חברות הביטוח והבנקים אינם מעל החוק?

שקיפות בחברות ביטוח בישראל

ביום 6.12.15 פנה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ליו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) בדרישה להפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 60 לתקנון הכנסת בדרישה להעביר בנושא שקיפות בחברות הביטוח בישראל ל"דיון מהיר" בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע ועקרונות שקיפותו לציבור, בנושא שקיפות בחברות הביטוח בישראל.

ביום 30.12.15 התקיים "דיון מהיר" בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע ועקרונות שקיפותו לציבור בראשות יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר (המחנ"צ) בו הציג ח"כ מקלב את את הצעתו וציין, כי עוצמתם ההולכת וגוברת של התאגידים בכלל וחברות הביטוח בפרט יש בהן עד לכדי פגיעה בזכויות אדם.

ח"כ מקלב טען בוועדה, כחלק מחובת השקיפות ומהזכות לחופש מידע, יש צורך שהאזרח ייחשף לכל מידע שהינו רלוונטי לגביו, שכן מדובר בדיני נפשות, בין אם המידע מצוי בידי הרשות הציבורית-הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר ובין אם הוא מצוי בידיהם של תאגידים עסקיים גדולים, המפוקחים על ידה.

ח"כ מקלב ציין עוד, כי חברות הביטוח משפיעות לא פעם באופן משמעותי על זכויותיו של האזרח הקטן ואף נותנות שירות חיוני במצבי חרום ומצוקה קשים לציבור, היכולים להוביל את המבוטחים כתוצאה מהיעדר מידע להידרדרות בבריאותם במקרה אחד ובמקרה השני להרעת כלכלית חמורה במצבם הכלכלי ולחדלון פירעון, בגלל וכתוצאה ממעשיהם או חוסר מעשיהם, של חברות הביטוח שכאמור מחייבת נשיאה באחריות לתוצאות מעשיהן.

למרות שבישראל מתפרסמות לעתים רחוקות מאוד דוחות אחריות תאגידית, של חברות הביטוח, שכן חברות הביטוח הן חב' פיננסיות המונפקות בבורסה, והן אף מחזיקות בכספי פנסיה והנובע מכך שהן למעשה " נאמנות" ןמחזיקות בכספי ציבור, יחד עם זה חברות הביטוח מסרבות לספק מידע חיוני וקריטי לציבור המוטחים בפרט על שאלות שיש בו כדי להשפיע על החלטה מושכלת של ציבור הצרכנים בישראל, ממי לרכוש פוליסה ומי לא ואיזה פוליסה היא מתאימה ורלוונטית למבוטחים. מה שהתברר בדיעבד, כך למשל: שמבוטחים רכשו פוליסות סיעודיות ושילמו מאות ואלפי שקלים ואחרי מספר שנים הפוליסות בוטלו באופן חד-צדדי על-ידי חברות הביטוח, לא רק שהמבוחים לא קיבלו שירות אלא גם איבדו את כספם.

עוד נאמר שחברות הביטוח מסרבות לתת מענה לשאלות כגון: מהו פרק הזמן הממוצע שחולף מרגע שמתרחש מקרה ביטוח ועד לתשלום בפועל של תגמולי ביטוח בשנה מסוימת, מהו אחוז (%) התביעות שהוגשו באמצעות עורכי-דין לעומת אחוז התביעות שהוגשו על-ידי המבוטחים באופן עצמאי. (כולל תביעות קטנות) וכן מהו שיעורי אישור התביעות, הבעיה מתחדדת בענף ביטוחי בריאות כאמור בתביעות ביטוח סיעודיות.

שת"פ בין מתחרים בהתנהלות מול רשות מבצעת והמחוקקת

על רק העובדה שחברות הביטוח ותאגידים גדולים נמנעים מלפרסם מידע לציבור הרחב משום, שיש ביכולתם לשתף פעולה בניהם, סביב שולחן אחד ולדאוג להחרגתם כאמור מחוק ההגבלים העסקיים באמצעות חברות באיגודי חברות הביטוח והבנקים, במיוחד בהתנהלות מול רשויות ומשרדי ממשלה (גולטורים) וכן בוועדות הכנסת, התנהלות זו היא בבחינת הסדר כובל ולכאורה עבירה (פלילית) על החוק.

