|   15:07:40
  ציפי לידר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?

פרשת רְאֵה

ברכה וקללה

האגודה לתרבות הדיור לתת את הנשמה. לתת את הלב עגל הזהב? לא במחוזותינו לא על המזל לבדו וגם על אקולוגיה רוחנית
13/08/2015  |   ציפי לידר   |   מאמרים   |   תגובות
תפילה לבורא [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]


המלך בשדה

בפרשות קודמות הצבענו על חומש דברים, המכוּנה גם "משנֶה תורה", משום שבחלקו הגדול הוא מהווה חזרה על חומשים קודמים. גם בפרשת ראה, שקראנו בשבת שעברה, חוזר המוטיב המַנחה המופיע בחומש כולו של השילוש הקדוש: תורת ישראל לעם ישראל בארץ ישראל, והזיקה ההדדית ביניהם. לאור מוטיב יסודי זה, לפנינו גירסה חוזרת של פרשת 'קדושים תהיו', המבליטה את קדושת החיים וקידושם על-ידי מצוות. רפרטואר המצוות רחב ביותר, וכולל מצוות שבין אדם למקום - כשרוּת, מועדים והאיסור לעבוד עבודה זרה על כל היבטיה. לא פחות מדגישה הפרשה מצוות שבין אדם לחברו - מצוַת צדקה, תרומות ומעשרות, שמיטת כספים וביטול מוסד העבדוּת - תוך שילוב הדוק בין שני סוגי המצוות.

דייר ואורח

את הזרקור לפרשה כולה ממַקד הפָּתיח של הפרשה: "רְאֵה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". ניתן למצוא בפסוק את ארבעת האלמנטים המופיעים בפרשת 'קריאת שמע' (פרשת ואתחנן), המרכיבים את הבחירה החופשית. האלמנט האחד הוא אלמנט ההתחדשות 'היום'. התחדשות מעמד מתן תורה, כאילו התרחש היום, בדומה להתחדשות מחזור הטבע.

החל מראש חודש אלול, שחל היום, ועד שמחת תורה, מוסיפים לתפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי". במזמור נפלא זה מביע דוד המלך את כמיהתו הנצחית העזה: "שִׁבְתִּי בבית ה' כל ימי חיי " - להיות דייר קֶבע בהיכל ה', כדי לחזות בנועם השכינה ולשאוב מאוֹרה המתמיד. אך הוא מסיים את הפסוק בשאיפתו "לבקר בהיכלו" של הקב"ה. השאלה היא, או דייר או אורח. כיצד מתיישבת אפוא הסתירה בין השניים? מבחינה רעיונית אין כל סתירה. נְעים זמירות ישראל רוצה לחסות כל חייו בצל השכינה, ולקיים את מצוות הבורא. אולם הוא מייחל, שהן לא יהפכו לשיגרה, אלא כל יום הוא יחוש את הלהט של המצווה מחדש, כאילו הוא אורח בבית התפילה.

כיצד מגיעים לרמה גבוהה זו בעבודת ה'? - באמצעות האלמנט הקודם 'אנוכי'. הפנמת הדיבר "אנוכי ה' אלוקיך" בכל אורחות חיינו, שיהפוך לחלק בלתי נפרד מה'אני' של כל יהודי ומזהותו. כפי שציינו בפרשה הקודמת, על כל יהודי לתת מעצמו בהשקעה במצווה, שזה סוד הסיפוק העצמי בקיום המצווה.

נראה לי אפוא, כי בפאזה הראשונה 'אנכי נותן' מיוחס לבורא, ואילו בפאזה השנייה, בתהליך ההפנמה, שני המושגים עוברים טרנספורמציה אנושית אל האדם. היהודי חש כיצד המצווה מעצימה את אישיותו, והיא צינור המחבר אותו אל בוראו ואל פנימיות נשמתו.

עולם מלא

האלמנט השלישי הוא הפְּנייה המתחילה ב'רְאה' בלשון יחיד, לעומת הֶמשך הפנייה בלשון רבים 'לפניכם'. השינוי בגוף הנמען, מיחיד לרבים, אינו לשוני בלבד. הוא מגלם את הזיקה ההדדית ביהדות בין היחיד לציבור, ומצביע על חשיבותו של כל יהודי כפרט ותרומתו המשמעותית לציבור כולו. האדם עלול לחשוב לתומו, שהוא רק בורג במכונה האנושית והלאומית האדירה. הוא יהודי בודד בתוך קהילה עולמית, המונה מיליוני יהודים. מה ערך אפוא למעשיו, יאמר בליבו, ממֵילא תרומתו לקהילה שואפת לאפס.

