המיתולוגיה מספרת שהסוס הטרויאני הומצא על-ידי היוונים לאחר שניסו לכבוש את העיר טרויה במשך עשר שנים ונכשלו בכל פעם מחדש. לבסוף החליטו היוונים על בניית סוס עץ חלול שבתוכו יסתתרו אודיסאוס ולוחמיו. אנשי טרויה, שהאמינו שסוס העץ האדיר הוא מתנת האלים, הכניסו את הסוס לשערי העיר.
ברדת הלילה יצאו הלוחמים מסוס העץ והביאו לנפילת טרויה. ההקבלה לימינו ברורה: השמאל, שניסה במשך כל השנים לעשות טרנספר ליהודים ולא הצליח, הכניס לליכוד סוס טרויאני שגרם לחלום השמאל להתגשם, ולבסוף עזב את התנועה.
זהו, רבותי, הסוס הטרויאני עזב את שערי הליכוד והשאיר אחריו הרס רב. כל מי שטמן את ראשו בחול בחודשים האחרונים כבת יענה, תרם מנדטים למפלגה החדשה של שרון. זה ההבדל בין אישה שרואה את בעלה בוגד בה ומחליטה לזרוק אותו, לבין אישה שמחכה, ומקווה שהנישואים יינצלו בדרך נס, ובסופו של דבר הבעל זורק אותה.
בכל מקרה צריך לנצל את ההזדמנות כשהסוס הטרויאני עוזב בשביל לעשות ניקוי אורוות. זה הזמן לדאוג שחמולות המתפקדים של עומרי שרון משכונת ג'ואריש ואחרוני הנאמנים של אהוד אולמרט יעזבו גם הם בטרם יגרמו עוד נזק למפלגה.
הליכוד צריך לסלק גם את אחרוני התומכים במפלגה של ענבל גבריאלי, אלי אפללו, רוחמה אברהם, מאיר שטרית ואברהם הירשזון כי כשאדוניהם בחוץ הם יכולים לקבל פקודות ב"שלט רחוק" בשביל לגרום לליכוד עוד נזק בבחירות.
חשוב לזכור שהמורדים בליכוד (שרון וחבורתו) גונבים איתם גם מיליוני שקלים של תקציב מפלגות שאמורים לשמש את הליכוד בבחירות הבאות, כמו גם דקות זמן שידור יקרות לתשדירי הבחירות. לכן צריך להיערך בהקדם להתחלה של מערכת בחירות קצרה ואלגנטית.
הליכוד הוא היום המפלגה היחידה שטרם בחרה לה מנהיג בניגוד לעבודה ולמפלגה החדשה של שרון. האג'נדה הפוליטית של כל המועמדים ידועה והפעילות שלהם בכנסת מוכרת לכולם לכן חשוב שמוסדות התנועה יקבלו החלטה שתוך שבועיים לכל המאוחר יתקיימו בחירות בין מתפקדי הליכוד לראשות התנועה ושבוע לאחר מכן בחירות לרשימה לכנסת.
בנוסף, חשוב לדאוג שכולם יתאחדו מאחורי המנהיג הנבחר. אסור לקבל עוד מסרים מעורפלים ודו-משמעיים. שאול מופז, למשל, חייב להודיע מיד שהוא יכבד את הכרעת הבוחרים כדי שלא נמצא את עצמנו יום לאחר הבחירות כשמופז פורש מהליכוד ומוסיף לנזק שחבורת שרון גרמה עד כה.
לגבי המפלגה החדשה של שרון אין צורך להכביר במילים. אומנם הזמן קצר עד לבחירות, כך שהם יוכלו לרכוב על גל אהדה ציבורי "זבנג וגמרנו", וברור שכלי התקשורת ימשיכו לפרגן להם, אבל הם צפויים להתפרק במהרה כמו מפלגת המרכז ושלומציון ההיסטורית משתי סיבות עיקריות:
א. למפלגה החדשה אין שום תוכנית פוליטית ברורה. מי יוביל את המפלגה? שרון שתומך "רק" בפירוק המאחזים או פרס שתומך בחלוקת ירושלים? הרי גם בקדנציה האחרונה שרון לא הציג מצע פוליטי ממשי ושני הדברים העיקריים שנעשו בתקופתו - ההינתקות וגדר ההפרדה, היו רעיונות שהוא התנגד להם במהלך מערכת הבחירות.
ב. כשצמד הקשישים פרס ושרון יעזבו את מפלגת המרכז החדשה מי יישאר אחריהם? יהיה מגוחך לצפות מאהוד אולמרט שייקח על עצמו את ההנהגה כשמאחוריו ה"נבחרת" של ענבל גבריאלי ורוחמה אברהם.
לסיכום, טיפש מי שהופתע מהעזיבה של שרון את תנועת הליכוד. אנחנו התרענו לאורך כל הדרך שזה מה שיקרה ובכל זאת בחרו חברי מרכז רבים לחזור ולהתרפס על דלתו של שרון. אין עוררין שנגרם נזק לתנועה שיורגש בבחירות הקרובות, ואולם הנזק לא צפוי להיות חזק במיוחד שהרי חלק גדול מהקולות יגרוף שרון ממפלגת העבודה.
בכל מקרה, התועלת בעזיבת שרון עולה על הנזק - חבורת המושחתים והשמאלנים של שרון תעזוב את הליכוד ועדיף לנו להיות נבחרת קטנה יותר אך איכותית ואידיאולוגית, שתוכל לחדש את בממשלה הבאה את הברית ההיסטורית עם הדתיים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
