הגדר - הגנה מטרור, לא אפרטהייד

מכל הגדרות שהוקמו במקומות שונים בעולם, כולל מדינות ערביות, רק הגדר הישראלית קיבלה גינוי בביה"ד בהאג ורק הגדר הישראלית מושכת לארץ אנשים מהמערב, מארגונים לזכויות אדם, המוחים, יחד עם הפלשתינים נגד הגדר הישראלית. ארגון ה- BDS הפועל מטעם הרשות הפלשתינית ובתיאום מלא עמה מסביר לשומעיו שהגדר היא סמל לאפרטהייד הקיים בישראל.

באתר "סוכנות החדשות הפלשתינית" בשפה העברית דווח על פניית הרשות הפלשתינית לאו"ם בדרישה לכפות על ישראל לפרק את הגדר. כמו-כן מתנה הרשות את חידוש השיחות לא רק בהפסקת הבנייה בהתנחלויות אלא גם בפירוק הגדר.

הדרישה לפירוק הגדר מעלה תהיה לגבי כוונותיה של הרשות. תוואי הגדר אינו מקובל על הרשות, הרואה בחלקים ממנו חריגה מגבולות הקו הירוק שבעיניה הוא הגבול הבינלאומי בין ישראל לפלשתין. אבל, עצם הקמת גדר בין ישראל לרשות צריכה הייתה להתקבל בחיוב ברשות משום שהגדר מחלקת את א"י המערבית ל-2 מדינות. ההתנגדות לעצם קיומה של הגדר מעוררת את השאלה אם פניה של הרשות באמת ובתמים לפתרון של 2 מדינות. התהייה מתחזקת לאור סירובה של הרשות להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי.

אבל, ההתנגדות לגדר באה לא רק מהרשות הפלשסטינית, מדינות ערב ומדינות האיסלאם. גם ארגונים העוסקים בזכויות אדם ומדינות רבות באו"ם מתנגדים לגדר. מסתבר, שמכל הגדרות שהוקמו במקומות שונים בעולם, כולל מדינות ערביות, רק הגדר הישראלית קיבלה גינוי בביה"ד בהאג ורק הגדר הישראלית מושכת לארץ אנשים מהמערב, מארגונים לזכויות אדם, המוחים, יחד עם הפלשתינים נגד הגדר הישראלית.

רשימת 11 הגדרות שהוקמו בעולם, ללא כל מחאה:

בריטניה - הקימה גדר בתקופה שארץ ישראל ( פלשתינה) הייתה תחת שלטון המנדט הבריטי. בין 1936 - 1939 התמודד השלטון הבריטי עם מרד ערבי וכנופיות של לוחמים ערביים ממדינות ערב חדרו לארץ כדי לבוא לעזרת המורדים. הגדר נועדה למנוע חדירתם לארץ.

ארה"ב - הקימה גדר, לאחרונה, לאורך חלק מהגבול בין ארה"ב למקסיקו כדי למנוע הגירה בלתי חוקית, של מקסיקנים עניים המחפשים עבודה כדי לקיים את משפחותיהם.

ספרד - שנציגה באיחוד האירופי מרבה למחות נגד הגדר, הקימה גדר כדי למנוע הגירה בלתי חוקית ממרוקו ומאזור הסהרה מוכת הרעב.

הודו - בנתה גדר לאורך 3,300 ק"מ כדי לחסום את הגבול עם יריבתה פקיסטן, כדי למנוע חדירת טרור.

קפריסין - בין החלק היווני והטורקי באי נבנתה גדר כדי למנוע חדירות הדדיות.

בוצואנה - בנתה גדר לאורך גבולה עם זימבבואה בנימוק שהגדר תמנע העברת מגיפות. אבל, למעשה, מטרת הגדר היא למנוע מפליטים הנמלטים מפני מעשי טבח וטיהור אתני.

קוריאה - בין קוריאה הצפונית לדרומית יש גדר הפרדה.

תאילנד - בנתה גדר לאורך 75 ק"מ בגבולה עם מלזיה כדי למנוע חדירת טרור ערבי ממלזיה.

אוזבקיסטן - בנתה גדר לאורך גבולה עם טג'יקיסטן

בין בוני הגדרות נמצאות גם מדינות ערביות ומוסלמיות:

סעודיה בנתה גדר אלקטרונית לאורך400 ק"מ בגבולה עם תימן כדי למנוע חדירת שבטים תימניים. בניית הגדר גזלה 7 ק"מ משטח תימן. כמו-כן בנתה סעודיה גדר הפרדה לאורך 900 ק"מ כדי ליצור חיץ בינה ובין עירק.

איחוד האמירוית במפרץ הפרסי - בנה גדר הפרדה עם עירק לאורך 215 ק"מ וכעת הולכת ונבנית גדר בין איחוד האמירויות לבין כווית ועומאן.

מרוקו בנתה גדר כדי למנוע חדירת טרור מהסהרה לתוך גבולה.

פקיסטן - בנתה בנתה גדר לאורך 2,400 ק"מ לאורך גבולה עם אפגניסטן כדי למנוע חדירת הטרור של הטאליבאן ואל-קאעידה.

כל הגדרות הללו נבנו ללא מחאה כלשהי, מקומית או בינלאומית, והמדינות הנוגעות בדבר לא הוקעו ע"י ביה"ד הבינלאומי בהאג על בניית גדר אפרטהייד.