השקפת היהדות מנפצת אפוא תפיסה זו, ומעלה על נס את חשיבותו של היחיד. היא דוגלת בגישה האינדיבידואלית "בשבילי נברא העולם", כפי שמצביעים חז"ל. רק על בסיס ערכו של הפרט, מדגישה התורה את חשיבותה של העֲרֵבוּת והנאמנות ההדדית, לא רק בין איש לרעהו. רבי חיים לוצאטו, בספרו "מסילת ישרים" מצביע על ההשפעה האדירה שיש לכל מעשה יחיד של כל יהודי, לא רק על סביבתו הקרובה. טווח ההשפעה של כל מעשה הוא עצום, ומתפשט לעֵבר העיר, הארץ ואף - לא תאמינו - על היקום כולו! מעשה יחיד של אדם עשוי להכריע את גורל העולם. מעניין שההשפעה היא גם אקולוגית. מעשה טוב משפיע על איכות הצמחיה, האוויר ועוד.

אולי לכך התכוונו חז"ל, שכל אדם הוא עולם מלא מבחינת ההשפעה האוניברסלית של מעשיו. במעשיו הטובים היהודי, כפי שמציינת התורה, הוא אור לגויים. לכל מעשה של כל אדם יש ערך רב, לא רק מבחינה אישית, אלא גם בהיבט הציבורי הרחב. כל עם מורכב מפרטים רבים. ולהפך, היחידים הם המרכיבים את הציבור. אולי זו כוונת ההדרן, שבסיום כל חומש "חזק, חזק ונתחזק". חזק אני, חזק אתה - וכך נתחזק העם כולו.

מבחן הנאמנות של היחיד, המשקף את ערכו האינדיבידואלי, בא לידי ביטוי מוחשי ומרתק במשל היפה של ה'בן איש חי'.

משל למלך שהציב שלוש חביות יין באזורים שונים בממלכתו. כל אזרח נתבקש למלא את החבית בבקבוק יין, כדי להוכיח את נאמנותו למלך. באזור הראשון אכן כל האזרחים הנאמנים מילאו את החבית ביין שהביאו כמצוות המלך. ואומנם, המלך העניק להם צל"ש ופרס נאמנות.

באזור השני, לעומת זאת, סמך כל אזרח על חברו, שימלא את החבית ביין, ואילו הוא מילא אותה במים. הוא היה סמוך ובטוח שבקבוק המים שלו לא יהיה ניכר בתוך חבית מלאה יין. אלא שהאזרח הנחוּש לא ידע, שגם אחרים מתושבי המקום חשבו בדיוק כמוהו, וגם הם מילאו את החבית במים. נשמע כמו בדיחה? אולי. אולם בסופו של דבר נתמלאה כל החבית במים, דבר שעורר את זעמו של המלך, שהעניש את התושבים בחומרה רבה.

באזור השלישי היה שילוב של שני סוגי האזרחים. חלק מהאזרחים, שהיו נאמנים למלך, אכן מילאו כל אחד את החבית בבקבוקי יין. האחרים, לעומתם, סמכו על חבריהם שמילאו את החבית ביין, ואילו הם מילאו אותה במים. המלך, שהבחין בתוצאה, כי חבית היין מהולה חצייה במים, העניש למרבה הפלא את כל האזרחים, ובכללם גם האזרחים הצייתנים שמילאו את מצוות המלך. ובצדק. איך יכול היה המלך לדעת מי מהאזרחים ציית לפקודתו, ומי לא.

החבית השנייה, שֶׁבָּהּ כל אחד סמך על חבירו, שיעשה את מצוות המלך, משקפת בבירור - מעֵבר לתרבות ה'סְמוֹךְ' - את חשיבותו האולטימטיבית של כל פרט בתרומה לכלל, והיא מלמדת לא לזלזל בערך היחיד - גם לא הפרט בעיני עצמו. החבית השלישית, לעומתה, שֶׁבָּהּ נענשו גם האזרחים הנאמנים, מלמדת את ערך העֲרֵבוּת ההדדית.

