תוצאות הבחירות לפרלמנט האירני (26 פברואר 2016) המשקפות ניצחון למחנה הרפורמיסטי באירן, מוצגות במערב כנדבך נוסף בתהליך השתלבותה מחדש של אירן במשפחת העמים. מה שנתפס כדחיקה הדרגתית של רגלי האייטולות הפנאטיים, נוכח האופוריה הנובעת מהסכם הגרעין, מקוטלג אפוא כביטוי נוסף להצלחת הדיפלומטיה האמריקנית בהקשר האירני והבני"ל, כאשר הנשיא רוחאני רושם הישג תדמיתי נוסף במערב.

מסתבר כי אופוריה לחוד ומציאות לחוד. לצד ההערכות רוויות האופטימיות בהקשר למגמת פניה של טהרן, מתקיימת באירן תופעה מחרידה של פגיעה בזכויות האדם, ובראש וראשונה בהקשר להמשך ואף הגברת היקף ההוצאות להורג במדינה.

כלי תקשורת מובילים בבריטניה ("אינדיפנדנט", "דיילי מייל", "גארדיין") מדווחים בימים האחרונים (סוף פברואר 2016), על הוצאות להורג סיטוניות שביצעו שלטונות אירן בעיירה במחוז סיסטן-בלוצ'יסטן, כאשר על-פי הנטען, כל הגברים הבוגרים מקרב עיירה זו, ללא יוצא מן הכלל, נתלו בתום משפטי בזק. לפי שעה טרם הוברר אם ההוצאות להורג בוצעו בעת ובעונה אחת או שמא לאורך מספר שבועות.

עוינים למשטר

שלטונות אירן משתמשים בד"כ בטיעון של עבירות שחיתות או כפירה באללה כעילות להגשת כתבי אישום נגד חשודים אירניים. נראה כי בהקשר הנוכחי, המדובר בעבירות בזיקה לסחר בסמים, נוכח העובדה שמחוז סיסטן-בלוצ'יסטן גובל בשטחן של פקיסטן ואפגניסטן, ולפיכך מסומן כנתיב להברחת סמים אל תוך אירן.

דובר ארגון זכויות האדם באירן מצוטט באומרו כי "שלטונות אירן הודו יותר מפעם אחת כי ההוצאות להורג לא פתרו את בעיית הברחות הסמים, אולם למרות זאת, הם ממשיכים לעשות זאת בשיטתיות". לדבריו, "מספר ההוצאות להורג בגין עבירות סמים ב-2015 היה הגבוה ביותר מזה 20 שנה".

יצויין גם כי תושבי מחוז בלוצ'יסטן הם בני העדה הסונית ולפיכך נתפסים כעויינים למשטר וכקשורים לגורמי טרור מחוץ למדינה. ייתכן אפוא שגם עובדה זו היוותה תמריץ לשלטונות טהרן להפגין מדיניות של יד קשה עד כדי חיסול כל הגברים בעיירה אחת.

מכל מקום, הוצאתם להורג באופן קולקטיבי, של כל הגברים הבוגרים בעיירה אחת הינה ביטוי קיצוני של גישה מרושעת וחסרת מעצורים מצד השלטונות האירניים. התנהלות זו מזכירה דפוסי פעולה של משטרים אפלים בהיסטוריה.

תמוה לכן שטרם נשמע קול מחאה מצד ארגוני זכויות אדם, גם לא מטעמו של מזכ"ל האו"ם, אשר ממהר כדרך של שגרה, למתוח ביקורת כלפי כל שמועה הנוגעת לפעילות ישראל בגדה המערבית. נראה כי הן האו"ם והן ארה"ב ומדינות המערב מעדיפים לטמון ראש בחול ובלבד שלא יעוררו שמץ של כעס אצל האייטולות באירן, באופן שיסכן את המשך מימושו של הסכם הגרעין.