העונש של לח"י: גילוח שערות ומאסר בית <br>

אין זה סוד כי אנשי ארגון המחתרת לח"י, בנוסף למאבקם ופעילותם כנגד השלטון הבריטי בארץ, פעלו גם כנגד יהודים שחשדו בהם כי הם משתפים פעולה עם הבריטים. העונשים שבהם נקטו אנשי הארגון כלפי יהודים אלה, כללו: איומים, הכאות וחבלות ואף הוצאה להורג.

לח"י חטף נשים וגילח שער ראשן

תוך עלעול ב"ארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית" התברר לי דבר שלא ידעתי אודותיו והוא, שאנשי לח"י נהגו לחטוף צעירות יהודיות ולהענישן בגילוח שיער ראשן ובמאסר בית למשך 6 חודשים ויותר, בחשד לפריצות ובהתרועעות עם ערבים ובריטים. באחד המקרים אף נרצחה אחת מצעירות אלה יום לאחר שנחטפה על-ידי אנשי לח"י .

וכך מדווח העיתון היומי המשקיף - ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל בידיעה המתפרסמת בגיליונו מיום רביעי 24 במרץ 1948: "לח"י חטף שלשום (יום ב', 22.3.48 א.א) 12 צעירות יהודיות בירושלים שנאשמו בפריצות, וגילח את שיער ראשן, כן הוטל על הצעירות מעצר בית במשך שישה חודשים ונאסר עליהן לעזוב את בתיהן משקיעת השמש ועד זריחתה. בידיעה לא מצוין מי החליט ועל סמך מה שצעירה יהודייה כזו או אחרת היא פרוצה ומשתפת פעולה עם בריטים או ערבים, ומה פשר העונש המשפיל שהוטל עליהן. סביר להניח שלפחות לגבי חלק מהנשים נגרם עוול והשפלה נוראית וטרואמה אותה נשאו ככל הנראה כל ימי חייהן.

בארגון לח"י, לצד אנשים אמיצים וערכיים לוחמי חופש וחירות ישראל הראויים להערכה, כנראה פעלו גם כמה פעילים ש"השתוללו" ללא מעצור. באחד המקרים הסתיימה חטיפת אחת הבנות ברצח. בידיעה שמפרסם עיתון המשקיף (24.3.48) מדווח על צעירה תושבת שכונת מאה שערים שנחטפה בחודש מרס 1948 על-ידי אחת המחתרות (כנראה לח"י א.א) בחשד כי "נפגשה עם "ידידים" ערבים ואנגלים". הצעירה שוחררה ב-3 בבוקר לאחר שראשה גולח. "כשחזר אחיה שהיה נוטר במשטרה העירונית העברית ומצאה במצב זה פרצה מריבה בניהם והאח ירה בנשקו באחותו 4 כדורים. לקול שמע היריות חשו השכנים לדירה ומצאו את הצעירה ירויה ולידה עומד אחיה ממלמל: "הרגתי את אחותי כיוון שהייתה פרוצה. האח חיכה בדירה עד בואה של המשטרה והסגיר עצמו ללא התנגדות". כך לפחות, על-פי דיווח עיתון המשקיף.

ראוי לחקור את הנושא

איני יודע מה היה היקף תופעת גילוח שיער ראשן של צעירות יהודיות על-ידי אנשי לח"י ומעצר הבית שהוטל עליהן. מעניין לדעת אם הנושא נחקר אי-פעם לעומק. אחרי הכל, נשים שנפגעו ככל הנראה התביישו לספר וחששו להתלונן. מן הסתם רוב הנשים שגולח שערן והושמו במעצר בית בבתיהן כבר אינן בחיים. סביר להניח שלפחות לגבי חלק מהנשים נגרם עוול אי-צדק והשפלה נוראית וטראומה אותה נשאו ככל הנראה כל ימי חייהן. אם לא נחקר הנושא לעומק ראוי שייחקר.