חוויה רגשית

האלמנט הרביעי בפתיח של הפרשה הוא הגמול הטבעי על המעשים בדמות הברכה והקללה. התורה פותחת בחיוב, הברכה המייצגת את המעשים הטובים וקיום מצוות ה', והיא תוצאה אינטגרלית שלהם. "את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם", דהיינו הברכה טמונה בעצם קיום המצוות. המִשְׁנָה בפרקי אבות כבר הצביעה על כך, כי "שכר מצווה - מצווה". השכר של המצווה גלוּם בעצם קיומה, בתרומתה לגיבוש האישיות והעשרתה ולהַעֲצָמָה הנפשית. המצווה, המחברת את האדם אל בוראו ואל פנימיות נשמתו (בפרשנות חב"ד מצווה היא מלשון צוותא, חיבור), מעניקה לאדם חוויה אינטלקטואלית, רגשית ורוחנית ממדרגה ראשונה. מכאן תחושת החידוש והרעננות בעשיית המצווה.

ייתכן גם לפרש על הברכה והקללה הטמונה בכל דרך. באפיק החיובי - המצווה - טמונה הברכה, ואילו באפיק השלילי - העבירה - טמונה הקללה. כך למשל תכונת ההתלהבות ניתנת למימוש חיובי לדְבר מצווה: שבת, תפילה, צדקה ועזרה לזולת, במקום למימוש שלילי לדְבר עבירה. כך לגבי כל תכונה ומידה ראוי לבחור באפיק החיובי, ולהעדיפו על פני האפיק השלילי. התיקון של האנרגיה השלילית הוא בהכוונתה לאנרגיה החיובית בקיום מצווה.

חז"ל כבר הצביעו על כך, כי מי שנולד במזל מאדים, המסמל שפיכות דמים, שיהיה מוהל או שוחט, ואולי גם ניתן להוסיף מנתח למטרות רפואה. בדרך זו ניתן להפוך את הנטייה השלילית לרצח לאפיקים חיוביים (וגם לשנות את ההורוסקופ).

אלה ארבעת האלמנטים המרכיבים את הבחירה החופשית.

הצבענו על הזיקה בין המעשה לאיכות הסביבה. אולם ההשפעה היא גם הפוכה, והיא מתחילה כבר ברמה הגסטרונומית. המזון שאנו אוכלים משפיע על איכות המעשים, על אופי האדם והחברה. משום כך ציוותה התורה בפרשתנו שלא לאכול את הדם, כי הדם הוא הנפש, כדי שלא נהפוך לחברה קניבלית אוכלת אדם.

אכילת המזון הכָּשר, שעליו מתריעה הפרשה, אף היא נכללת באותה קטגוריה. המזון הנטמע בדם, זורם בלב ואל המוח, משפיע על הרמה הרגשית, הנפשית והרוחנית של האדם ועל איכות המחשבות. המזון הכשר משפיע על מחשבות נקיות, רגשות חיוביים, ריסון היצרים ועל שיפור הרמה הרוחנית בכלל. לא פלא ששמירת הכשרות היא מיסודות היהדות.

מודל חינוכי

סוגיית עבד עברי, החוזרת בפרשתנו, מצביעה כאמור על שלילת מוסד העבדוּת ביהדות. מעֵבר לכך, היא מצביעה על המודל החינוכי כדרך להתמודדות עם עבריינות ושיקום עבריינים. העבד העברי הוא גנב רכוש, על-רקע מצוקה כלכלית. העבדוּת הזמנית, לשש שנים בלבד, אמורה לא רק להעניק לו חיי רווחה אצל אדונו, הדואג לכלכלתו של העבד, אלא גם לשקם את כבודו האבוד כאדם ואת תדמיתו העצמית הפגועה. האדון חייב בכבודו של העבד ובהעדפתו האישית על פניו. כך למשל, אם יש לו כרית אחת, עליו לתת אותה לעבד במקום לעצמו. מעל לכל העבד לומד בבית אדונו לחיות חיים נורמטיביים, חיי יושר ואמת ולהיות אזרח מועיל לחברה. עם שחרורו על האדון לצייד אותו ברכוש ולדאוג לפרנסתו. אולי כדאי לאמץ את המודל החיובי הזה גם במדינת ישראל?

כמו במצוות צדקה, התופסת מקום מרכזי בפרשה, גם מטרת שחרור העבד, מעֵבר לעזרה לזולת, היא טיפוח תפיסה אנטי - רכושנית והעמקת הביטחון בה' והאמונה הבלעדית בא-ל אחד. יש לזכור כי עגל הזהב הוא הגירסה האלילית - שהתורה מרבה להתריע נגדה כדי לשמור על קדושת הארץ והעם - של החברה המערבית.

