הפחתת חיובים של אבות במזונות ילדים

לאחרונה עולם דיני המשפחה ודיני מזונות הילדים בפרט רועש וגועש, בפרט בעקבות שתי פסיקות מהותיות שניתנו על-ידי השופטים שאול שוחט וישעיהו שנלר מבית משפט מחוזי במחוז תל אביב שקבעו מתווים חדשים להפחתת חיובים של אבות במזונות ילדים, בדגש על משמורת משותפת.

כבכל שינוי חברתי, יש לנו השפעות שונות מכמה כיוונים שגרמו לבתי המשפט לשנות את גישתם ביחס לחיוב האבות במזונות ילדים. זאת ועוד, נציין כי חיוב האבות במזונות ילדים בבתי המשפט בישראל נחשב מהגבוהים בעולם, וכי אחוז האבות הגרושים שמתאבדים אף הוא בין הגבוהים בעולם, אך אלו לא הסיבות שבגינן החיובים במזונות ילדים השתנו.

ניתן לחלק את השינוי לכמה היבטים עיקריים:

• ההיבט החברתי - ועדת שניט - כמראה על השינויים החברתיים בתא המשפחתי. על הנתון הבא אין מחלוקת בשום דיון אקדמי בעולם המערבי ובפרט במדינת ישראל - עם השנים אבות גרושים הפכו להיות מעורבים יותר בחיי הילדים. הסיבות לכך יכולות שונות ומגוונות, מאבות שבאמת רוצים להיות עם ילדיהם לאחר הגירושים, בין אבות שהיו מאוד מעורבים טרם הפרידה ולא מוכנים לוותר על הקשר החשוב עם הילדים, או בהבנה שנוצרה בעקבות ועדת שניט ובעקבות מחקרים אמפיריים חדשים כי טובת הילד היא לשהות עם שני הוריו, גם בגיל מאוד צעיר וגם אם יש קונפליקט גבוהה בין ההורים.¹

• ההיבט הכלכלי מחקרי אמפירי - ועדת שיפמן והמחקרים הכלכליים החדשים שמראים שפסיקת בתי המשפט לא רק מעוותת, אלא אף מנותקת מהמציאות. כיום, כל עו"ד מתחיל לדיני משפחה יודע שהמינימום לפסיקת מזונות ללא מדור הוא לפחות 1,200 ש"ח. חזקה הזויה זו שנוצרה בעקבות הקושי של בתי המשפט לכמת את העלות של הילדים גרמה לכך שאבא שהיה מרוויח 5,000 ש"ח בחודש ולו 3 ילדים, היה מקבל חיוב מזונות של לפחות 3,200 ש"ח וזה לא כולל מדור. ולמי שהסיפור הזה מזכיר את איצקו מרמזור - הוא צודק, איצקו הוא הגרוש "הסביר" בחברה הישראלית, גבר בשנות ה40 שחי במצוקה כלכלית ונאלץ להעזר בהוריו על-מנת להתמודד עם בתי המשפט. עם זאת, המחקרים הכלכליים החדשים והתייחסות העולם האקדמי אליהם, ² יצרו מבוכה גדולה בעולם המשפט. ועדת שניט עצמה הצביעה על המינמום של הילדים כ-500 ש"ח לילד, וזה מבלי לדון בעלות השולית ומבלי לדון בהלכות המנותקות של העליון בנוגע למדור.³ למרות שרוב פסקי הדין נוקטים עדיין באותה גישה, ישנם ניצני פסיקה לא מעטים שמיישמים את הגישה החדשה ומבקשים לקרוא תיגר על חזקת ה-1,200. לכן אנו רואים פסקי דין שקובעים 700 ש"ח למזונות וכדומה.

• ההיבט המחאתי - עם כל הכבוד להיבט החברתי ולהיבט הכלכלי מחקרי אמפירי, ההיבט החשוב ביותר הוא ההיבט המחאתי. ההפגנות השונות שעושים ארגוני אבות, החשיפה שמקבלת התופעה במדיה החברתית ואפילו בטלוויזיה, גורמות להעלאת מודעות ציבורית למצוקת האבות המחויבים במזונות ילדים. המחאות הללו, מקשות על בתי המשפט להרעיב את האבות או את הילדים שנמצאים אצלם, ולכן בשנים האחרונות, אנו רואים יותר ויותר פסקי דין שמעדיפים לצמצם את חיוב האב על-מנת להימנע מביקורת נוקשה של התקשורת בעקבות פסיקה שמרעיבה את האב החייב במזונות.

• ההיבט הסמכותי - הפחד של בתי המשפט שייקחו להם את היכולת לפרש את הדין העברי. נימוק זה נראה בין המוזרים שבנימוקים, שהרי מה אכפת לבית המשפט לענייני משפחה אם ייקחו לו סמכות או לא.

אך עו"ד לדיני משפחה יודע, שאחד הדברים האהובים על בתי המשפט הוא רכישת הסמכות. בתי המשפט יודעים שביום שוועדת שיפמן תאושר תילקח מהם האפשרות לדון במזונות הילדים, מכיוון שוועדת שיפמן המליצה שהדיונים במזונות ילדים ייעשו אצל רשם ספציפי שכמעט ולא יהיה לו שיקול דעת שיפוטי.

מצב זה מבהיל את בתי המשפט, ובשכל הם פועלים על-מנת להרגיע את המחאה. ביום שישכילו למתן את הפרשנות הכה מחמירה של הדין הדתי, שאף אינה מחוברת למציאות או לדין הדתי, סביר להניח שהמחאה תשכח, מסקנות ועדת שיפמן ייקברו והסמכות לבתי המשפט לדון בסוגיה זו תשאר על-כנה.

לסיכום

התופעה החדשה הזו מבורכת ומראה על שינוי גישה של המשפט הישראלי כלפי הדין שמפלה אבות גרושים. כפי שפעלה מערכת המשפט באופן נכון בשנות ה-80 וה-90 על-מנת לעזור לנשים בחלוקת הרכוש, כך גם נכונה פעולת בתי המשפט בניסיונם לתקן את הקושי בדין העברי ולעזור לאפליה שנוצרה בדיני מזונות הילדים.