השאלה המכרעת: האם זו אכיפה בררנית

יכול להיות שיש ממש בטענות הנשמעות מכיוונו של אפי נוה, לפיהן פרשת ההתגנבות בנתב"ג מנוצלת כדי לפגוע בו משום ש"העז" לחבור לאיילת שקד, במקום הקשר המסורתי האוטומטי של לשכת עורכי הדין עם שופטי בית המשפט העליון. אבל גם הם, ואפילו הוא, ייאלצו להודות שנוה נהג בטיפשות עצומה. במילים פשוטות: מה הוא חשב לעצמו (אם בכלל חשב)? שבמקום השמור ביותר בישראל אפשר יהיה לעשו תרגילים כאלו?

במאמר מוסגר, כולנו צריכים להיות מוטרדים מהעובדה שהתרגיל הצליח לנוה בפעם הראשונה וכמעט הצליח בפעם השנייה. דבריה של הפרקליטות, לפיהם זוהתה השנה עלייה בממדי ההתגנבויות בנתב"ג, רק מחדדים את השאלות כיצד זה יכול היה לקרות, והאם אין פרצות ביטחוניות חמורות עוד יותר.

נחזור לעיקר. השאלה שתכריע את גורל התיק - וכנראה את גורל הקריירה של נוה - תהיה האם מדובר באכיפה בררנית. הטענה של נוה בשימוע הייתה, כי אין תקדים להעמדה לדין על עבירות אלו, כאשר המתגנב בעצם רשאי לצאת ולהיכנס כרצונו. לטענתו, מי שהועמדו לדין - היו כאלו שחששו מכך ששלטונות המדינה יידעו שהם עברו בנתב"ג. לא זה המקרה כאן: נוה ובר כץ רצו להסתיר מאשתו של נוה את נסיעתם המשותפת.

הפרקליטות אומרת, שאין ממש בטענה זו. לדבריה, יש עשרות מקרים דומים של הגשת כתב אישום בעבירות כאלו - ולא רק כאשר מדובר במנוּעי כניסה או יציאה. זוהי שאלה עובדתית שבית המשפט יצטרך להכריע בה.

על פניו, מדובר באירוע המצדיק הסדר מותנה - ענישה קלה ללא רישום פלילי. אבל אם אכן התופעה התרחבה ומדיניות האכיפה עליה הוחמרה, יצטרך נוה להראות שאומנם הוגשו כתבי אישום, אך הם הובילו להסדרים מותנים. חשוב להדגיש, כי גם במקרה של נוה וכץ, עצם הגשת כתב האישום אינה מונעת הסדר מותנה. ייתכן שמדובר באמצעי לחץ עליהם לגבי תנאי ההסדר, כשם שהאישום בקבלת דבר במרמה נראה אף הוא אמצעי לעץ.

השאלה המיידית היא מהי המשמעות הציבורית של כתב האישום. כאן צריך להבדיל בין תפקידו של נוה כראש הלשכה לבין היותו אחד מנציגיה בוועדה לבחירת שופטים. כל עוד אין הרשעה, מוקדם מדי לדרוש מנוה להתפטר; החוק קובע שאפילו ראש ממשלה חייב להתפטר רק לאחר הרשעה חלוטה בעבירה שיש עימה קלון. מה עוד, שבלשכת עורכי הדין ייערכו בחירות בעוד חצי שנה, ואז יוכלו חבריה להחליט כראות עיניהם.

שונה המצב לגבי הוועדה לבחירות שופטים. אם הנאשם היה שופט, אין ספק שהוא היה נדרש לכל הפחות להשעות את עצמו. מי שממנה את השופטים, אינו יכול לעמוד בסטנדרטים נמוכים יותר מאשר השופטים עצמם. השעיה של נוה אינה מתאימה, משום שהמשמעות היא פגיעה בייצוגה של הלשכה בוועדה ופעילות של הוועדה בהרכב חסר (ככל שתפעל עד הבחירות). לכן, ראוי שנוה יתפטר מן הוועדה ויתחייב שלא להיות מעורב בבחירת השופטים. זאת התוצאה המתבקשת אפילו אם עניינו יסתיים בתוצאה האופטימלית מבחינתו - הסדר מותנה.