ולכן היה בדעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לשנות את גילוי דעת קודם משנת 2000 (שהוצא ע"י הממונה דאז דוד תדמור) חוו"ד שהייתה כזכור בעייתית מבחינת ניסוחה, פרופ' גילה, שהיה הממונה על הגבלים העסקיים לא היה מעוניין להחריג ולתת הכשר מראש וכללי לכל שיתוף-פעולה, בין חברות או בעלי עסקים, אלא אם כן, הוא אינו פוגע בתחרות. לדברי פרופ' גילה העברת מסרים זו, הינה בעייתית ויכולה להתרחש במסגרת מגעים אלה ולכן יש חשש מעצם הישיבה המשותפת ושיתוף-הפעולה" של החברות .
השאלה היא: האם התאגדותם של חברות הביטוח ובנקים באיגוד חב' הביטוח ואיגוד הבנקים הוא למעשה הסדר כובל? הפסיקה בארה"ב סבורה שלא כל התאגדות היא בלתי חוקית, אך יש שיתופי פעולה סביב שולחן אחד בו יובילו המעורבים להסדר כובל בניגוד לדיני ההגבלים העסקיים.

מהו הסדר כובל? - סעיף 2 (א) לחוק: "הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר".

הופעתם של נציגי הבנקים באמצעות איגודי חב' הביטוח והבנקים מול רשויות הממשלה והכנסת היא לכאורה עבירה על החוק, שיש כאן שיתוף פעולה בנוגע לשינויי חקיקה.

אם זה לא היה ברור למישהו, בא סעיף 5 לחוק הגבליים עסקיים וקבע: "קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם, יראו כהסדר כובל כאמור בסעיף 2, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל".

כזכור, בתחילת השנה הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' גילה הבהיר, ביום עיון (2/2015 ) שיזמו ארגון היועצים המשפטיים בחברות (ACC) כי עצם הישיבה המשותפת והחלפת הרעיונות כפופות לדיני ההגבלים העסקיים ושיתוף-פעולה בין מתחרים, גם אם הן נעשות למטרות לגיטימיות ולפעולות בנוגע לשינויי חקיקה, עדיין הן תהיינה חשופות לבדיקה של חוק ההגבלים העסקיים ולכן כי "בימים אלה שוקלת רשות ההגבלים העסקיים לתקן את גילוי דעת של גוד תדמור לגבי שיתוף-פעולה בין מתחרים מול רשויות ומשרדי ממשלה".

למי שלא היה ברור עד היום, על מה ולמה "הוטס" פרופ' דויד גילה מתפקידו כממונה על ההגבלים העסקיים, לא רק על תאגידי הגז (שוד הגז) אלא הוא גם ביקש להחיל את דיני הגבליים העסקיים על הבנקים ועל חברות הביטוח.

בדיון בוועדת השקיפות (30.12.2015) קבלו נציגי איגוד המוסכים מר רונן לוי ואריה אשד על כך שחברות הביטוח לא מנגישות מידע לבעלי המוסכים, ואף לא לציבור הרחב, על-מנת לקבל החלטות מושכלות בהתנהלות מולם.

למעלה מזה נטען, כי חברות הביטוח פועלות כקבוצת ריכוז מול הציבור (ר' סעיף 31 לחוק ההגבליים העסקיים) ולמרות שאיגוד המוסכים פנה לממונה על ההגבלים העסקיים בבקשה לפעול כנגד חברות הביטוח משום שהן פועלות כקרטל, התשובה הייתה תפנו למפקח על שוק ההון והביטוח, לשפנו למפקחת על שור ההון והביטוח, הממונה על שוק ההון החזירה אותם לממונה על ההגבלים העסקיים.

אם שאלתם למה ומדוע?

התשובה היא ביכולתם של חב' הביטוח והבנקים להחריג עצמם מתחולת החוק ולקבל פטורים, בדומה לכך, שתאגידים ענקיים כגון: "טבע", "כי"ל" ואינטל מקבלים "פטורים" ממסים, כך איגודי חב' הביטוח והבנקים מקבלים פטורים מתחולת חוק זה או אחר ובפרט חוק הההגבלים העסקיים.

איך עושים את זה ?

על-ידי כך "שמסנדלים" את הממונה על ההגבלים העסקיים, לפני כל החלטה של הממונה הוא נדרש להתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים (סעיף 31ד(א) לחוק הנ"ל) וכן הוא חייב להתייעץ עם הממונה על שוק ההון והביטוח (סעיף 31ד (ב)) ומה בכוונתו לעשות לפני שהוא שקובע כי חב' הביטוח והבנקים הן "קבוצות ריכוז" על-פי חוק הגבלים עסקיים.

