על שולחנה של הכנסת עומדת הצעת חוק ממשלתית בעניין "רדיו ספרתי ארצי". ההצעה עברה בקריאה ראשונה ונמצאת בדיונים בוועדה המיוחדת לתיקוני חקיקה בתחום התקשורת, בראשותו של ח"כ אברהם פורז, כדי להכינה לקריאה שנייה ושלישית.
בהצעת החוק יש הבחנה חדשה בין שלושה סוגי זיכיונות רלוונטיים לשידורי רדיו שתעניק הרשות השנייה:
1. "זיכיון כללי לשידורי רדיו" - שהוא הזיכיון המוענק כיום לשידורי רדיו אזורי בשיטה האנלוגית, להפעלת תחנת שידור רדיו על-פי כתב הזיכיון.
2. "זיכיון מיוחד לשידורי רדיו" - סוג חדש של זיכיון אשר יינתן לשידורי רדיו ספרתיים שיופצו באמצעות תחנת שידור של גורם אחר. מדובר בהפרדה ברורה בין תוכן לבין התשתית וזה שונה מהמצב הקיים היום (שבו הזכיין הוא גם בעל המשדר).
3. "זיכיון להפעלת תחנת שידור" - זיכיון אשר יינתן להקים ולהפעיל תחנת שידור, אשר תשמש להפצת שידורי רדיו ספרתיים של בעלי הזיכיון המיוחד לשידורי רדיו. שר התקשורת יהיה רשאי להורות לבעל זיכיון זה להפיץ נוסף לערוצים של זכייני הרשות השנייה (בעלי הזיכיון המיוחד) עד שני ערוצי רדיו של גורמים משדרים, שאינם זכיינים של הרשות השנייה (יש להניח שהכוונה לערוצים של רשות השידור).
הצעת חוק זו, מאפשרת "שער" משפטי שדרכו יכולה הטכנולוגיה המתקדמת לחדור אל השוק ולהתקיים הלכה למעשה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מספקת איכות שידורים טובה הרבה יותר מהטכנולוגיה האנלוגית הנוהגת כיום, ולמעשה מאפשרת גם גידול ניכר במספר הערוצים הניתנים לקליטה.
ביתר פירוט, בשיטה גלומות האיכויות האלה:
1. איכות שמע טובה יותר.
2. איכות קליטה משופרת גם בתנאי קליטה קשים.
3. אפשרות להעביר כמות גדולה של מידע נוסף לשמע על גבי צג נתונים.
4. ניצול טוב יותר של ספקטרום התדרים. שידור הרדיו הדיגיטלי עשוי להיות פתרון של ממש לצפיפות התדרים השוררת כיום בישראל בתחום ה-(FM (88-108 מגהרץ, שבו פועלות רוב תחנות הרדיו בישראל.
5. אפשרויות מגוונות של חיבור ציוד שמע למחשב, כגון: אפשרות לשידורים ממוענים.
6. שימוש במקלטים קטנים מבחינה פיסית וידידותיים יותר למשתמש.
7. עוצמות שידור נמוכות באופן ניכר מהמקובל כיום ישיגו יתרון סביבתי חשוב ביותר על-ידי צמצום עוצמת הקרינה.
חסרונה העיקרי של השיטה הספרתית הוא המחיר היקר של המקלטים, משום שמקלטים אלו עדיין אינם מוצר עממי. אלא שעם הזמן עם כניסתה של השיטה לשווקים העולמיים ירדו עלויות המקלטים וכולנו נוכל ליהנות מיתרונותיה של השיטה.
לצד ההתפתחות הטכנולוגית בשידורי הרדיו מתחוללת מהפכה טכנולוגית גם בשידורי הטלוויזיה, עם עלייתו של ערוץ 10 החלה הפצת שידורי טלוויזיה בטכנולוגיה דיגיטלית.
בהעדר טלוויזיות דיגיטליות, מתרגמים הממירים (Set Top Box) את האות הדיגיטלי לאות אנלוגי, אלא שגם במצב הנוכחי מעניק השידור הדיגיטלי לצופים איכות צפייה משופרת.
ראוי לציין בשולי הדברים, כי המעבר לשיטת שידור זו גורמת לחיסכון כספי ניכר כתוצאה מניצול טוב יותר של ספקטרום התדרים. עוד ניתן באמצעות שיטה זו, להעניק לצופים שירותים אינטראקטיביים חדשים דוגמת ערוץ קניות, בנקאות ומידע.
נכון להיום, אין בחקיקה התייחסות כלשהי לשיטת ההפצה של שידורי ערוץ 2 לאחר תום תקופת הזיכיון של הזכיינים הקיימים.
הוועדה המיוחדת, בראשות ח"כ פורז, לעניין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת, מתמקדת בימים אלה במצבו של ערוץ 10 ובהכרעה בעניין עתידם של זכייני ערוץ 2. בעתיד הקרוב יהיה על הוועדה לתת דעתה גם לעניין הפצת שידורי ערוץ 2.
השאלות המרכזיות העומדות לפני הוועדה הן:
1. האם להמשיך בשידורים אנאלוגיים טריסטוריאליים.
2. באיזה קצב ניתן לעבור לשידור דיגיטלי.
3. האם יש צורך בשידור דיגיטלי טריסטריאלי או שניתן להסתפק בשידור דיגיטלי לווייני.
____________
אהוד בן-דור, סמנכ"ל הנדסה ברשות
