שאלת החבות במס על פיצויים המשתלמים בגין פגיעה מתוכנית הינה שאלה, שלמיטב ידיעתנו, טרם זכתה לתשובה ברורה בחקיקה ובפסיקה.
תוכנית השימור "הגדולה" (תא 2650 ב') שיזמה עיריית תל אביב ואשר לאחרונה הוחלט ליתן לה תוקף מנסה לפתור את בעיית הפיצוי הצפוי כתוצאה מאישורה באמצעות מנגנונים שיאפשרו העברת ומכירת זכויות בניה למגרשים אחרים.
במסגרת ההתנגדויות לתוכנית, העלו מתנגדים את הטענה, כי שלטונות המס עלולים לראות בזכויות המועברות כעסקת נדל"ן ולמסות בהתאם.
לידיעתנו, נוהלו מגעים בין הוועדה המקומית לתו"ב תל אביב לבין שלטונות המס והתגבש פתרון לפיו שלטונות יטילו מיסוי על הזכויות הנמכרות כמו מיסוי בהפקעה (דהיינו מחצית המס).
בינתיים, החליט המחוקק להתערב ובהצעת חוק פרטית, מוצע להוסיף לחוק מיסוי מקרקעין (תיקון - פיצויים אינם מכירה), התשס"ה - 2005 הוראה בזו הלשון "העברת בעלות במקרקעין ובזכות באיגוד במקרקעין, הנעשית כפיצויים לפי הוראות סעיף 197 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, לא יראו כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה".
בדברי ההסבר נאמר כך: "בחוק התכנון והבניה הוכר עבור מי שנפגע על-ידי תוכנית, מנגנון פיצוי חלופי למנגנון כספי, בדמות מתן זכויות בניה לחלקה אחרת. אדם שברשותו נכס הנועד לשימור ונפגע, אומנם מקבל פיצוי, אך היות וניוד הזכויות נחשב כאירוע מס, הדבר מהווה למעשה תמריץ שלילי לשימור. מטרת התיקון לאפשר לגופי התכנון לעשות שימוש יעיל בכלי שניתן להם, כאמור, מבלי שהשימוש בכלי זה ייחשב כאירוע מס".
