אצל קוטלר גם הכותל זה חו"ל?

הנשיא ראובן ריבלין ניסה בטוב ליבו לפייס במריבה האמוציונלית, טעונת המילים הבוטות, בין קבוצת האמנים הבכירים לבין שרת התרבות מירי רגב. "אמנות איננה רכושו של מחנה כזה או אחר, של ימין או שמאל, מזרחיים או אשכנזים, ואוי לנו אם תיפול קורבן לפוליטיזציה מסוכנת", כתב ריבלין בפייסבוק שלו והוסיף: "אמנות איננה כלי נשק אלא כלי להידברות, לתקשורת - כלי ששובר מחיצות ולא מציב חומות". דברי אמת יפים היוצאים מן הלב.

אבל כנראה האמת הזו נפלה על אוזניים ערלות, בעיקר של השחקן עודד קוטלר. זה אך יצא מפגישת הפיוס ושוב נפלטה מפיו אמירה תמוהה שהציתה מחלוקת חדשה. "אותי אי-אפשר להכריח לשחק בחוץ-לארץ" אמר איש המילים שטען כי לא הובן בעבר ועכשיו הוסיף אי-הבנה כדי לסבך את העלילה של מחזה האבסורד האינסופי שהוא מפיק. ואיפה החוץ-לארץ הזה? "גם אם זה במרחק נסיעה", אמר קוטלר והוסיף תמיהה על הקושי בהבנת המילים: "כמו שלא ניתן לחייב אותי לשחק בניו-יורק או בלוס אנג'לס, כך גם לא בבקעת הירדן, מאחר שביהודה ושומרון קיים משטר צבאי".

רשימת חו"ל-אסור

למרות שנראה כי קוטלר חושב על מה שהוא אומר ועל אף העובדה שיש צדק מסוים בטיעוניו, נראה שאינו חושב עד סוף הדברים. אבל כדי שיהיה לו ברור מה משמעות המילים שהוא פולט, טוב היה עושה אילו הכין רשימת כל האתרים בתחום שממערב לירדן שמבחינתו הם חו"ל-אסור.

נתחיל בצפון. לא יכולה להיות מחלוקת על כך שכל רמת הגולן זה חו"ל, כי הרמה נכבשה על-ידי ישראל ב-1967. וקצרין הרי גם היא כיום רמת הגולן. באותה מידה גם מעלה אדומים ואריאל הם חו"ל. ולא לשכוח - אין ספק שגם שכונות ירושלים המזרחית הן חו"ל, כי גם הן נתונות בשליטת ישראל הכובשת. דין שווה חייב לחול גם על החו"ל של מכבים ומודיעין שנבנו על אדמות שמחוץ לגבולות הקו הירוק. כך קריית ארבע, חברון וגוש עציון, כך גילה ופסגת זאב, וברור לחלוטין שגם הכותל המערבי צריך להיכלל בקטגוריה המחמירה של קוטלר. לא יכולה להיות מחלוקת על כך שגם כל ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק אסורות כיעד להופעות של אמנים ישראלים.

עד כאן על קצה המזלג של הרשימה, אבל כדי לפשט את התסבוכת אולי עדיף שקוטלר יכין רשימה מדויקת של כל היישובים שהם מבחינתו חו"ל-אסור ויעביר גם אותה לידיעתה של השרה מירי רגב. רק כדי שתדע ולא תכריח אמנים חשובים כמו קוטלר להופיע בחו"ל.

לא היגיון. יהירות.

האמת היא שאי-אפשר להכריח את קוטלר לעשות מה שהוא לא רוצה. אבל נראה שלא ההיגיון מכתיב את התנהגותו אלא היהירות. עובדה: הוא הגיע למפגש עם ריבלין אבל סירב להצטלם בחברת הנוכחים. אולי כדי שלא תיוותר כעדות היסטורית לאירוע המביש שבו השחקן האחד, היחיד, והמיוחד בעיני עצמו, הסכים לשהות בחברת הפלבאים.

תוצאה שלילית נוספת יכולה לצמוח מן ההתנהגות המביכה משהו של קוטלר. כאשר יותר ממיליון מצביעי הליכוד, ואולי גם מצביעי ימין אחרים, יחליטו ליהנות או להשתעשע במופע תיאטרון. במקרה כזה הם עשויים לשאול את סוכן הכרטיסים אם השחקן קוטלר משתתף במופע. במקרה שהתשובה חיובית הם יכולים להחליט, ואיש לא יוכל להגיד להם מה להחליט, שמי שמטיל עליהם חרם בגלל מקום מגוריהם או דעותיהם אינו ראוי שיחזו בביצועיו התיאטרליים.

נכון שמותר לעודד קוטלר לחשוב דברים שאינם מתיישבים עם השכל הישר ולהמשיך להיות "ברוגז" עם מי שמממן את הופעותיו מתקציב המדינה, אבל אם הוא רוצה להקפיד על קלה כחמורה, ראוי שישלים את הדיבורים במעשים. אולי יתכבד ויודיע לכל מכריו, קרוביו ומעריציו, אם עדיין נותרו לו אחדים, כי אם הם מתגוררים במקומות שמבחינתו הם חו"ל, הוא לא יבוא לבקר אותם, אם בטעות יוזמן.

למרות כל הטענות נגד עודד קוטלר אסור לשכוח שהוא תרם דבר מה לעולם האמנות הישראלי, בעיקר כשהשמיע מילים שטובים ממנו כתבו. חבל רק שלקראת הגיעו לגיל 80 זקנתו מביישת את בחרותו.

דחילק, עודד, דבר לעניין, אם במקרה אתה בארץ. דברים שמגיעים מהחו"ל האידיאולוגי שלך לא מעניינים אותנו.