אסור לתת לשמעון פרס את כס נשיא מדינת ישראל על מגש של כסף. יש להעניק לו אותו, כיאה וכראוי למעמדו, על טס של זהב.
כל סיעות בית הנבחרים יתכבדו, בבקשה, קודם פיזורו, ויואילו לבחור בו לתפקיד הרם, אזרח מספר 1 של מדינת ישראל, לאחר תום מועד כהונתו של הנשיא הנוכחי, משה קצב, שניצח בשעתו את פרס, שהיה "מועמד בטוח" (בעיקר בעיני עצמו).
בכמה מאבקים פוליטיים ימשיך להפסיד עד שתיגרע שארית כבודו של האיש אשר כל העולם מלא כבודו ורק אנחנו, בבית, לא מכבדים אותו כפי שראוי לכבד את אחד מגדולי המדינאים בעת החדשה?
אם וכאשר ימונה שמעון פרס לנשיא, יהפכו גרגירי המלח הזרויים על הפצע הפתוח, (שלעולם, גם אם יצטלק, לא יגליד) של הפסדיו הצורבים, לפתיתי סוכר.
תמיד יש מחר, בוודאי כשמדובר בשמעון פרס, אבל "גם לבולים מגיע יום אחרון", גם לחזק שבקטרים של המהירה ברכבות יש ישורת אחרונה, תחנה סופית, מקום וזמן שבו כבה מנועם וניצתת שתיקתם.
שמעון פרס, אין מה לעשות, מצוי כבר בישורת הזו. לעולם לא יכהן עוד כראש ממשלה, תפקיד אשר כמשוער וכצפוי, לא יפסיק להשתוקק ולערוג אליו, גם אם וכאשר יאפסו - לעולם לא?! - סיכוייו להיבחר אליו, אבל משכן נשיאי ישראל נראה כיעד מועדף, אפשרי, טבעי, מתבקש "בנסיבות העניין".
הוא בשל, כמעט בשל מדי, לכהן בתפקיד ההולם אותו ומתאים לו. הוא הרוויח את הזכות ואת הזכאות להתמנות לנשיא הבא של ישראל מכל בחינה. יש גבול - ויש גיל - למספר הפעמים שבהן יכול להרשות לעצמו שמעון פרס להתמודד ולהפסיד, להפסיד ולהתבזות, להפוך (זועף ומריר, נוטר וזוכר) את התבוסה הצורבת, המעליבה, הכמעט משפילה, להפסד לא לגיטימי: אכלו לי, שתו לי.
רום גילו ומעמדו המופלגים, הישגיו העצומים, חסרי התקדים, הבלתי ניתנים להשוואה, מחייבים אותנו, שוחריו ויריביו, מוקיריו והסולדים ממני להודות - אין כמוהו. לא יהיו עוד.
חתן פרס נובל, מדינאי בעל שיעור קומה עולמי (ראשון המדינאים שנהג, זה מכבר, לאחר היוודע תוצאות הבחירה על תפקיד יושב-ראש מפלגת העבודה, כאחרון הפוליטיקאים), אישיות בעלת שם והד עולמיים, נהנה מיוקרה רבה, רבתי, בטרקליני ארמונות מלוכה, בחצרות נגידים, בבורסות שועים. מה יש לו עוד להוכיח? למי? עד מתי? די! זה הזמן להתלכד סביב מועמדותו לתפקיד הנשיא הבא של מדינת ישראל.
היושר וההגינות - אולי גם מידה מדודה-דק של חמלה, מחייבים להודות: שמעון פרס ראוי ומתאים להיות מועמד מוסכם לנשיא הבא של מדינת ישראל.
מי ירים את כפפת המשי הזו, קודם שתיהפך לכפפת אגרוף?