מעבדות לעבדות

פסח 68 של מדינת ישראל נכנס לתוקף ואיתו העם המיוחד הזה. לפני בערך כ-3500 שנה יצאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. יצאנו מעבדות אמיתית לחרות אמיתית? את השאלה הזאת אני כנראה אמשיך לשאול עוד הרבה שנים. לאיזו חרות התכוונו אבותינו שכתבו שורות אלה? לא! הם לא האמינו שחירותנו האמיתית תראה כפי שהיא היום. שבערב פסח זה שבא עלינו לטובה ורק לטובה יותר אנשים הסבו בליל הסדר האחרון אל שולחן התמחוי ואל קערת הצדקה. יותר ויותר נזקקים במדינה היהודית חיים במציאות עגומה וכואבת. מציאות של "הסעודה האחרונה", שגם היא נערכת בערב פסח והיא איננה סעודה של יהודים או ישראלים. עכשיו הסעודה החגיגית היא של כולנו.

שילדים חפי פשע יישאו על מצפונם את ההנהגה הכושלת של המדינה הזאת. למדינה שכל מהדורת חדשות או תוכנית אקטואליה –הופכת לזירת מו"מ המקדשת את האמצעים בדרך למטרה: ניצחון בקרב על ליבו של הציבור. אנחנו ממשיכים לראות מול מסכי הטלוויזיה אצלנו בסלון את הפוליטיקאים מתמודדים בפני משימה בלתי אפשרית - השגת תמיכתו של העם תוך שמירה על הגזירות הכלכליות. העניין הכלכלי סבוך ומפותל, חסר יופי וטוב וחסר חרות. אנו נלחמים לבד מדי יום ביום על חרותנו האמיתית. לפעמים ניתוק חשמל בבית שופך אור על מציאות שלמה: ברגע זה, במאה אלף בתים ברחבי הארץ שוהים מאות אלפי אנשים שיושבים ברגע זה בחושך. הזרם נותק בשל חשבון שלא נפרע.

ביצועים רעים

מעולם לא הייתה מדינת ישראל כה מנותקת "תרתי משמע" כמו שעכשיו. בעולם כולו העניים מופנות למלחמה במזרח התיכון, בסוריה ובשאר המדינות. נכון לכתיבת שורות אלו אין לנו מושג האם פוטין יסכים לבקשתו של ביבי לא לירות על מטוסינו בשמי סוריה. לאן תמשיך להתגלגל המלחמה שמתגלגלת? ואנו הרי עם נבחר מכל העמים ולכן גם הוציאנו אלוקים ממצרים מתחת עבדותו הנוקשת של פרעה שליט מצרים. במקום לדאוג ולהלחם על השגת חרותנו האמיתית אנו מתעסקים בכל מיני עניינים חיצוניים אוניברסאליים. אותנו מעניין מה קורה מעבר לבארות הנפט. אותנו מעניין מה קורה עם הפליטים מסוריה, היכן שהרודן חסר המצפון והרגש כפה על עמו עבדות בלתי נידלת עטופה באכזריות חסרת מעצורים. ובינתיים המלחמה שם מביאה אותנו לשלב חדש במזרח התיכון, דווקא מעניין אותי לדעת האם בסוף הערבים יצאו מעבדותם כלפי השלטון.

דוגמה רלוונטית לזמנינו היא אם התרגיל האמריקני בדרך לחינוך דמוקרטי חדש, יהדהד הכישלון ברחבי העולם כולו, ואם זה יצליח ואובמה יוציא את העם הערבי במזרח התיכון מעבדות לחרות אמיתית הרי זאת באמת תהיה הפתעה לכולנו ואפילו יש כאלה שיורידו בפניו את הכובע.

בטריטוריה שלנו, בנוגע להתאסלמות העם הפלשתיני והמשך הקרעים בינו לבינינו, אני תוהה היכן מסתתרת העבדות והחרות שלנו ושל העם ששוכן איתנו. ואולי אבותינו טעו והתכוונו לחר(א)? מדינת ישראל ואנו נמצאים במצב מסוכן. אנשים מזלזלים אחד בשני החל ממנהיגים וכלה בקטנים. מערכת משפטית עשויה מביצועיים רעים והכי בולט זה החסך הקשה במנטליות דמוקרטית בהרבה חוגים במדינת ישראל של 2016.

הדעת נותנת שהרבה עסקניים פוליטיים נבחרו פורמלית כדין ניפחו את עצמם וסביבתם והתחילו לעשות רוח, הרבה רוח על חשבוננו. כך או כך הם מוכיחים כמה הם מנסים למרר לנו את חיינו בלי לעלות לדיון שום חלופה רצינית לתוכנית הממשלה. כי מעבר לחרות האמיתית שאנו מחפשים ממתינה לה האנרכיה שלא תוביל אותנו לשום חרות שדיברו עליה אבותינו אלא תוביל אותנו לעבדות שתסתיים בחר(א). ואולי הסדר הזה צריך לתקן בהגדה ו"להגיד" שהוציאנו מעבדות לעבדות. ולהמשיך ולחלום על אותו חלום שאולי בלתי ניתן להשגה. אותו חלום תחת הכותרת חרות וחופש אמיתי מכל הגזירות שפוקדות אותנו.