כתם כתום ממאיר

על ראש המגדל החדש של משרד הביטחון בקריה בתל-אביב, הוקם מנחת עגול למסוקים. בצידו הצפון-מזרחי של המנחת, בולט לעין כל, הוצב עמוד מתכת שבראשו "שק רוח" הנראה כשרוול מתנפח, אשר נועד להתנופף על-פי כיוון הרוח ובכך לסמן לטייס את כיוון הנחיתה הרצוי.

שק-רוח כזה מוצב בכל מקום בעולם שבו כלי-טיס ממריאים ונוחתים. בעבר היו שקי-רוח לבנים, צהובים ואחרים, אך זה עשרות שנים נהוג להשתמש בעיקר בשקים כתומים, מאחר שהצבע הכתום בולט לעין וקל לטייס ולפקחי הטיסה להבחין בו. זו הסיבה לכך שגם פועלי מע"צ בכבישים, אנשי מד"א וזק"א, שוטרים ושאר אנשים הזקוקים לבגד שצבעו בולט למרחוק, עוטים על עצמם אפוד כתום מבהיק.

אך חכמי הטכנולוגיה והבטיחות לא צפו את השימוש האיום והנורא שמסיתי הימין עתידים לעשות בצבע הכתום, במאבקם הזדוני נגד ההינתקות. הארץ מלאה כתום, עד כי אינך יכול שלא להבחין בו בכל אתר ואתר, וזה כמובן מדאיג מאוד. עד לאן נגיע אם כל מסית ומדיח יורשה ללבוש בגד כתום, לקשור סרט כתום על מכוניתו או אפילו לצבוע בכתום את קירות דירתו?. הרי ברור שכל בעל-כתמים כזה מסית, בעצם הנפנוף בכתום, לרצוח את ראש הממשלה ולטרפד את ההתנקשות, וקשה לדעת איזה משני האסונות הללו קשה יותר לעם ישראל.

ביום ו' 17.6.05 פורסם ב"מעריב" כי מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, הזדעזע עמוקות למראה שק-הרוח הכתום שבראש מנחת המסוקים. לא עברה שעה קלה והיריב החמוד שיגר מכתב זועם אל צה"ל (לא צוין מיהו הנמען המאושר בתוך הצבא), שבו נכללו דברי הגיון אינטליגנטיים בדבר שרוול שק הרוח הכתום: "בתקופה רגישה זו, שבה לצבע הכתום יש משמעות מיוחדת, מן הראוי להציב לידו שרוול בצבע כחול".

הלב עולה על גדותיו מהתפעלות למקרא מכתבו של היריב הגאון, שוחר השלום-כרגע וממציא שיטות הבטיחות החילופיות, המנסה בכל מאודו למנוע כל רמז בדבר הזדהות משרד הביטחון וצה"ל עם הימנים הארורים הללו. כיצד לא חשבנו על האפשרות של כפל שרוולים?. ובעצם, מדוע לא ננחית בבת אחת שני מסוקים על אותו מנחת קטן ומצומצם - האחד ישתמש בשק הכתום והאחר בשק הכחול?.

ואם בצה"ל עסקינן, איך נוכל להתעלם מהכומתות הכתומות שחיילי פיקוד העורף חובשים לראשם (לא בדיוק חובשים, שכן בצה"ל מיועדת הכומתה לתפקידה הטבעי, כלומר לקישוט הכתף, אך העיקרון ברור)?. יבוטל מיד השיקוץ הכתום האנטי-צה"לי הזה, וברוח מצעדי הגאווה, האהבה והתאווה שכבשו את ליבותינו (אפילו יוסף לפיד בירך את אלה שתיעבה נפשו עד אתמול) ראוי לחיילי פיקוד העורף לחבוש לראשם כומתות ורודות, או לחילופין צבועות ברב-צבע ההומו-לסבי.

מכתבו של יריב אופנהיימר בעניין שק הרוח מהווה המשך טבעי להתפרצות השכל השופע של אנשי הביטחון בכנסת, שהכריחו מבקר (של ח"כ איוב קרא, מסית ימני ידוע) לפשוט את חולצתו הכתומה ולהתהלך בכנסת בגופיה בלבד, מחשש פן יראהו מר שרון ונפשו העדינה תיפגע ממראה הכתם המשוקץ. מי יודע - אני יודע בדמיוני הפרוע - מה היה קורה, אילו היתה זו מבקרת שלבשה חולצה וחזיה כתומות.

