חוק פגיעה פיצוי

מנהיגי האומה הנבחרים שלנו עוסקים ללא לאות במעשה החקיקה. כמו לוחמי האש הם נזעקים לכבות שריפות. חוק נגד אלימות כנגד רופאים, חוק נגד אלימות כנגד עובדים סוציאליים, חוק נגד אלימות נגד מורים, חוק פרטי לכל צורך.

עלה על דעתי רעיון מקורי, במקום חוק לכל פועל, אולי נחוקק חוק אחד שיתאים לכולם? איזה רעיון גאוני, איך לא חשבו על זה קודם. במקרה שלנו עולה התמיהה התמימה: מדוע משלמים פיצויי עתק רק בדיבה ובזכויות יוצרים? התשובה פשוטה: כי זו מדינת אליטות. תשובה לא מוצדקת.

עלה על דעתי רעיון גאוני: יפגעו - ישלמו. פגעת - שילמת. הכוונה היא שהפוגע ישלם לנפגע פיצוי הולם תלתי משמע: יהלום בעבריין, יטיל עליו הלם, וכמובן יהלום את הסבל והנזק. כעת יש לנו הזדמנות מעניינת לבחון את החוק הזה על-רקע התלבטות של בית המשפט העליון בנושא. הנה הכתבה:

בית המשפט העליון הכריע: רוצחים ישלמו פחות פיצויים.

הבה נעקוב מילה מילה ונשים לב לפרטים. הציטוטים מופיעים עם כוכבית, ההערות שלי מודגשות:

• "לשון הסעיף קובעת כי "הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו...

בחוק שלי תשונה המילה רשאי למילה חייב!

• "השופטים אומנם הכירו בחשיבות של מתן פיצוי לנפגעי עבירה בדרך קלה ויעילה...

בהחלט נאה מצדם של השופטים להכיר בחשיבות הפיצוי. תודה רבה. בחוק שלי, ההכרה של השופטים או אי-ההכרה שלהם תעניין את הציבור כקליפת השום. חוק הוא חוק! בין אם הוא מוצא חן בעיני השופטים, ובין אם בא להם לצרוח עד מחר בבוקר. המחוקק יקבע את החוק, והשופטים יקיימו אותו! למה? כי זהו שלטון חוק וזו דמוקרטיה.

• ללא צורך בהגשת תביעה אזרחית שניהולה עשוי להימשך זמן רב.

אכן מדויק. יפה מאוד, זו בדיוק המטרה: לחסוך זמן, הליכים, טרחה ועוד הרבה הרבה מעבר

• אולם ציינו כי קיים קושי רב לחייב את מבצע העבירה בפיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי או מיליוני שקלים (בהתאם למספר הנפגעים), וזאת בלי הליך מינימלי של הוכחת נזק ממשי.

אז פותרים את הקושי. החוק יקבע שברגע שעבריין הורשע במשפט פלילי בפגיעה בקורבנו, יהיה חייב העבריין לפצות את קורבנו. נקודה. אם יש קושי, השופט יורשה להקטין קמעא את הסכום, במידה והוא יתרשם שהפגיעה קלה. אבל הבסיס חייב להיות הולם תלתי משמע, כך שיהלום בעבריין ויטיל עליו הלם. כמובן גם שיהלום את נסיבות העבירה.

• "מטרת החוק היא ליתן סעד ראשוני לנפגע העבירה, שאינו ממצה בהכרח", הסבירו שופטי הרוב...

נכון מאוד. גם! גם פיצוי לנפגע, אבל גם עונש לפוגע. שתי ציפורים במכה אחת. הערכאה האזרחי תתייתר, ויהיה ניתן להגיש ערעור על גובה הפיצוי.

• "מדובר בפשרה בין שני שיקולים מנוגדים: מחד-גיסא, הרצון להקל על נפגעי העבירה בקבלת פיצוי על נזקיהם, ומאידך-גיסא, הכרה במגבלותיו של ההליך הפלילי כהליך שבו לא מתקיים בירור ממשי של היקף הנזק של קורבן העבירה, וממילא לא חלים עליו כל הכללים והכלים של דיני הנזיקין לפסיקת פיצויים".

