מגה מכה שנית: הכתובת הייתה על הקיר

בחודש יולי (22.7.15) פירסמתי כאן מאמר, שלא חזה בשורות טובות לעתידה של רשת "מגה". אז הייתה תחושת אופטימיות "ויציאה לדרך חדשה" ושאר סיסמאות חסרות תוכן, בנוגע לשיקום הרשת שתקופה ארוכה מדשדשת.

במקום לנצל את הזמן לחשיבה אסטרטגית מחודשת, כיצד להתמודד להתחדש ולהביא ערך מוסף ללקוחות מול המתחרים, בחרה הנהלת הרשת לצאת בקמפיין פאתטי ומתחנן, כשהעובדים הזוטרים כמעט בוכים שנגיע לקנות ברשת, ולעזור להם לשמור על מקום עבודתם. זה היה קמפיין בזבזני מיותר ובעיקר חסר כל משמעות אסטרטגית לחיזוק ושיקום הרשת.

עם כל הכבוד והערכה ללודמילה במעדנייה או לאיציק במחלקת הפירות והירקות, מה שקובע במיוחד בימינו את החלטת הקנייה של הלקוחות ברשתות, אלה המחירים והמבצעים. במקום לארגן מחדש את אסטרטגיית ההמחרה למוצרים בסניפים, בחרו מנהלי הרשת ואנשי השיווק שלה, כמעט ולא לעשות כלום בפרמטר הכי קריטי להתנהגות הצרכנים והחלטות הקנייה שלהם.

מה שרמי לוי עושה כשיגרה, "מגה" לא השכילו לעשות אפילו כאקט הישרדות. במקום לקחת "מוצרי עוגן", מוצרים בסיסיים כמו ירקות ופירות, גבינות ומוצרי חלב, פסטה ועוד ולהוזילם באופן סלקטיבי אך משמעותי, ולקיים מבצעים אטרקטיביים בסניפים, בחרו ב"מגה" להסתפק בטובות שעושים הספקים מידי פעם בכל הרשתות על מוצריהם, וכך נישארה מגה ללא שום בידול משמעותי.

אין פלא מלא מעט הביקורים שערכתי בסניפי מגה, שהסניפים תמיד היו ריקים, ביחס למתחרים, וחבל. העובדים בסניפים הם כרגיל החוליה שעובדת הכי קשה, והחוליה שסביר להניח תיסבול מכישלון הניהול.

כפי שמסתמן בעלי הרשתות המצליחות כמו "רמי לוי" ובמיוחד "ויקטורי", כבר במעקב ואיתור סניפי מגה כושלים לקראת רכישתם במחיר נמוך, לאור הקשיים בה הרשת נתונה.

ושוב מסתבר שקמעונאות בישראל משמשת שדה ניסויים ובעיקר מקור "לאקזיט" וחשיבה על גריפת רווחים למשקיעים ולבעלים, במקום להתייחס לניהול רשת קמעונאית באופן מקצועי כפי שמקובל בעולם.

אם לא יהיה שינוי אסטרטגי דרמטי ומיידי, באופן ניהול רשת "מגה" - עתידה ניגזר ככל הניראה.