פרשת "קדושים" באור מאורעות הימים

את החברה הישראלית פוקדים שסעים רבים ושלל גילויים בחברה שרומסים ברגל גסה את הערך היפה ביותר של פרשת קדושים, ערך שהוא כלל גדול בתורה, והוא למעשה כל התורה על רגל אחת - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט 18).

פוקדים אותנו ימים מלווים בשנאה תהומית ובהתרחקות מהצו הכובש לבבות בפרשת קדושים בדבר כיבוד הָרֵעַ, גם כשאתה חלוק עליו ומתנגד לדעותיו.

ההתייחדות עם הצירוף של שתי פרשות - פרשת "אַחֲרֵי מוֹת" ופרשת "קְדוֹשִׁים" - חובקת בחובה את עובדת "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרוֹן" (ויקרא ט"ז 1) ואת הציפיה הדרוכה לעתיד בו "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא י"ט 1).

במציאות המקראית עברנו מעובדת מות בני אהרון הכהן, נדב ואביהוא, לעבר מתן כמיהה עזה למציאות חיים בעתיד של קדושים נהיה.

קדושים תהיו

במציאות חיינו העכשווית סמיכות שתי הפרשות מעבירה בחיינו את כל מאפייני המעבר מיום זיכרון כואב לחללים רבים בעימותי הדמים הפוקדים את חיינו לעברה של כמיהה לחיים ללא אימת שכול בעתיד. אנחנו מייחלים לעתיד החובק בחובו תכנים של "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ", תכנים ערכיים שיהיו שזורים בחיקה של עצמאות מדינית לה זכינו.

במציאות חיינו אנחנו עוברים מימי זיכרון ("אַחֲרֵי מוֹת") ליום העצמאות ("קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ"), עוברים מחיים של עָבָר, שיש בהם את כאב המוות לעברו של עתיד, שחובה ליצוק בו תכני חיים של צדק חברתי וחתירה לשלום, ההולמים את האמירה "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ".

מצערת העובדה, שרבים מתכני "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" אינם מפלסים דרכם למציאות חיינו היום יומית. רבים מערכי הפרשה ניצבים מובסים בחיי היום יום. בולט העדר תרגום של כלל הדרישות החברתיות של הפרשה במציאות חיינו.

חברה, שהחליטה ביודעין שמאות אלפים מאזרחיה ומילדיהם יחיו מתחת לקו העוני, זו חברה שלא מיושמת בה ההוראה הערכית "... לֹא תְּעוֹלֵל פֶּרֶט כַּרְמְךָ וְלֹא תְּלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, 10). זו חברה שמחליטה ביודעין לא להיות כרויה לזעקת רבים הנתונים במצוקה.

מאות עובדים

חברה, שנותנת לשסעים חברתיים להעמיק בתוכה, ואינה שמה סכר להסתה ולשנאה גזענית, זו חברה שתולשת מרקמות חייה את רקמת החיים המשמעותית ביותר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (שם י"ט 18).

ערכי פרשת קדושים נרמסים, כשהחוק אינו עוצר ספסרות בכוח אדם. מתיר לחברות הון לגזור קופון של אלפי דולרים מכל ראש של מהגר עבודה מתאילנד ומסין, מבולגריה ומרומניה. רק השבוע הגיעו לישראל מסין ומתאילנד מאות עובדים, שכל אחד שילם אלפי דולרים לחברות המספסרות בכוח העבודה, רק כדי לזכות להתמקם בסולם השכר הנמוך ביותר בחקלאות ובבניין בישראל.

ערכי חברה נרמסים על-ידי אטימות לקול ולציווי - "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כְּמוֹכֶם." (שם י"ט 33).

לא שמענו את קולה של אגודת הסופרים במדינת ישראל, לא שמענו את קולה של הרבנות, כי אנחנו כקולקטיב שותפים יחד להפרת הצו של "לֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ" (את הגר), כשאנחנו שותקים, עוברים לסדר היום ונותנים יד לספסרות חוקית בחותמת רשויות המדינה, שהַגֵּר הזר חייב לשלם סכומי עתק של אלפי דולרים לשרלטנות של הון נואף בישראל רק עבור זכות יסוד של אדם, רק כדי שיממש את זכותו לעבוד תמורת משכורת זעומה.

שמירה קפדנית

לא שמענו את קולה של אגודת הסופרים, לא שמענו את קולה של הרבנות הראשית נגד התופעה, שחיינו נותנים לגיטימיות לספסרות וגזל כסף מחלש וזר רק עבור מימוש זכותו לעבוד.

קדושה בפרשת קדושים אינה נבחנת רק בהקפדה על שלל הוראות ריטואליות. מבחנָהּ המוסרי הערכי של הקדושה הוא בשמירה קפדנית על צווי חיים מוסריים וחברתיים.