חלק מהגדרות הללו נבנו לצורכי ביטחון, נגד טרור, בדיוק כמו הגדר הישראלית, וחלק מהגדרות נבנו כדי למנוע ממהגרים עניים או פליטי טיהור אתני מלמצוא מקלט. היכן היו ארגוני זכויות האדם כדי להגן, למשל, על פליטי ה"טיהור האתני" מזימבבואה. ומדוע האו"ם ומדינות שונות לא מחו על חדירה של 7 ק"מ לתוך גבול תימן ע"י סעודיה.

ישראל בנתה גדר בינה לבין הרשות הפלשתינית כדי למנוע חדירת טרוריסטים ומתאבדים שהתפוצצו ברחבי ישראל ורצחו נשים, גברים וילדים חפים מפשע. ישראל זכאית להגן על אזרחיה מפני טרור כמו כל מדינה אחרת. אפשר להתווכח על תוואי הגדר, אבל לא על הגדר עצמה. ואכן, ישראל חרגה בתוואי הגדר במספר מקומות מעבר לגבולה הלא- רשמי, מה שנקרא "הקו הירוק". אבל, בסופו של דבר, הגבול בין ישראל לרשות הפלשתינית יקבע בהסכם שלום בין הצדדים ואז יוזז תוואי הגדר, כפי שהכריזה ישראל לא פעם.

אבל, מכל המדינות שהקימו גדרות רק ישראל הוקעה ע"י הרשות הפלשתינית, מדינות ערב והעולם המערבי על הקמת הגדר. הגדר הפכה למטרה יומיומית להתקפות מצד פלשתינים ו"מתנדבים" מהמערב המנסים להרוס את הגדר ומתעמתים עם חיילי צה"ל. הגדר זכתה לגינוי בינלאומי וישראל אף הועמדה לדין בפני ביה"ד הבינלאומי בהאג על בניית הגדר.

ביה"ד בהאג

עצרת האו"ם, בה מסוגלות מדינות ערב והמדינות המוסלמיות להשיג רוב לכל הצעה שתועלה על ידם, קיבלה החלטה, ב-8 בדצמבר 2003, לפנות לביה"ד הבינלאומי בהאג לקבלת חוות דעת על הגדר שישראל החלה לבנות. למרות העובדה שארה"ב ו-22 מדינות בעלות משטר דמוקרטי הגישו לביה"ד בהאג חוות דעת בה נאמר שנושא הגדר הוא פוליטי ולא משפטי, העדיף ביה"ד לקבל חוות דעת מנוגדות של מדינות אחרות. ישראל החרימה את המשפט נגד הגדר מכיוון שלא הכירה בסמכותו של ביה"ד לדון בנושא, שהוא פוליטי.

ביה"ד ניהל את דיוניו תוך התעלמות מהעדרה של ישראל ומחוות הדעת של המדינות הדמוקרטיות ופסק ב-9 ביולי 2004 שהגדר, אותה הגדיר כ"חומת הפרדה", מנוגדת למשפט הבינלאומי ועל כן על ישראל לפרק את חלקי החומה שניבנו על שטחים מעבר לקו הירוק, כולל מזרח ירושלים, ואף דרש מהקהילה הבינלאומית לנקוט אמצעים כדי לממש את פסק הדין של ביה"ד. החלטה זו התקבלה ברוב של 14 בעד והשופט היהודי-אמריקני תומס בורגנטל שהצביע נגד ההחלטה.

בהחלטתו, התעלם ביה"ד לחלוטין מהסיבה העיקרית להקמת הגדר: הטרור הפלשתיני. העדר גדר הפרדה בין הרשות הפלשתינית לישראל הקלה על מעבר חופשי של מתאבדים שהתפוצצו ברחבי ישראל והביאו למותם של אזרחים חפים מפשע. הקמת הגדר- רק בחלק מהתוואי הוקמה חומה- צמצמה את מספר הקורבנות בישראל ב-98% . כמו-כן, ביה"ד קבע שהתוואי של הגדר מהווה קביעת עובדות בשטח והדבר מהווה סיפוח דה פקטו של שטחים פלשתינים. מקביעה זו משתמע שהגדר איננה בת-הזזה והיא בעצם מכשול להסכם שלום עתידי. ביה"ד התעלם לחלוטין מהודעת ישראל שהגבול בינה לבין המדינה הפלשתינית יקבע בהסכם שלום ותוואי הגדר ישונה בהתאם לפרטי ההסכם.

החלטות בג"ץ בנושא תוואי הגדר

לישראל יש מערכת משפטית בעלת יוקרה בינלאומית. תלונות נגד הגדר או התוואי שלה ניתן להביא לפני ביה"מ העליון בישראל. אבל, הרשות הפלשתינית איננה מעוניינת לפנות לביה"מ העליון בישראל שהוא בלבד מסוגל להביא לתיקונים בתוואי הגדר. ואכן, ביה"מ העליון דן בתלונות נגד הגדר של פלשתינים, תושבי הרשות הפלשתינית, ובמספר מקרים פסק שיש להזיז את תוואי הגדר, והגדר הוזז.

התעקשותה של הרשות הפלשתינית להפוך את הגדר לסוגיה בינלאומית, והתפקיד שממלא ארגון ה- BDS במאבק נגד הגדר למרות שאין כל סיכוי שגורם בינלאומי יאלץ את ישראל לפרק את הגדר, מעוררת חשש שהרשות מעוניינת אך ורק בהוקעת ישראל ובדה- לגיטימציה שלה.

לסיכום, נראה, שדמם של יהודים אדום פחות מדמם של בני עמים אחרים. מדינות אחרות רשאיות להגן על ביטחונן, אבל רק ממדינה אחת בעולם נשללת זכות זו: ממדינת היהודים ומעלילים עליה שמטרת הגדר היא אפרטהייד.