מקרה דומה אירע השבוע, כאשר פרובוקטור ימני מסוכן ביקש להיכנס לבניין בית המשפט, ובחיפוש בכליו נמצא הנשק הקטלני מכל: סרט כתום. השומרים החרוצים, האמונים על חופש הביטוי בישראל, החרימו את המכשיר המסוכן והעניקו למסית קבלה על גבי טופס של "אישור על הפקדתו של כלי יריה" מס' 86441, שבו נכתב תיאור הנשק: "סרט כתום" (את תצלום הטופס אפשר לראות ב"מקור ראשון", 17.6.05, חדשות עמ' 7). דוברת בתי המשפט הסבירה כי "לבית המשפט הגיע אדם ובכיסו שלל סרטים כתומים וגז מדמיע" (את הגז הבכייני לא ראה השומר החכם להזכיר בטופס, משום-מה, ולכן אנו מתקשים במקצת להאמין ללא סייג להודעת הדוברת המסורה). מכל מקום, שלל סרטים כתומים בכיסו של אדם מעיד כמובן על היותו מסוכן. אני בטוח שגם פצצת האטום האיראנית צבועה בכתום, וכי גם תמורת הפקדתה היה שומר בית המשפט הנאמן מוסר אותו "אישור על הפקדתו של כלי יריה". כמו כלום.

אין ספק שצודקים כל אותם חכמים ונבונים, שכן הצבע הכתום והנפתו מהווים איום על שלום המדינה, וכבר אמרנו שעצם הנפת הצבע הכתום מהווה הסתה גלויה וברורה לרצוח את ראש הממשלה. ומאחר שיריב אופנהיימר הציע להוסיף שק-רוח כחול, לצד השק הכתום המשוקץ, אוסיף הצעות משלי, שאינכם יכולים שלא להודות בהגיון הצרוף הטמון בהן:

ההצעה האחת היא כי כל אנשי מע"צ, זק"א, מד"א, מכבי האש והשוטרים הלובשים אפודים כתומים, ושאר המשתמשים (לאסונם הרב ולמרבה הבושה) בצבע הכתום, ילבשו מעליו בגד כחול שיסתיר את הצבע הימני המתועב. אומנם הדבר יגרע מעט מהתועלת שבלבוש הכתום, אך יוסיף הרבה ליוקרתה של "שלום עכשיו", שתוכל להכריז על חסרי-הכתום שייהרגו בכבישים כעל "קורבנות השלום". אחרי ככלות הכל, יש לשלום עכשיו ולאוהדיה ניסיון רב בשימוש בתואר זה, מאז הימים שבהם ספרנו את חללי השלום של אוסלו.

ועוד הצעה באמתחתי: מדוע תאלץ המדינה את נהגי ישראל לחזות בצבע הכתום שברמזורים (בחוק מדובר אומנם על צבע צהוב, אך המנורה תמיד כתומה-להכעיס)?. ימהר נא שר התחבורה היקר, אביר ידוע של ההתנתקות בפרט ושל אהבת-שרון בכלל, ויורה להחליף את כל המנורות הכתומות שברמזורים במנורות שחורות או לכל הפחות כחולות. לחילופין, יצווה נא השר להוסיף מנורה כחולה לצד כל מנורה כתומה, בדיוק כמו במקרה של שק הרוח. בכך ייחסך מנהגינו צמאי ההתנתקות המראה המתועב של מנורה כתומה, הנדלקת לפחות פעם בדקה ובכך פוגעת בכל נימי נפשם של נהגינו השבריריים, תומכי ההינתקות. גם כאן, ברור שעוברי-דרך ייהרגו פה ושם, אך כידוע חובה עלינו להקריב משהו למען השלום.

לא אוכל לסיים ללא הבעת מחאה על כך שבין חוטי הטלפון, שחברת בזק העבירה ברחבי המדינה, נכלל גם חוט כתום (הסירו את המכסה של שקע הטלפון ותראו). אין חיבור טלפון קווי במדינת ישראל ללא חוט כזה, והמדינה כולה מלאה במאות אלפי קילומטרים של חוטים כתומים רחמנא ליצלן. ולא זו אף זו: המדינה מלאה גם ברבבות קילומטרים של כבלי נחושת כתומים, המשמשים להולכת חשמל במתח גבוה, בקווים עיליים המתוחים מעל לראשינו. כיצד יתכן שגורמים מכובדים כחברת בזק וחברת החשמל מתעלמים מהמשמעות האיומה של מעשיהם?. האם אנו זקוקים לרצח נוסף ולא נמנעהו מראש?. האם לא הפנמנו את הלקח של רצח רבין?. תמוגר ההסתה מיד, כלומר יוחלפו לאלתר כל המנורות, האפודים, החוטים והכבלים הללו, לא חשוב המחיר, יעלה כמה שיעלה.