המרת עיקול ביפוי כח? <br> |
תמצית העובדות
זוהי בקשה להמרת עיקולים, שהוטלו על כספים שבחשבונות על המבקש, במסגרת תובענה למזונות ותובענה רכושית, שהגישה המשיבה נגד המבקש, בעיקול על זכויותיו בנכסי מקרקעין. לצורך כך מוכן המבקש להמציא יפוי כח בלתי חוזר לטובת המשיבה, לצורך העברת זכויותיו בנכסי מקרקעין אלה.
הבקשה להמרת העיקול בתובענת המזונות נדחתה; בנוגע לתובענה הרכושית, בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי
נקבע - ההלכה הפסוקה קבעה, כי בית המשפט לא יתיר המרתו של העיקול, מקום שהברירה היא בין עיקול ממון לעיקול נכס. השינוי שארע בפסיקה ובחקיקה בנושא סעד העיקול הזמני לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעמיד את הקניין כערך חוקתי ראשון במעלה, מצדיק בחינה מחדש גם של ההלכה בנוגע להמרת העיקול, תוך שימת דגש על ההיבטים החוקתיים, כך שיש לנקוט בגישה מרוככת יותר מזו שנהגה בעבר, כלפי נתבע, הממציא ערובה כחלופה לסעד שפוגע בו, גם אם זו ברמת נזילות ובאפשרות מימוש פחותה.
נקבע - במקרה דנן, הבקשה הוגשה בתום לב, שכן קיומו של העיקול יוצר מגבלה של ממש על כושר הייצור של העסק של המבקש, ולפיכך, המבקש הוכיח כי יש לו אינטרס של ממש בהמרת העיקול; שווי הנכסים החילופיים המוצעים עולה על סכום העיקול הקיים, ואין ספק שיש בו גם כדי לספק את תשלומי המס ותשלומים נלווים, הדרושים לצורך העברת הזכויות; כמו כן, המבקש הסכים למסירת יפוי-כח בלתי חוזר לרישום זכויותיו בנכסים של שם המשיבה, ובכך הוסר המכשול לרישום הזכויות על שם המשיבה.
נקבע - עיכוב במימוש עיקולים, שנועדו להבטיח תשלום מזונות, מחטיא את תכלית מזונות האישה, לפיכך, אין כל מקום להיעתר לבקשה להמרת העיקולים, ככל שהיא נוגעת לעיקולים שנועדו להבטיח את דמי המזונות. לעומת זאת, בעיקולים, שנועדו להבטיח את התביעה הרכושית, לא נדרשת זמינות של כספים ברמה כה גבוהה כפי שנדרש בתביעת המזונות, ולכן יש להורות על המרת העיקול, שהוטל בתביעה הרכושית על הכספים, עד לסכום של 1 מיליון שקל (ולא 2 מיליון שקל כפי שנתבקש).
זוהי בקשה להמרת עיקולים, שהוטלו על כספים שבחשבונות על המבקש, במסגרת תובענה למזונות ותובענה רכושית, שהגישה המשיבה נגד המבקש, בעיקול על זכויותיו בנכסי מקרקעין. לצורך כך מוכן המבקש להמציא יפוי כח בלתי חוזר לטובת המשיבה, לצורך העברת זכויותיו בנכסי מקרקעין אלה.
הבקשה להמרת העיקול בתובענת המזונות נדחתה; בנוגע לתובענה הרכושית, בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי
נקבע - ההלכה הפסוקה קבעה, כי בית המשפט לא יתיר המרתו של העיקול, מקום שהברירה היא בין עיקול ממון לעיקול נכס. השינוי שארע בפסיקה ובחקיקה בנושא סעד העיקול הזמני לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעמיד את הקניין כערך חוקתי ראשון במעלה, מצדיק בחינה מחדש גם של ההלכה בנוגע להמרת העיקול, תוך שימת דגש על ההיבטים החוקתיים, כך שיש לנקוט בגישה מרוככת יותר מזו שנהגה בעבר, כלפי נתבע, הממציא ערובה כחלופה לסעד שפוגע בו, גם אם זו ברמת נזילות ובאפשרות מימוש פחותה.
נקבע - במקרה דנן, הבקשה הוגשה בתום לב, שכן קיומו של העיקול יוצר מגבלה של ממש על כושר הייצור של העסק של המבקש, ולפיכך, המבקש הוכיח כי יש לו אינטרס של ממש בהמרת העיקול; שווי הנכסים החילופיים המוצעים עולה על סכום העיקול הקיים, ואין ספק שיש בו גם כדי לספק את תשלומי המס ותשלומים נלווים, הדרושים לצורך העברת הזכויות; כמו כן, המבקש הסכים למסירת יפוי-כח בלתי חוזר לרישום זכויותיו בנכסים של שם המשיבה, ובכך הוסר המכשול לרישום הזכויות על שם המשיבה.
נקבע - עיכוב במימוש עיקולים, שנועדו להבטיח תשלום מזונות, מחטיא את תכלית מזונות האישה, לפיכך, אין כל מקום להיעתר לבקשה להמרת העיקולים, ככל שהיא נוגעת לעיקולים שנועדו להבטיח את דמי המזונות. לעומת זאת, בעיקולים, שנועדו להבטיח את התביעה הרכושית, לא נדרשת זמינות של כספים ברמה כה גבוהה כפי שנדרש בתביעת המזונות, ולכן יש להורות על המרת העיקול, שהוטל בתביעה הרכושית על הכספים, עד לסכום של 1 מיליון שקל (ולא 2 מיליון שקל כפי שנתבקש).
בש"א 002291/05 (תמ"ש 021951/04) ב'. ס'. א'. נ' ב'. ס'. ת'
בבית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון
כבוד הרשם ר.ארניה
מיום 27.9.2005
בבית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון
כבוד הרשם ר.ארניה
מיום 27.9.2005
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

