המשבר בין פוטין ל
ארדואן מושך הרבה כותרות ותשומת לב, והנה התבשרתי בתוכנית של
שי גולדן ושרון כידון ( 1.12.15) כי יופיע הפסיכולוג הנודע פרופ' יורם יובל שיציג ניתוח פסיכולוגי של שני האישים.
פרופסור יורם יובל הינו פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר וחוקר מוח בעל שם. הרצאותיו, כספריו, ותוכניותיו בטלוויזיה מעניינות ומרתקות. בתוכניותיו בטלוויזיה הוא מתגלה כאדם נעים בהקשבה, סבלנות ואמפטיה למרואיינים, באווירה מקצועיות, נעימה, ורגועה. ציפיתי לקבל ניתוח פסיכולוגי מעמיק כמיטב הידע ויכולתו המקצועית.
לתדהמתי, בפנים זועפות, בקול רועם, ובעיניים רושפות שנאה, נתן את הניתוח הפסיכולוגי כדלקמן:
פוטין וארדואן, אמר, הם שני מיליארדרים שהתעשרו מעושק עמם, וכל עניין הפלת המטוס והסכסוך ביניהם הוא שטויות, הכול על-מנת לבלבל את המוח של האזרחים ולהסיט את תשומת ליבם מהעושק והגזל שמבצעים בהם.
והגדיל והוסיף: הנה עכשיו עומדים לאשר את מתווה הגז, גונבים מאזרחי המדינה את אוצרם, ונתניהו עושק את אזרחי המדינה וכוונתו היא לקחת את כספי מדינת ישראל ולהעבירם לידי מיליונרים בארה"ב. ובכן,
במקום ניתוח פסיכולוגי של פוטין וארדואן, קבלנו הבעת דעה פוליטית, ושנאה אישית לבנימין נתניהו, שלובתה במערכת הבחירות ע"י בוז'י וחבר מרעיו, בתמיכתה הפעילה של התקשורת. צר לי שהפרופסור הנכבד נפל למהמורה זו.
במגרש הזה אין לפרופסור הנכבד שום יתרון על מוכרי הירקות בשוק מחנה יהודה, והם אכן הוכיחו כי ראייתם והבנתם את המציאות במזרח התיכון עולה אלף מונים על הבנתם של האינטלקטואלים והאליטות המורמים מעם ( בעינ י עצמם)
בסך הכול מיחזר הפרופסור את טענתו של פרופ' ירון זליכה בסדרה "מגש הכסף", כופף אותה למטרותיו הפוליטיות, והפך את היוצרות. דברי הפרופ' זליכה היו: (מן הזיכרון, כפי שהבאתי את דברי פרופ' יובל): "בזמן שבלבלו לכם את המוח עם פלשתינים, שלום, שטחים והתנחלויות, גנבו אתכם". לעיסוק הבלבדי בנושאים אלה והזנחת כל הנושאים הכלכליים והחברתיים אחראים אנשי מפלגת העבודה והשמאל הישראלי שהיו בשלטון, החל מתום מלחמת ששת הימים ב-1967. 10 שנים בטרם עלה הליכוד לשלטון, ובשעה שבנימין נתניהו הצעיר אולי רק חלם על קריירה פוליטית.
כאינטלקטואל אקדמאי אחראי אני בטוח שפרופ' יובל קרא והתעמק במתווה הגז בטרם יחרוץ משפטו, ואולי אפילו נועץ וקבל הבהרות מכלכלנים ואנשי מקצוע מידידיו. צר לי שלא הביא מובאות ולא שיתף את הציבור בתובנות שרכש בהתעמקות בנושא זה.
אני קורא לפרופסור יובל, כפסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר וחוקר מוח, לבצע מחקר פסיכולוגי/פסיכיאטרי מדעי - מקצועי, אוביקטיבי ומעמיק על המנטליות של השמאל הישראלי, ועל מוחו של השמאלן הישראלי.
איך אנשים נבונים יכולים לשנוא את מדינתם ומולדתם, לפעול לחורבנה, ולאהוב את אויביהם ושונאיהם. נזכיר לדור הצעיר כי השמאל הישראלי (מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה) נשא בחלק נכבד של הקמת המדינה והגנה עליה, היה חוד החנית של הציונות וההתיישבות, הקים יישובים, קיבוצים ומושבים, לתפארת באזורי ספר שקבעו את גבולות המדינה. זה היה שמאל אחר מהשמאל האנטי-ציוני ופרו-פלשתיני שיש לנו היום, אם כי חלק מהסימפטומים היו כבר אז: הסגידה וההתרפסות לממלכת הרשע, ברית המועצות ולמנהיגה, רוצח ההמונים, יוזף סטאלין ימ"ש, בה היה נגוע חלק מהשמאל (השומר הצעיר ומפ"ם).
איך לאחר מלחמת ששת הימים הפך עורו והפך שונא ארץ ישראל, שונא ההתיישבות היהודית, ושונא מדינת היהודים, ומצד שני, חבר ואוהב ומתרפק ומתרפס לאויבי ישראל, מפיץ דיבת הארץ בין האנטישמים בחו"ל, וביחד עם אויבי ישראל המוצהרים פועל לחרמות ולדה-לגיטימציה של מדינתו שלו.
יוכל הפרופ' יובל להיעזר בבת דודתו זעפרן מ"
שלום עכשיו" המסיירת ביהודה ושומרון ומדווחת בשקדנות ובחריצות למפעיליה על כל בית שנבנה ביישובים היהודיים (התנחלויות בז'רגון השמאל).
אפנה גם את הקורא למאמר בשם "השמאל הישראלי, החמאס, ואבו מאזן" שכתבתי בעיתון זה ב-17.8.2014, בשלהי מבצע צוק איתן.
ובאשר לפוטין וארדואן, לא צריך להיות פסיכולוג. כל אדם בעל שכל ישר יבין כי פוטין וארדואן הם שני דיקטטורים קשוחים וחזקים, ואפילו אכזריים, בעלי אגו מנופח, שניהם נשיאי שתי אימפריות בעבר שירדו מגדולתן ושני האישים רוצים לחזור לתקופות שהאימפריות הללו היו בשיאן.
ארדואן, בטיפשותו, לא הבין מראש מה שפוטין מלמד אותו עכשיו בדרך הקשה, ונותן גם שיעור לכל העולם:
תיזהרו לכם, איתי לא מתעסקים!!!, ומי שיעיז יחטוף. בפרט, ארדואן, שכוחותינו אינם שווים.
כאן מתבטאת גדולתו וחכמתו של בנימין נתניהו, שראה את הנולד, טס למוסקבה, נועד עם פוטין והגיע עמו להבנות ולתאום ביטחוני, על-מנת להימנע ממצבים שהאיסלאמיסט האנטישמי נפל אליהם. צר לי רק שנתניהו לא למד מפוטין עוד דבר אחד. פוטין הראה בגלוי את הבוז שהוא רוחש לארדואן.
נתניהו לא הבין שכך יש לנהוג, ולא ללחוץ את ידו המטונפת של הסמרטוטר, גדול אויבינו, מרמאללה. מר נתניהו, כל מימי האוקיינוס את ידך לא ינקו (שייקספיר, מקבת).
