פגישת ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב

זהו זה קרה, נשיא ארה"ב הגדולה והחזקה במעצמות העולם, פגש את ראש הממשלה ביבי נתניהו. השמים לא נפלו, הציפורים ממשיכות לשיר, עולם כמנהגו נוהג והפרשנים ממשיכים להשמיץ.

שנתיים שאנחנו שומעים כי יחסי ארה"ב ישראל עלו על שרטון, שוב לא יהיו יחסים אלו כפי שהיו בעבר בימי רבין ז"ל, אריאל שרון ז"ל, אהוד אולמרט יבדל לחיים ארוכים, ואהוד ברק.

מגדיל לעשות העיתון שהייתה לו מדינה ידיעות אחרונות ושלוחיו באינטרנט. הוא ממשיך כל הזמן לזרוע ארס, דכאונות, אפוקליפסה ומה לא, ושוב מאיימים כי ארה"ב לא תטיל וטו על כל הצעה באו"ם שלא מוצאת חן בעיני ישראל.

אינטרסים משותפים

כל האחיתופלים למינהם, החל בשיפר שהתנבא מעל גלי האתר כי ביבי לא יהיה יותר ראש ממשלה, עבור לברנע שכל הזמן כותב מדוע נתניהו רע ליהודים, וכלה בסימה קדמון שהרוע והשטנה שלה כלפי נתניהו אינו יודע גבולות. והגדול מכולם הוא יגאל סרנה שבכל רשימה שלו הוא משתלח בראש הממשלה ועוד רגע הוא מוציא פולסה דנורא נגדו.

אבל מה אפשר לעשות, החיים מלמדים כי אינטרסים משותפים בין עמים אינם נשברים או עולים על שרטון בגלל יחסים קרים או שלילים בין מנהיגים. האינטרס הציבורי עולה על האישי, ובזה הוכיח אובמה כי הוא קורץ מגזע של מנהיגים שיודעים להתעלות מעל רגשותיהם ולעבוד עם שנוא נפשם למען מדינתו ומדינה חברה.

כדוגמה אפשר להביא את השגריר רון דרמר, עושה דברו של נתניהו, שהיה פעיל מאוד במלחמה כנגד הסכם הגרעין, וכל הפרשנים ויודעי הדבר אמרו כי אם תאבי חיים אנחנו בארה"ב כי אז על נתניהו להחזיר ארצה ולהחליפו באחר. וראו זה פלא הוא נשאר, הוא מתפקד, ולא מתלונן כי מדירים אותו במסדרונות השלטון.

אז למה הפרשנים כל הזמן הולכים על-פי רצונם האישי ולא על-פי הגישה האוביקטיבית, הרי הם לא דרדקים שזה עתה קפצו לעולם הפרשנות. בעניין זה הם יכולים ללמוד משגרירנו בעבר בוושינגטון, מיקל אורן למרות היותו חבר כנסת מטעם מפלגת כולנו. בעניין זה הוא מתנהג ומפרשן על-פי נסיונו גם כאשר זה לא תואם את רצון המראיין והפרשנים.

ומכאן כאשר אני קורא את מאמרי הפרשנות של ברנע, שיפר, קדמון וסרנה אני מיד עושה סיבוב של 180 מעלות בפרשנות. בעניין זה מוטב שילמדו מבן דרור ימיני ויועז אנגל שני פרשנים שפויים של ידיעות אחרונות וישכילו כיצד כותבים פרשנות הוגנת ונכונה.