גללי שור. כשהשופטים רוצים הם יודעים לתת קנסות עתק. זכורים לי מקרים שהטילו עלי אימה כששופטים הטילו עשרות אלפי שקלים על זוטות. שטויות במיץ עגבניות, אין שני שיקולים מנוגדים ואין שום מאידך-גיסא. יש רק תירוצים של שופטים חובבי עבריינים היוצאים מגדרם כדי להגן על העבריינים המסכנים.

• "הלב יוצא אל בנותיה של המנוחה", הוסיפו. "אין ספק שמן הראוי לפצותן על נזקיהן, ואף ברור כי כל פיצוי כספי שיקבלו לא יחליף את מקומה של אמן בחייהן.

טריוויאלי. ומה קרה בשואה? לא יצא הלב? אין מה לעשות, אחרי שבוצע פשע אי-אפשר להשיב את הסבל חזרה. הדבר היחיד הקיים הוא פיצוי. זהו! זה הכלי היחיד. כמובן שעליו להיות הולם.

• "אולם לא זו השאלה שבפנינו. השאלה שאנו נדרשים להשיב עליה היא האם נכון להפוך את ההליך הפלילי למסגרת רחבה של פסיקת פיצויים...

זו דווקא בדיוק השאלה העומדת בפנינו, ו"כן" היא התשובה.

• "וזאת ללא בירור של ממש של היקף הנזק שנגרם...

בהחלט כן, צריך פיצוי בסיסי הולם. אם אפשר יהיה להוכיח עוד נזק, ניתן להגדילו.

• "אין מדובר במקרה הקונקרטי המונח בפנינו, אלא בשאלה של סמכות ושל קביעת המסגרת המתאימה לדיון...

אכן מדובר בחוק חדש, חוק פגיעה פיצוי, חוק שאני הגיתי אותו, ומשום מה אף גולם לא מוכן להקשיב לי. החוק הזה ישים קץ לפשיעה! ימגר את הפשע! יהפוך את הפשע לבלתי משתלם! ואת הקורבנות למשתלמת! חוק שיהפוך את הצדרעק לצדק! ואת הצחוק והחוקן לחוק. אין שום סיבה מוצדקת לכך שפיצויים הולמים הם רק בדיבה ובזכויות יוצרים.

שופט המיעוט אליקים רובינשטיין דיבר יפה, כדאי לקרוא את דבריו:

"שופט המיעוט אליקים רובינשטיין סבר כי יש להמשיך ולפסוק את הפיצוי לכל אחד מקרובי קורבן העבירה, והסביר כי יש להעדיף את פירוש החוק המיטיב עם נפגעי העבירה. לדבריו "ניתן היה לטעון כי המדובר בסעד ראשוני לנפגע העבירה, שאינו ממצה את הסעדים האפשריים, ודרך המלך תהא תביעה אזרחית במלוא שיעור הנזק. אלא שאליה וקוץ בה: במקרים רבים האפשרות לתביעה אזרחית 'רגילה' היא תיאורטית ועלולה להישאר 'על הנייר' בלבד, שכן לנפגעי עבירה רבים אין הכוחות הנפשיים לפתוח את האירועים הטראומטיים לדיון מחודש לאחר שההליך הפלילי הגיע אל סופו. סבורני כי הן לשון החוק והן תכליתו מכוונים לתקרת הפיצוי לכל אחד מנפגעי העבירה".

אמת ויציב. חד-משמעית: תכלית שלטון החוק הוא להעניש את הפוגעים ולפצות את הנפגעים. מה יותר מתבקש מכך שהפוגע ייאלץ להכניס את ידו עמוק לכיסו ולפצות בנדיבות את קורבנו?

שורה תחתונה: כדי לפתור את הבעיה הצעתי לחוקק "חוק פגיעה פיצוי" ולעשות מהפכה במשפט הישראלי, שכל העולם ילמד ממנה! כדאי להקים קרן פיצויים למקרה שהפוגע לא ימצא, וגם כדי שלא יהיה שום קשר ישיר בין הפוגע לקורבנו. המדינה תגבה את הכסף ותעבירו. אין צורך להודות, מוגש חינם כשירות לאנושות.