אפשר להתווכח מכאן ועד ברלין האם בנימין נתניהו צדק או לא צדק בדבריו על אחריותו של חאג' אמין אל-חוסייני לשואה. ואפשר לעשות דבר קצת יותר קשה אבל הרבה יותר מדויק: לבחון את העובדות. לצורך כך, הבה ונבחן מספר ציוני דרך מרכזיים במחצית השנייה של 1941, בדרך להחלטתו של אדולף היטלר להשמיד את יהודי אירופה.

• 6.6.41: "פקודת הקומיסרים" - יש לרצוח את הקומיסרים הפוליטיים בצבא האדום בעת הפלישה לברית המועצות. הנאצים ראו כל יהודי כבולשביק.

• 22.6.41: הפלישה הגרמנית לברית המועצות.

• 23.6.41: האיינזצגרופן מתחילות ברצח גברים יהודים בשטחים הכבושים בברית המועצות. בחודשים הבאים מתרחב הרצח גם לנשים וילדים.

• 16.7.41: היטלר מורה להגביר את מבצעי החיסול בחזית המזרחית ו"להשמיד את כל מי שעוין לנו".

• 31.7.41: הרמן גרינג מורה לריינהרד היידריך, בשמו של היטלר, לעשות את ההכנות לקראת "פתרון סופי של בעיית היהודים". מעט מאוחר יותר (התאריך המדויק אינו ידוע) מצטווה רודולף הס בידי הימלר להכין את אושוויץ למילוי פקודתו של היטלר להשמיד את יהודי אירופה.

• 19.8.41: היטלר אומר ליוזף גבלס שנבואתו בדבר השמדת היהודים הולכת ומתגשמת.

• 22.8.41: בכיר גרמני בצרפת הכבושה מדבר עם עמיתו על "פתרון סופי של השאלה היהודית בכל אירופה".

• 13.9.41: אדולף אייכמן מורה לירות ביהודי סרביה במקום לגרש אותם מזרחה.

• 17.10.41: היטלר מדבר עם אורחיו על השמדת יהודי רומניה, אוקראינה ובלארוס.

• 25.10.41: אייכמן מאשר את השימוש במשאיות גז לרצח המוני של יהודים.

• 1.11.41: תחילת הקמתו של מחנה ההשמדה בלזץ.

• 18.11.41: אידיאולוג המפלגה הנאצית, אלפרד רוזנברג, רומז לנציגי העיתונות הגרמנית על הרצח ההמוני של היהודים.

• 19.11.41: גבלס חוזר בפומבי על נבואתו של היטלר מינואר 1939, לפיה מלחמת עולם נוספת תביא להשמדת היהדות.

היטלר וחוסייני נפגשו ב-28.11.41. לאור ההתפתחויות בחודשים הקודמים, אין כל ספק שבאותו מועד כבר הורה היטלר להשמיד את יהודי אירופה וההכנות המעשיות לכך היו בעיצומן. איננו צריכים לנחש מי אמר מה באותה פגישה, שכן המופתי רשם ביומנו תיאור מפורט שלה. הוא עצמו הציע לגייס ערבים לעזרת הגרמנים וביקש שגרמניה תפרסם הודעה על ביטול הקמתו של בית יהודי בארץ ישראל.

חוסייני לא אמר מילה וחצי מילה על השמדת יהודי אירופה. היה זה היטלר שהעלה את הנושא, כאשר הצהיר שימשיך במלחמה עד שישמיד לחלוטין את השלטון היהודי-קומוניסטי באירופה. היטלר אמר שהוא "מנהל מאבק חסר פשרות נגד היהודים", ומסר לאורחו ש"הוחלט לפתור את השאלה היהודית צעד אחר צעד ולהפנות דרישה דומה גם לעמים האחרים, כולל הלא-אירופיים". בהמשך, הבטיח היטלר, הוא יכריז שהגיעה שעת שחרורם של עמי ערב ויתמקד בהשמדת כל היהודים החיים במרחבים ערביים שבאותה עת היו תחת שלטון בריטי (קרי: מצרים, עירק וארץ ישראל).

זהו. לא פחות - אבל גם לא יותר. לא שכנוע של המופתי (שממילא לא היה בו שום צורך), אפילו לא דיבור של המופתי על ההשמדה. היטלר הוא זה שדיבר עליה כתוכנית ההולכת ומתגשמת. אלו העובדות ההיסטוריות ואין בלתן. סילוף שלהן לצרכים מדיניים או תעמולתיים הוא חמור מאין כמותו, במיוחד כאשר מדובר בנושא השואה.

המופתי היה פושע מלחמה. הוא שמח מאוד על השמדת היהודים ופעל למנוע הצלה אפילו של אחד מהם. אבל חוסייני היה דמות שולית בתולדות מלחמת העולם השנייה בכלל ובתולדות השואה בפרט. וממילא, הנאצים לא היו צריכים עידוד להשמיד את היהודים. במקום שיתפתל וינסה להסביר את אמירתו המסולפת והחמורה, מוטב שנתניהו יודה שטעה ויעמיד את הדברים על דיוקם.