מְצא את המטמון

די לעיצומים

מדי פעם, בעקבות אלימות כלפי עובדות סוציאליות באחד הסניפים, כמפגן מחאה ולאות סולידריות עם הנפגעות, משביתות כל לשכות הרווחה במדינה למספר שעות את פעילותן. והדבר אומר דרשני.

למרבה הצער, העובדה שמקרי האלימות חוזרים ונשנים כלפי עובדי הרווחה, מוכיחה שצעד זה הוא בלתי יעיל, ורק פוגע באלפי הנזקקים לשרות בקרב הציבור, שלא חטאו, ומדוע אפוא הם נענשים לשווא, וההפגנה היא שלא בצדק על גבם?

צריך להחמיר את הוראות הבטיחות, את הענישה המרתיעה כלפי התוקפים, ולהדירם כליל מהשרות, כמו גם זיהוי פוטנציאל האלימות בקרב המטופלים ומניעתו מראש. חובות המטופלים, כדי לזכות בשרות, יעוגנו בתקנון, שייתלה שחור על גבי לבן בלשכה. ואולי גם ראוי להחתים כל מטופל עליו. וּבא לציון גואל.

טוטו כחלון

אם יאיר לפיד ניכס את משרד האוצר לצרכיו הפוליטיים, מה נֹאמר על השר משה כחלון, שחושב, ככל הנראה, שהמשרד עתיר הממון הוא בכיס הפרטי שלו והוא בעל הבית הבלעדי של הקופה. אז מה אם הקופה ציבורית? אחרת איך תסבירו את השלטים המתנוססים בראש חוצות, וצצים מכל זווית אפשרית "נטו משפחה -נטו כחלון"? ואם מחירי הדירות לא יורדים, ואין כל התקדמות ממשית בתחום הדיור, שוטף הבוס את מוחות ההמונים בתוכנית 'טוטו כחלון', ובהגרלות שונות ומשונות.

תעמולה נטו. העיקר לאַחז את עיני הציבור, שאם ירצה או לא, הוא חשוף ל'כחלון בלי הפסקה', על-פי מיטב המסורת הדמגוגית והפסיכולוגיה התעמולתית העובדת בעיקר על הלא מוּדע של הציבור, כדי ללכוד אותו, איך לא, ברשתו הפוליטית של השר. רק מעניין, אם את המימוּן לקמפיין הגרנדיוזי האישי שלו, במסווה של תוכנית כלכלית, הוא לא לוקח מקופת האוצר.

בַּנְקְשִׁיר

כבר התרגלנו לראות את הבנקים הגדולים יוצאים קבל עם ועדה במבצעי צדקה מתוקשרים. כי מה לא עושים כדי למשוך לקוחות לבנק - המטרה המסחרית הנעלה מקדשת אפילו עשיית מצווה - וכך הם מרוויחים שתי צפרים ביד ותדמית חיובית כבנק התורם למען הקהילה. תרגילים ביחסי ציבור כבר אמרנו?

אולם הון וסִפרות? לכאורה שני תחומים נטולי כל מכנה משותף. ובכל זאת בעידן הנְיוּ אייג', כשהכל מתקשר עם הכל, דומה שנחצה גם גבול זה. אז אחרי שבנק דיסקונט היה שותף במפעלי ספרות שונים, הלך בעקבותיו בנק הפועלים במבצע משותף עם הוצאות ספרים לרכישה מוּזלת.

ואם עד כאן הכל עדיין מתקשר, איך לא, בתרומה הכספית - דומה שבנק מזרחי -טפחות הרחיק לכת, כאשר לאחרונה יזם מבצעי תרבות שונים בסניפיו בחינם למען הקהילה. וכך קיבלנו 'מפגשפים' - השמות הגדולים בתחום הקולינריה, הסוֹפר מאחורי השיר ועוד. מעתה הבנק מזוהה לא רק עם משכנתאות וריביות, אלא לא פחות עם רוח, בידור וּפנאי, כמבצע פרסומי לכל דבר.

חרֵדה לטיסה

זוכרים את הראשונה לַטַּיִס? נכון, מדובר באליס מילר, הטייסת הראשונה בחיל-האוויר, שעשתה היסטוריה. מילר מסתבר לא לבד. במרחק שני עשורים קַבלו את נחמה שפיגל -נובק, הטייסת החרדית(!) הראשונה. אתם קוראים נכון. אם לא די בכך, היא זו שהטיסה את הזוג הממלכתי הראשון בישראל -ראש הממשלה ורעייתו - לסלוניקי, וכבשה את הכותרות. היא תיכנס אפוא לספרי גינס, כמי שעשתה היסטוריה כפולה.

כפי שפורסם, נובק היא נשואה ואם לארבעה, אך זה לא מפריע לה להגשים את חלומה המקצועי באוויר. כמו חרדיות רבות, היא עוד הוכחה לכך שמשפחה, קריירה והלכה קפדנית הולכות ביחד, ואין ביניהן כל סתירה.

רוצים עוד סקופ? והפעם מעֵבר לים. לא מכבר מונתה שופטת חרדית ראשונה בארה"ב, אם לשישה, וּשמה רחל פראייר. בקרוב בישראל?

בקטנה

לקראת שבת: אצלנו זו מסורת. אצלי זאת חווייה (פראפרזה על פרסומת).