אירופה התעוררה - השאלה לכמה זמן?

לא תהיה זו, כמובן, הפעם ראשונה שבשמאל הקיצוני בישראל יחושו לעזרת האיסלאם הפונדמנטליסטי. תזכורת קצרה למי שכבר שכח.

ב-26 בפברואר 1993 פוצצה חבורה של מחבלים מוסלמים קיצוניים מכונית תופת עם 600 ק"ג חומרי נפץ, בחניון שמתחת למגדל הצפוני של מגדלי התאומים בניו-יורק. כן, זו הייתה מעין חזרה כללית לקראת מה שאירע ב-11 בספטמבר 2001 (והמוח המתכנן של אותו מגה-פיגוע רב-קורבנות, חאלד שייח מוחמד, הודה כי הושפע ממה שעשה ב-1993 - י.ר.).

ב-1993 נהרגו "רק" 6 אנשים ויותר מ-1,000 נפצעו. מתוך 8 המבצעים הצליחו האמריקנים, בדרכים שונות, לשים ידם על 7, כולל מפקד המבצע, רמזי יוסוף איש "אל-קאעידה". הם הובאו לדין הורשעו ונכלאו לתקופות ארוכות.

אבל כל זה לא מנע מהפרקליט הפלשתיני הוותיק, אורי אבנרי, לפרסם בעמודי הדיעות של מעריב, כי הגוף היחיד שהיה לו עניין לכוון את האש לעבר המוסלמים היה ה... "מוסד" הישראלי. מי שחשב כי אבנרי עסק רק במירוק עוונותיהם של הפלשתינים - התבדה. הוא גם דאג לאיסלאם בכלל.

אתמול דמתה היבשת העשירה, התרבותית, המנופחת משביעות רצון עצמית, ליבשת במצור. מי שרק תמול-שלשום הטיף לישראל בנושא "הומאניזם דרך כוונת הקלאצ'ניקוב", עקב בזכוכית מגדלת אחרי כל מהלך שלה שמא יאופיין ב"הפעלת כוח לא מידתית", וביקר בחוצפה שלא תתואר את צעדיה למלחמה בטרור הפלשתיני, דמה אתמול לילד מפוחד, רועד מפחד, שכל חפץ חשוד עורר אצלו היסטריה נוראית.

שבעה מצודים משטרתיים ברחבי צרפת אחר חשודים בטרור, העלאת הכוננות הביטחונית בבלגיה, שני מטוסי אייר פראנס שביצעו נחיתות בלתי מתוכננות בדרכם מארה"ב לצרפת בגלל איומי הטמנת פצצות, נמל התעופה קסטרופ בקופנהגן שנסגר בשל חפץ חשוד, וחפץ אחר שביטל משחק רעים בכדורגל בין נבחרות גרמניה והולנד, שעמד להתקיים בהאנובר, בנוכחות הקנצלר מרקל.

אפילו שוודיה לא זכתה לקבל חסינות מאיומי הטרור האיסלאמי, בזכות שרת החוץ מרגוט וולסטרום (שכזכור גילתה חוש בלשי סופר-מפותח, וחשפה את הקשר בין מדיניות ישראל לטבח שביצע דאעש בפריז), וגם היא נאלצה לעסוק במצוד משלה.

המהפך בהתנהגותה של היפהפיה האירופית הנמה היה מדהים. "פתאום" גילו שמולנביק הבלגית היא בירת הטרור האיסלאמי של אירופה; "פתאום" נתגלתה אתמול - מתחת לאפם של שירותי המודיעין הצרפתיים שישנו או נתבקשו לעצום עין - כי בפרברי פריז נמצאת דירה שהיא בעצם מחסן נשק וחומרי חבלה; "פתאום" נתגלה שכמה עשרות מחבלי דאעש - שהתאמנו בסוריה ועירק - ניצלו את שטפון ההגירה הגדול שנע לעבר הגבולות הפרוצים של היבשת המנומנמת, כדי לחדור כסוכנים-רדומים של ארגון הטרור הרצחני, ליעדים הבאים ביבשת האמורה להיות חלק מהח'ליפות האיסלאמית העתידית.

אירופה נמצאת עכשיו בשלב היקיצה המכאיבה. היא התעוררה בגלל קולות הירי שעלו מפריז, מזעקות הפצועים ומן הבכי שנשמעו בתיאטרון הבטאקלאן. היא הכריזה כי בכוונתה לצאת למלחמה על חייה ועל ערכי התרבות היקרים לה. אבל בהתחשב באופיה הקולקטיווי, היקיצה הזו לא תימשך זמן רב.

ב-7 בינואר השנה, פירסם הסופר הצרפתי השנוי במחלוקת, מישל וולבק את יצירתו החדשה "כניעה" - חזון בלהות דמיוני המתרחש בשנת 2022, כאשר צרפת הופכת לרפובליקה איסלאמית. כאילו כדי לרמוז שנבואתו של וולבק איננה כה דמיונית, ארבעה ימים בלבד לאחר יציאת הספר (שהפך מיד לרב-מכר), רצחו שני טרוריסטים מאנשי "אל-קאעידה", 8 מחברי מערכת "שרלי הבדו", וכעבור ארבעה ימים נוספים, נרצחו ארבעה אנשים נוספים בהיפר-כשר".

מאז יציאת הספר, נמצא וולבק תחת מיתקפות, וחבריו יעצו לו לרדת למחתרת, בדומה למה שנאלץ לעשות סלמן רושדי ב-1988, בעיקבות ספרו "פסוקי השטן" (אגב, לידיעת הנשיא אובמה: אירן עד היום לא ביטלה את עונש המוות שהטילה על רושדי - י.ר.).

וולבק יוכל לחיות זמן מה במחתרת. השאלה היא אם גם צרפת תסכים לחיות כך?