מתכּוֹן לאהבה

מצוות הצדקה שלוּבה גם במצוות המועדים. בפרשתנו הדיוּן מתמקד בשלוש הרְגָלִים בלבד: פסח, שבועות וסוכות, שבחגים אלה קיימת מצווה מיוחדת לשמוח. אנו מצוּוים שלא לשכוח לשַמח בחגים גם את העניים, היתומים האלמנות, הגֵרים והלווים, כחלק בלתי נפרד משִמחת המשפחה. אולם השאלה העקרונית היא, כיצד אפשר לצוות על רגשות - "ושמחת בחגיך" "והיית אך שמח"? התשובה היא, כי לא רק אהבה גורמת לנתינה, כפי שרגילים לחשוב. גם ההפך הוא הנכון. הרב דסלר מצביע על נתינה כְּעל מַתְכּוֹן בָּדוּק לאהבה. ההשקעה העצמית, הגלומה בנתינה, היא היסוד לאהבת המצוות ולאהבת הזולת. הרב מביא כדוגמה את ההורים הביולוגיים, שנפגשו עם ילדיהם לאחר ניתוק בתקופת השואה, ולא גילו כלפי פרי בטנם כל רגשות חיבה, בניגוד להורים המאמצים.

ואהבת לרעך כמוך, כיצד? על-ידי שתיתן לו. תיתן לו לא רק מתנה. גם עזרה פיסית או נפשית היא בגדר נתינה. הצדקה, ההקשבה, המילה הטובה, החיוך וקבלת האורחים מביאים לאהבת הזולת. כיצד אפשר אפוא לשמוח בחגים? על-ידי שמשמחים אחרים, באמצעות הנתינה כאמור. ועיקרון נוסף: אחרי המעשים נמשכים הלבבות, בשמחה כמובן. מכאן הקשר ההדוק, שעליו מצביעה התורה בין אירוח העניים והחלשים בחג לשמחה האישית והמשפחתית.

השבת וביום ראשון הבא חל ראש חודש אלול, שבו על-פי המסורת, המלך הקב"ה נמצא בשדה ובהישג יד של כל דורש. הבה ננצל הזדמנות פז זו להעצמה אישית ולאומית בהתקרבות אל הבורא.

חודש טוב ושבת שלום!

תאריך:  13/08/2015   |   עודכן:  17/08/2015
ציפי לידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בֵּין בְּרָכָה לִקְלָלָה
13/08/2015  |  אברהם הללי  |   מאמרים
כשעדיין קיוו שאובמה יילחם בפצצה האירנית, השמאל הציע לאמריקנים לדרוש תמורת חיסול הפצצה את חיסול ההתנחלויות. כך נולדה הסיסמה "בושהר תמורת יצהר". כעת, האמריקנים מציעים לנתניהו פיצוי בצורת כלי נשק משוכללים, ערובות ביטחון, תמרונים משותפים, ומה לא. מה לא? "יצהר תמורת בושהר", למשל. יש לומר לאמריקנים 'אם אתם מבקשים לחזק את ביטחוננו מול הפצצה האירנית שסללתם לה את הדרך, תנו לנשום קודם כל בירושלים וביהודה ושומרון. ביטחוננו מתחיל - שם!'. לדאבון הלב, ביבי מנצל את הסיפור האירני דווקא בכוון ההפוך, לפגיעה במפעל ההתנחלות.
13/08/2015  |  אליקים העצני  |   מאמרים
כל שנה חדשה היא התחלה חדשה - עולם חדש, וכמו ש'תשובה קדמה לעולם', כך בכל שנה לפני תחילתה הקב"ה נותן לנו ימי רצון לשוב אל עצמנו ולקלף את הסיגים שנטפלו אלינו במשך השנה החולפת, על-מנת שנכנס אל השנה החדשה נקיים, רעננים, בריאים ומרוכזים.
13/08/2015  |  חניאל פרבר  |   מאמרים
אפריקה זקוקה לתנועות שחרור שישחררוה משלטון העריצים. המסתננים אינם פליטים. הם בעלי האמצעים המשלמים אלפי דולרים למבריחים כדי להימלט במקום להילחם לשינוי . אפריקה מאבדת את אלה המסוגלים לעשות את השינוי. בדרך כלל בורחים אלה שיש להם אלפי דולרים לשלם למבריחים. זוהי עילית הבוגדת בבני עמה.
13/08/2015  |  רבקה שפק-ליסק  |   מאמרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - אי-ודאות, ניגוד אינטרסים, דמיון וכבר הלכו לעולמם שבוע טוב
13/08/2015  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב    הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
דן מרגלית
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא    עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה    ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il