העולם המערבי מנגיש את עצמו. יש לנו מספיק כסף על-מנת לאפשר כמעט לכל איש ואישה להגיע לכל מקום ומקום. מעליות, רמפות, תרגום לשפת הסימנים, רמזורים "מדברים" ועוד.
טונות של כסף עולה ההנגשה הזו, ולנו אין ספק - אנו מנגישים ונמשיך להנגיש את מדינת ישראל לאנשים עם מוגבלויות. אך דווקא בכנסת, המקום בו נולדת ונוצרת אותה חקיקה המחייבת את ההנגשה, אנו נתקלים פתאום בבעיית הנגשה קריטית מאוד - בעיית ההנגשה של מערכת ההצבעה.
אותה כנסת שיש לה כסף לכל, כולל לשכר מנופח מאוד של חבריה, לא השכילה לפתור בעיה טכנולוגית טריוויאלית - הנגשת מערכת ההצבעה למגבלותיה של ח"כ
קארין אלהרר.
והרי לא צריך להנגיש את כל הכנסת, לפחות לא תחילה. ההצבעות חייבות להתבצע כאשר חברי הכנסת ישובים במקומם, ובעיית ההנגשה הספציפית עבור ח"כ אלהרר היא כאמור כלום מכלום.
החלופה שנבחרה בכנסת, אשר לא כל כך ברור אם תואמה מראש כדין ובתוקף סמכות, היא חלופה רעה, מזיקה. מה עוד, שח"כ
אורן חזן טוען בתלונה שהגיש לוועדת האתיקה שהמוגבלות הזו והפתרון המקומם שניתן לה פורשו לא נכון והביאו את הח"כ הנכבדה לנהל שיחת טלפון מהנייד שלה בעוד ח"כ אחר מצביע עבורה.
אורן חזן ראוי לכל ביקורת, אם כי העלייהום עליו מוגזם, ואף אם יש לו מוגבלויות, אז גם בהן יש להתחשב. עם זאת אנו לגמרי מתעלמים מהעובדה שהצבעה כפולה היא תופעה שיש לעקר אותה, ואם מערכת ההצבעה בכנסת איננה מונגשת לנכים, עלינו להנגישה, ולא לעקוף את הבעיה בהתרת הצבעות כפולות.
