מדוע עדיף להשקיע בנדל"ן בחו"ל?

מדוע פונות יותר ויותר חברות ישראליות לרכישת, יזום ובניית נדל"ן בחוץ לארץ, על חשבון הקטנת פעילותן בישראל? ידיעה המתפרסמת ב-Nfc, על חברת ורדינון, משמשת דוגמא טובה למתן תשובה על שאלה זו.

משפחת ורדינון היתה אחד היצרנים הוותיקים והגדולים של טקטטיל והלבשה בישראל. בשנים האחרונות נאלצה, כמו יצרנים אחרים, להתקפל, בין היתר בשל תחרות של יבוא זול מהמזרח הרחוק ומטורקיה. החברה החליטה להתמקד במסחר ובנדל"ן.

למשפחת ורדינון - בעלת שתי חברות ציבוריות - יש רשת של 26 חנויות בכל חלקי הארץ. האחרונות בהן נפתחו לפני חודשיים ברחובות ובגבעתים. אבל כדאי לשים לכך, שהחברה אינה קונה חנויות, אלא בדרך כלל שוכרת אותן. היא לא משקיעה בנדל"ן, ומעדיפה את השוק ההונגרי.

בשנתים האחרונות רכשה ורדינון שורה של מגרשים בבודפשט ובערי שדה בהונגריה. היא מתכננת לבנות עליהם בנייני משרדים, מרכזים מסחריים, אחסנה ובנייני מגורים. בבעלותה גם שני בנייני משרדים קיימים, ועוד פארק תעשיתי בן 10,000 מ"ר. רוב העסקות נעשות בשיתוף עם חברה זרה, לא הונגרית. ידם של דן ורדינון ובני משפחתו טוב נטויה להשקעות נוספות בתחום זה. רק לא בישראל.

מדוע? הנה התשובות הפשוטות: החברה רכשה זה עתה 12.5 דונם בעיר שדה הונגרית ב-530 אלף דולר, שהם 42 אלף דולר לדונם. היא תבנה במקום מרכז מסחרי בן 4,900 מ"ר, כלומר: מחיר הקרקע הוא כ-110 דולר למ"ר מבונה. מחירים אלו נמוכים אפילו ביחס למחירים בערי שדה בישראל, שלא לדבר על ערים גדולות. הקרקע בישראל, גם בערי שדה, יקרה יחסית, משום שהבעלים הבילעדי כמעט הוא מינהל מקרקעי ישראל, והוא משחרר קרקע, במכרזים, לאט-לאט, וביד קמוצה.

קל יחסית להשיג מימון בנקאי במזרח אירופה בכלל ובהונגריה בפרט. גם הבירוקרטיה שם - כפי שיעיד כמעט כל מי שעושה עסקי נדל"ן במדינות אלו, פשוטה יחסית למה שקורה אצלנו. אם להוסיף לכך את הצמיחה הכלכלית המהירה בהונגריה ובמדינות אחרות, ואת התהליך המהיר של הצטרפות מדינות אלו לאיחוד האירופי, לעומת הבידוד הכלכלי של ישראל, קיבלנו את עיקר התשובות לשאלה למה מעדיפים הישראלים את מזרח אירופה.

חברת ורדינון אינה היצרן הישראלי היחיד הפונה עתה לחו"ל. גם חברות שהצהירו חגיגית במשך שנים רבות שלא יעבדו בשנים האחרונות בחוץ לארץ, פנו בשנים האחרונות, ובפרט ב-2004, למזרח אירופה. שלוש הדוגמאות האחרונות הן רמט, משהב ומנרב.

המשך יבוא.