איש צנוע ומיוחד

היום (ב', 7.1.19) הלך לעולמו השר משה ארנס. זכיתי להכירו באופן אישי וליהנות מתבונתו הייחודית. סיפור חייו של משה ארנס שזור בסיפור חייה של המדינה מיום הקמתה. לציון מיוחד ראויה עובדה שאיננה ידועה דייה לציבור והיא כי משה ארנס הינו חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לביטחון ישראל בנושא שעד היום השתיקה יפה לו.

הרחק ממעגל העשייה הפוליטי אך לא הציבורי, וזאת בשמשו בהתנדבות כיו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל, השקיף לו משה ארנס, אדם כה צעיר ברוחו ובמחשבתו, על הקורה את מדינת ישראל. האיש החכם והמנוסה הזה, חניך בית"ר משחר נעוריו ואביר ההדר הז׳בוטינסקאי, לא שמר את דעותיו לעצמו בנושאים השונים ודאג לפרסמם באופן קבוע בעיתונות בארץ ובעולם.

קוראי מאמריו של ארנס זיהו תמיד את עומק הדברים והתבונה השזורה בהם כחוט השני. מנושא לנושא ומעמדה לעמדה ראה הקורא כי שכל חריף וראייה מדויקת ומפוקחת של המציאות היו נר לרגליו של ארנס והתרחקות מהתלהמות ומפופוליזם זול הייתה לחם חוקו.

מדינת ישראל יכולה וצריכה הייתה להיעזר בשכלו ובתבונתו הרבה והיחודית עוד שנים רבות לאחר שפרש מהחיים הציבוריים, אך כשלה מלעשות כן. כל כך בולט ומצער כיום חסרונם של מנהיגים מסדר הגודל של משה ארנס בחיים ובעשייה הציבורית.

איש צנוע ומיוחד היה משה ארנס.

בית"רי,ציוני, מדען ושר.

יהי זכרו ברוך!