איזה עצה לדעתכם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון והביטוח יתנו לממונה על ההגבלים העסקיים? הנה התשובה בסעיפי ההתייעצות עצמם:

"ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה"

וכך הלאה: "ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה"

למה זה קורה?

משום שאחת ממטרותיו של בנק ישראל היא לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה סעיף 3 (א) 3 לחוק בנק ישראל ובלשון החוק: סעיך קטן (3) "לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה". ואם תגידו מה עם הצרכן? התשובה קודם יציבות הבנקים ואחרי כן הצרכנים, הם כאמור בסוף התור.

נציג חברות הביטוח מר רפאל דרופמן: הגיב לדברים שהועלו בדיון וועדת השקיפות ואמר אני מייצג את איגוד חברות הביטוח, אך אין לי מושג מדוע נציגי חברות הביטוח לא הופיעו לדיון למרות שהוזמנו על-ידי וועדת השקיפות של הכנסת (יש מי שיומר שהן מעולם לא מתייצבות) יש להן לכל אחד מהן לוביסט כאן בכנסת, והם נמצאים כאן.

נציג איגוד חברות הביטוח הוסיף ואמר: לחברות הביטוח אין עניין להתדיין בבתי משפט עם מבוחים, כי זה לא נכון כלכלית, האומנם?. במסגרת הופעתי בבית המשפט בעבר, למדתי כי עיקר הכסף שחברות הביטוח עשות כאשר הן משקיעות את הכסף בבורסה או בנירות ערך או באג"ח, בשעה שהם "מאחרות" במכוון את תשלומי תגמולי הביטוח למבוטחים ושומרות על הכסף בידם, כך הן עושות את מרבית הכסף, אז מי אמר שזה לא כדאי כלכלית?

לא זו אף זו, אמר אחד המתדיינים בוועדת השקיפות בכנסת השבוע, כי חברות הביטוח משתמשות בבתי המשפט כמסלקה, לצורך עיכוב הכספים, בדומה להפקדת שיקים המוסלקים בבנקים ואלה מרוויחות על הכסף המוסלק ימי ערך ולא משלמות על זה ריבית וה"ה כחוק. נכון שלבתי משפט יש סמכות להפעיל סנקציה על "דיליי" מכוון מראש בתשלום תגמולי ביטוח, אולם בתי המשפט לא ממהרים לעשות כן.

יו"ר "הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת מידע ממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור", ח"כ סתיו שפיר: (המחנ"צ) ציינה בדיון, כי חברות הביטוח פועלות בקו התפר שבין המישור הציבורי למישור המסחרי, מאחר שהן מספקות שירותיים בסיסים לציבור, ולפיכך חלה עליהן חובה מוגברת לשקיפות ולאחריות תאגידית.

ח"כ סתיו שפיר, עוד שאלה את מנהל תחום ביטוח כללי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מר אסף מיכאלי (הרגולטור) איזה מידע הם דורשים מנציגי חברות הביטוח בשאלות שנוגעות לשירות הלקוחות שלא מתקבל על ידם, ותהתה, כיצד בחרו חברות הביטוח לשלוח נציג אחד בשם כולן מטעם איגוד חברות הביטוח שעובד עם חברת לובינג? דבר שמעלה קשיים,בפרט משום שתיאום העמדות והיעדר נציגי החברות עצמן שאינו אפשר לוועדה לקבל תשתית עובדתית והתייחסות ספיציפית מכל חברה וחברה.

אחת ממסקנות וועדת השקיפות אשר הונחה על שולחן הכנסת, הוועדה מבקשת ממשרד האוצר את עמדתה ביחס להעסקת חברת לובינג יחידה המייצגת את רוב הביטוח בפרט בדיוני ועדות הכנסת, שכן נראה שיש כאן עבירה על דיני הגבלים העסקיים, כמתואר לעיל.

סוף דבר הכול נשמע

חברות הביטוח והבנקים עושים בכנסת (רשות מחוקקת) ומול משרדי הממשלה (רשות מבצעת) כבתוך שלהם, (עיין ערך תחקיר דני יסדר) כאשר הן פועלות באמצעות איגוד חברות הביטוח או איגוד הבנקים שיש בו כאמור ליצור שיתופי פעולה, המוביל לריכוזיות-קרטל במשק והחלפת רעיונות אלה פוגעות בציבור הצרכנים ומונעות תחרתיות דבר שפוגע בהליך הדימוקרטי, והראיה, הן מצליחות להחריג את עצמם באמצעים רגולציה חקיקיתית.