סרו לסוריה <br>

לפי דוח של המרכז הסורי לחקר מדיניות שפורסם השבוע, 470,000 בני אדם נהרגו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוד 1.9 מיליון נפצעו. מספר זה מתייחס לכלל הנפגעים, כולל כוחות אסד, מורדים וארגונים שונים ביניהם דאעש. מבחינת אזרחים בלבד, ההערכה היא שלמעלה מ-200,000 מהם מאז תחילת המלחמה. לפי המרכז הסורי לזכויות אדם, עד דצמבר 2013 נהרגו למעלה מ-130,000 אדם. מספר הכולל אזרחים, כוחות משטר ואופוזיציה. התערבות בינלאומית לנוכח מספרים אלו? רק באוגוסט 2014 ורק נגד דאעש.

נחזור קצת אחורה, ודווקא לעירק. ביוני 2014 דאעש החל ב"בליצקריג" שלו במערב עירק וכבש ערים רבות ובהן מוסול, תיכרית, בייג'י ומתקני הזיקוק שלה, והגיע עד פאתי בגדד. חודשיים לאחר מכן, התרחשו שני אירועים שהביאו בסופו של דבר להתערבות אמריקנית בעירק ולפעילות אווירית נגד דאעש. הראשון: התקדמות כוחות דאעש לעבר העיר ארביל, בירת האוטונומיה הכורדית בצפון עירק, בה היו אזרחים אמריקנים רבים. השני: המצור של דאעש על העיר סינג'אר וביצוע טבח בתושבים היזידים (הנוצרים), דבר שהביא חלק מהיזידים להימלט לעבר הרי סינג'אר, שם שהו ללא מזון, מים ותרופות.

ב-8 באוגוסט 2014 בוצעה תקיפה אווירית אמריקנית ראשונה נגד עמדות דאעש. 11 ימים לאחר מכן, דאעש פרסם סרטון בשם "מסר לאמריקה". בסרטון נרצח העיתונאי ג'יימס פולי, "בתגובה להפצצות האמריקניות", והודגש כי העיתונאי סטיבן סוטלוף יירצח אם התקיפות יימשכו. הרצח של פולי הביא לתקיפות אוויריות נוספות של ארה"ב, ובסופו של דבר להקמת קואליציה של עשרות מדינות הפועלות נגד דאעש.

זוהי הנקודה העיקרית כאן. הפעילות נגד דאעש לא החלה בגלל האיום של הארגון על עירק או סוריה, או בגלל הרציחות והטבח שהארגון ביצע באזרחים רבים. הפעילות האמריקנית נגד דאעש החלה מאחר שהארגון איים על שלומם של אמריקנים ובעקבות רצח אזרח אמריקני. הפעילות שהתרחבה לסוריה נעשית לא כדי לסיים את הלחימה ולהציל את אזרחי סוריה, אלא כדי לתקוף רק את דאעש. לא נגד ג'בהת אל-נוסרה (שלוחת אל-קאעידה בסוריה), לא נגד חיזבאללה, לא נגד כוחות אסד או כוחות אירניים. רק נגד דאעש.

יש לציין, כי נעשו נסיונות דיפלומטיים לסיים את הלחימה בסוריה. בסוף יוני 2012 התקיימה ועידת ז'נבה הראשונה, שדנה בפתרון למלחמת האזרחים בסוריה. הוועידה התכנסה ליום אחד בלבד, וקבעה "קווים מנחים" לסיום המלחמה. הוועידה השנייה התכנסה בינואר 2014 ונמשכה קצת יותר משבוע. הוועידה השלישית התכנסה בתחילת פברואר השנה, והשעתה עצמה יומיים לאחר מכן.

אולם, ב-12 בפברואר הכריזו מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, ושר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, על הפסקת אש בסוריה, שתיכנס לתוקפה ביום שישי הקרוב. אלא שהפסקת האש לא כוללת ארגוני טרור כדוגמת דאעש ואל-נוסרה. בכל הזמן שבו נערכו הפגישות הדיפלומטיות, לא בוצעה תקיפה אווירית אמריקנית אחת נגד מטרות של משטר אסד, בעוד הרוסים ממשיכים לתקוף ללא הפרעה את המורדים - כולל אלו שאומנו בידי ארה"ב.

אז מה היה לנו כאן? ארגון אחד שרוצח ללא הבחנה שהפעילות נגדו החלה מתוך אינטרסים, רודן אחד שקרוב לחמש שנים טובח ללא הפסקה את בני עמו, מעצמה אחת שמסייעת לאותו רודן באמתלה שהיא נלחמת רק נגד טרוריסטים אך בעצם נלחמת נגד כל המורדים, צל של מעצמה שרק דיברה נגד הרודן וברגע האמת פעלה בכלל נגד גורם אחר.

הלחימה בסוריה היא מקרה בוחן ליחס המערב כלפי האחר בשנים האחרונות. הפעילות היא לא כדי לעזור לתושבים נגד דיקטטורה, דיכוי ורצח, אלא מתוך אינטרסים אנוכיים. דאגה אמיתית לגורל אזרחי סוריה הייתה מביאה לפעילות אמיתית מצד ארה"ב, כפי שפעלה נגד הטליבאן וסדאם חוסיין. אין זה אומר שהיה צריך לפעול בדיוק כמו אז, אבל היה צריך לפעול כבר לפני זמן רב. למערב אכפת רק אם זה קורה בחצר האחורית שלו. לאור הפיגוע בפריז והצהרות דאעש, נראה שרמת האכפתיות תעלה בקרוב מאוד.