גם הם מ-פ-ח-ד-ים

קראתי בעיון רב את רשימתו הספקולטיבית "בונים (על) הדחה" של הפובליציסט ד"ר יועז הנדל, שהיה ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה שממנו פרש לאחר קצת יותר משנה עקב פרשת נתן אשל. קראתי והופתעתי. הנדל ששרד את מטחנת הבשר הלוהטת בלשכת ראש הממשלה נתניהו מכיר את בכירי הממשלה מהליכוד ובוודאי לא בדה מלבו את הדברים על אודות הכוונה של מי מהם להדיח את ראש הממשלה, ואולי הוא יודע את שמות חמשת "המהפכנים" הוגי הרעיון. אבל הצרה שהוא ניצב מול פחדנים, המתייראים מנחת זרועו של נתניהו, אם ייחשפו שמותיהם.

נכון כי כל בכיר בליכוד יכול לשער מי הם הזוממים הנחבאים אל הכלים שחלקם אף הצהירו בגלוי שהם מתכוונים לרשת את נתניהו אחרי שיפרוש. אבל גם אחרים חושקים בירושה. למשל, ורק על-פי ניחוש, המדובר בישראל כ"ץ (הפעלתן), אבי דיכטר (המקצוען) יובל שטייניץ (התיאורטיקן) משה כחלון (הברברן) ומירי רגב (החברה של שרה). ואם טעיתי בדיוקן - ביבי בוודאי יחשוף ויעניש אותם.

הצרה של החבורה, זו או אחרת, היא שכולם מ-פח-ד-ים לעשות מעשה אמיץ. כל האופציות שמציג הנדל שוות כקליפת השום. ביבי לא יזוז ממקומו עד שמישהו נועז יתייצב מולו ויצהיר: "אני האיש. אני היחיד המסוגל למנוע את תבוסת המחנה ביום הבוחר". אם נתניהו ימשיך לשלוט בנו, אנחנו מועדים לפורענות. נוכח הסיאוב במערכות ממקורביו, נוכח הנהנתנות של "הזוג המלכותי", נוכח הפגנות המיאוס ההולכות ומתרחבות - הגיע המועד שנצא לדרך חדשה. בלי נתניהו. מי שיעז – ינצח. גם אם, אלוהים ישמור, ביבי יעמוד בראש המחנה וינצח בבחירות, יזכה המעז למעמד של יורש הכתר, להיות מספר שנים שאי-אפשר יהיה להתעלם ממנו. הנועז הזה יוכר כיורש הטבעי. אבל במצב הנוכחי איש אינו מוכן להיחשף ולקפוץ אל בריכת ההתמודדות כי הם מפחדים. אבל למרבה הצער איש לא קם.