהאורות נכבים והדרמה מסתיימת אנו נוכחים לראות אם אכן עמדנו במבחן. במערכת הבחירות החולפת, המילים עפו לכל עבר, הצהרות ואמירות בכל יום מחדש. הרצים יצאו דחופים והדעות הושמעו בכל התחומים – כלכלית חברתית ומדינית, כאשר כל מתמודד מתחרה עם יריבו על נקודות הזכות שיצבור.
22/05/2015  |  נחמה הכט  |   מאמרים
יהודה וינשטיין שכח מי הנבחר ומי הממונה שי ניצן לא נותן דוגמה אישית משרד החינוך נלחם בתלמידים במקום במדליפים וגם: איזה מלון יוקרה לא יודע לתת שירות
22/05/2015  |  איתמר לוין  |   מאמרים
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הצהיר כי לאירופה חשיבות רבה בסיוע לישראל ולפלשתינים לפתור את הסכסוך ביניהם. ״לאירופה חשיבות רבה בסיוע להביא לסיום הסכסוך״, אמר הנשיא (יום ה', 21.5.15) בפגישה שקיים עם פדריקה מוגריני, המחזיקה בתיק החוץ באיחוד האירופי.
21/05/2015  |  איציק וולף  |   חדשות
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, קורא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל פגישה שמתוכננת לו עם יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת, ח"כ איימן עודה, בטענה כי מדובר במתן לגיטמציה "לגיס החמישי הפועל בכנסת ישראל", כלשונו.
21/05/2015  |  איציק וולף  |   חדשות

רשימות נוספות
חוטובלי: "מחויבים למו"מ עם הפלשתינים"  /  עופר וולפסון
פלשתינים יסעו עם ישראלים באוטובוס  /  עידן יוסף
שגריר ארה"ב: אובמה הורה לחזק את השת"פ  /  איתמר לוין
נתניהו - ביקשת? קיבלת   /  יעקב עמר‭‮
זה לא אפרטהייד, זה "רק" כיבוש  /  הרב אליהו קאופמן
כיבוש מתבקש  /  אריאל י. לוין

סיפורים חמים
איתמר לוין
שוב: אליעד שרגא לא ישלם
עידן יוסף
בן-גביר במקום 5 תמורת שני תיקים בכירים
היום לפני
ראשון לציון ב-1937
הנה הינם [1882]
כתבות מקודמות
משכנתא מאסטר
האם באמת צריך יועץ משכנתה פרטי
כתיבת המומחים
צבעי הקיץ של 2019
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il