אירן וסוריה

לפני שמדברים על מה צריכה ישראל לעשות או לא לעשות מול אירן בסוריה, בואו ונראה מה רוצה אירן, מה יש לה כיום בסוריה מבחינה צבאית ומה הקשיים שבפניהם היא עומדת בסוריה. סקירה מקיפה על כך הוציא לא מכבר המרכז למודיעין וטרור על שם מאיר עמית, כתב אותה ד"ר רז צימט, מטובי החוקרים שלנו בנושא האירני.

היעד העליון האירני לטווח ארוך הוא להשיג הגמוניה בכל אזור המזרח התיכון. כאשר היא תממש את הרישיון הבינלאומי שניתן לה לייצר נשק גרעיני עוד 8 שנים, ועם טילים בליסטיים ארוכי טווח, היא מקווה כנראה לממש את היעד הזה. סוריה, בשל מיקומה הגאוגרפי החשוב במרכז הסהר הפורה, מהווה על כן יעד מרכזי שיש לרכוש בו השפעה מכרעת . הוא לא רק בסיס מוצק לחתרנות אירנית מול כל האזור, אלא גם עורף לוגיסטי עבור חיזבאללה שבלבנון, הכפוף לחלוטין לאירנים.

לכן, היעד העליון האירני הוא לייצב ולעצב את המשטר הסורי, כלומר לשמר את משטר הנשיא אסד והעדה העלאווית ולהפכם לתלויים לחלוטין באירן. אסד הוא בעל הברית האסטרטגי של אירן בעולם הערבי. היעד השני, הנובע מהראשון הוא ליצור מסדרון יבשתי מאירן לסוריה וללבנון שיאפשר לטהרן להעביר נשק וציוד לסוריה ולבנון במקביל לנתיבים האווירי והימי; היעד השלישי הוא הגברת האיומים והלחצים על ישראל בשתי דרכים: חיזוק היכולות הצבאיות של חיזבאללה ויצירת חזית טרור חדשה מול ישראל ברמת הגולן; ויעד נוסף: לדחוק את ארה"ב מהאזור ולפגוע בהשפעה האמריקנית במדינות ערביות שהן בעלות הברית שלה.

אין כיום אירנים בגבול ברמת הגולן ולא לידו ולא בקרבתו; ואין שום מתווה רוסי שמאפשר בעתיד לאירנים להחזיק בסוריה נוכחות צבאית קבועה מדרום לדמשק, כפי שטוענים אצלנו פוליטיקאים ותקשורת "מפחידה". ובכלל, מספר האירנים בסוריה הוא קטן מאוד ומצטמצם ליועצים. לפני כמה שנים נלחמו בסוריה כ-2000 מאנשי משמרות המהפכה, אך האבדות הרבות אילצו את אירן להחזירם (סך כל האבדות האירניות בסוריה מוערך ב-520, מתוכם קצינים רבים ). אירן מעדיפה להשתמש ב"שליחים" שיעים. ההערכה היא כי סך כל הכוחות השיעיים הו א כ-20000.

מתוכם, לפי הידוע,כ-8000 לוחמי חיזבאללה; עד 3000 לוחמים במסגרת חטיבה אפגאנית (פאטמיון); למעלה מ-1000 לוחמים במסגרת חטיבה פקיסטאנית (זינביון); אלפי לוחמים של מליציות עירקיות, ועוד חטיבה (האימאם אל באקר) של שיעים סורים מאזור חלב

יש לאירן קשיים בסיסיים ומעשיים לא מעטים בבואה לממש את יעדיה. ידיה אינן חופשיות. ראשית, היא גורם זר בעולם הערבי, ונתפסת ככזה הרואה בערבים יצורים הנחותים ממנה. וצריך לזכור, בהקשר ההיסטורי, כי האירנים הם אלו שהקנו לאיסלאם את הישגיו במדע ובאומנויות בתקופת הזוהר שלו. השנית, הסונים הם הרוב הגדול במזרח התיכון ובעיקר בסוריה, ומצידם תהיה התנגדות להגמוניה שיעית, מה עוד ואירן לא תוכל בשום אופן לסייע לשיקום סוריה ההרוסה.

שלישית, ברגע זה יש חיבור אינטרסים בין אירן לרוסיה. כי הרוסים צריכים את "בשר התותחים" השיעי ללחימה היבשתית. אבל בסיסית, אין לרוסים שום עניין בדומיננטיות אירנית בסוריה, או אינטרס מיוחד בהמשך שלטון אסד והעדה העלאווית; רביעית,, ישנו טראמפ החידתי שהוא סיפור בפני עצמו, וישנו "השטן הקטן" של טהרן: ישראל.